כנס החדשנות של TheMarker: "על המדינה להקים קרנות סיוע ליזמי הלואו-טק"

מאות בכירים, מנהלי שיווק ויזמים השתתפו היום בכנס החדשנות של TheMarker ויבמ. במוקד האירוע עמד פאנל היזמות, לרגל פתיחת שבוע היזמות הגלובלי בישראל, אותו הנחו גיא רולניק, מייסד ועורך ראשי של TheMarker וסגן מו"ל הארץ, ואלה מטלון, יו"ר שבוע היזמות העולמי.

השתתפו בפאנל אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי באי.בי.אי בית השקעות; ינקי מרגלית, לשעבר מנכ"ל חברת אבטחתת המידע אלדין; צבי ימיני, יזם ומנכ"ל לשעבר בצאג ויזם משותף בהידרו ובפולימר לוג'יסטיקס; ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא ב-EMC העולמית ומנכ"לית מרכז המצוינות של EMC בישראל; עופר שושני, יזם סדרתי ומייסד חברת OneHourTranslation; מאיה נגרי, מעצבת אופנה ובעלת המותג מאיה נגרי; אילן שנהב, יזם ומייסד חותם הקפה, לשעבר בעלי רשת אילנס, וגבי טל סגן, נשיא ביבמ ומנהל יחידת GTU.

חלק מהמשתתפים בפאנל ציינו כי מדינת ישראל צריכה לעודד השקעה בחדשנות ויזמות גם ה-Low Tech - ענפי התעשייה המסורתיים - ולא רק בהיי-טק. "ל'לואו-טק' אין משאבים. המדינה לא מעניקה ליזמים בתחום הזה מענקים או הלוואות. הממשלה צריכה להקים יותר קרנות השקעה", אמר שנהב. "הקושי שחוויתי היה מימוני בעיקר - המדינה צריכה לדאוג למתן ערבויות לטובת הלוואות ליזמי 'לואו-טק', כדי שיותר עסקים יוקמו".

ימיני ציין שהמדינה צריכה מספר מדענים ראשיים, ולא רק מדען ראשי לתחום ההיי-טק. “הייתי יוצר פונקציה של מדען ראשי להיי-טק ולואו-טק, כפי שהיתה קרן יוזמה שתמכה בראשית הדרך בהיי-טק הישראלי. במקום למנות פקידים ממשלתיים, הייתי ממנה לקרן הזאת אנשים בעלי ניסיון". מרגלית ציין שווקא כי הוא לא מצפה שהממשלה תשקיע כסף ביזמים ישראלים, אבל דורש ממנה שיפור מאוד גדול בכל הקשור לשדרוג התשתיות. “השיח בנושא התמיכה של הממשלה ביזמות הוא עילג. שיח שמגיע מהמקום של 'מגיע לי'. אני מבקש מהמדינה קודם כל שתשקיע בכבישים, שדות תעופה, תקשורת, אינטרנט - ולאחר מכן בחינוך. צריך לוודא שיהיו כאן תשתיות של מדינה מודרנית, שיאפשרו ליזמים ליצור. פחות חשוב לקבל כסף. אני לא נגד עזרה ליזמים בתחום ה'לוא-טק', ובמיוחד מהפריפריה, אבל קודם כל לשפר את התשתיות".

“המדינה צריכה להשקיע יותר ביצירת כלים שיאפשרו ליזמים להקים עסקים רגילים", הוסיף שושני, שגייס את ההון הראשוני לחברה הראשונה שלו מקרן הון סיכון של המלך גוסטב השוודי. "הייתי שמח אם גם בבתי ספר היו מוסיפים קורסים בנושא מיומנות בתחום ניהול כספים. בנוסף ל'לואו-טק', צריך לדאוג ללובי שיעבוד מול משרדי הממשלה, בדומה לענף ההיי-טק".

דבר נוסף ששושני טען שמדינת ישראל צריכה לאמץ הוא הקמת קרנות שמעודדות עסקים קטנים. “99% מהעסקים בארה"ב הם עסקים קטנים. אם אתה קבלן ואתה צריך הלוואה אתה הולך לבנק. אם אתה יזם היי-טק - אתה הולך לקרן הון סיכון. אבל מלבד זאת אין כמעט מקורות מימון, למעט אולי קרן לחיילים משוחררים, שמסייעות לחברות על מנת שיוכלו להקים עסקים חדשים".

