המדינה מציעה לקבלן רק 27.7 שקל לשעה - העובד משלם את המחיר
במכרז שערך משרד הרווחה לשירותי ניקיון נקבעה עלות מינימלית עבוד עובד: 27.7 שקל לשעה. הזוכה במכרז הציעה 5% תוספת על מחיר זה - עוד 1.5 שקלים לשעת עבודה ■ כמה יכולה החברה לשלם לעובד הקבלן בתנאים אלה? "לא ייתכן שחברה תוכל לעמוד בעלות הזו בלי להפסיד - שיטת המכרזים מזמינה ניצול עובדים", אומרים בחברות הניקיון באוצר אומרים: "5% תוספת על מחיר הבסיס הוא מרווח סביר"
>> "המכרז שפירסם משרד הרווחה הוא מכרז הפסדי לחברות ופוגעני לעובדים" - כך אומר עו"ד אריה אביטן, המתמחה בפיקוח ובהגנה על זכויות עובדי קבלן, בעקבות מכרז שפורסם במאי האחרון עבור חברת שירותים שתפעל בתחום הניקיון במעון שקמה ברעננה. אביטן רואה בו מקרה המעיד על חולייה של שיטת המכרזים שבמסגרתה פועלת הממשלה, המעסיק הגדול ביותר של עובדי הקבלן. "צריך למגר מהיסוד את ההעסקה הקבלנית, המבוססת על שיטת המכרזים. רק אז לא יהיה לאיש תמריץ לגנוב מהעובדים, ולא נראה את בעלי חברות השירותים נוהגים בג'יפים מפוארים ומשכשכים בבריכת השחייה בקאנטרי קלאב".
במכרז לשירותי ניקיון שפירסמה יחידת המכרזים של משרד הרווחה, והגיע השבוע לידי TheMarker, נכתב כי "עלות השכר למעביד לשעת עבודה לא תפחת מ-27.70 שקל לשעה". המשמעות היא שהשכר שחברת השירותים תשלם לעובדיה, הכולל שכר מינימום ותנאים סוציאליים שלהם הם זכאים, לא יהיה נמוך מ-27.7 שקל. מה הבעיה? לפי הוראות החשב הכללי מ-2007, אז כיהן בתפקיד ירון זליכה, עלות מינימום של שעת עובד בעל ותק של