"התרבות הניהולית בארץ לא מעודכנת"

חלק ניכר מהפאנל עסק בהנחלת תרבות החדשנות בארגונים. גבי טל אמר כי הסיכוי להנחיל תרבות חדשנית בתוך ארגונים יכולה לקרות רק בארגונים שבהם יש תרבות פתוחה של תקשורת, שמאפשר להגיע למנהלים בכירים במהירות יחסית. “התרבות הניהולית בארץ לא התעדכנה. לפעמים לוקח שלושה שבועות להגיע לפגישה עם מנהל בארגון". טל ציין כי חדשנות באה לידי ביטוי לא רק בפיתוח מוצר חדש או עיצוב מהפכני, אלא גם ביצירת מודל עסקי מתוחכם. “כולם בטוחים שמה שהציל את אפל היה האייפוד, האייפון והאייפד. אבל מה שהציל את אפל הוא מודל ה-iTunes שאפשר לציבור לרכוש שירים". טל ציין עוד כי ארגונים וחברות ותיקות חייבים לדאוג להכניס חדשנות על ידי עריכת כנסים והכנסת כלים לתוך הארגון. “פעם בכמה שבועות יבמ מארחת יזמים צעירים יחד עם יוסי ורדי, שמכניסים צבע ליבמ בת 100 שנה. יזמים שממציאים דברים חדשניים מנגנים במוסיקה ומפתחים משחקים".

שושני העיר כי במקרים רבים, כפי שקרה בחברה שהקים - OneHourTranslation - החדשנות התבטאה דווקא בלקיחת עולם מסורתי שלא עבר שינוי לעולם האינטרנט, ובמקרה שלו - העברת זירת התרגום לעולם האינטרנט. ימיני הדגיש כי הבחנה בעניין חדשנות הנעשית רק בענף ההיי-טק או בענף הלואו-טק היא אנכרוניסטית. “חדשנות יכולה לקרות בכל תחום. אפשר לייצר ביסקוויים ולהיות חדשני, ואפשר להיות בהיי-טק ולא לייצר חדשנות. אני היום מחפש להשקיע בחברות ייחודיות, וזה לא משנה באיזה תחום - בין אם מדובר בגידול כבשים, גידול דגים או תוכנה. יש הרבה חדשנות בגידול דגים מסתבר. מבקרה ועד מניעת מחלות. בכל תחום אפשר להיות חדשן".

כל המשתתפים בפאנל ציינו כי התרבות במדינת ישראל היא תרבות המעודדת יזמות. ברי ציינה כי הבעיה טמונה במקום אחר - והוא הצמחת עסקים. "אנחנו מאוד טובים בלעשות משהו מקורי אבל לא טובים בלגדל חברות".

מאיה נגרין ציינה אף היא שישראל היא מדינה של יזמים. “כשאני יושבת עם חברים שלי משנקר ומתחום העיצוב, אני מבינה שאנחנו מדינה שמייצרת דור של יזמים. אצלי זה בא לידי ביטוי ביצירת מותג חדשני ויצירתי. אני מאוד קשובה ללקוחות שלי, ובודקת בקפדנות בכל רגע נתון מהם הצרכים שאני צריכה לספק".

אלה אלקלעי ציינה כי שוק הון הישראלי הוא מקום שדווקא לא חווה חדשנות. “אנחנו לא רוצים שבתיק ההשקעות, הפנסיה והגמל שלנו תהיה חדשנות. החדשנות הגדולה ביותר בשוק הון מגיעה מחברות אלגו טריידינג, שמפתחות אלגוריתמים יחודיים שיודעים לייצר תשואה טובה - אבל דווקא חברות בתחום הזה בוחרות להישאר אלמוניות".

בהמשך הפאנל עסקו הנוכחים בשאלה האם ניתן להציע שיטות כלכליות חדשות ומבנים פוליטיים חדשים, כלומר לעודד חדשנות לא רק בעסקים אלא גם בחברה וכלכלה. אלקלעי ציינה כי אחד הכלים לכך בשוק הון הוא גיוס הון באמצעות אג"ח חברתי - אותו הגדירה כ"גיוס כסף מגופים מוסדיים למטרות חברתיות, כמו חינוך או שיקום אסירים".

מרגלית העיר כי לפני שמנסים לעורר חדשנות גם במהפכה החברתית צריך לשאול מהו צדק חברתי. “האם זה להבטיח מינימום לכולם? האם זה לדאוג שלא יהיו פערים כלכליים? כולם כאן בפאנל מסכימים שהעולם מתקדם בקצב מהיר. החדשנת מגבירה את הפריון אבל הפערים בין האנשים, בישראל ובכל העולם, גדלים בקצב מעורר דאגה.הפתרון בעיני הוא עידוד של יזמים חברתיים".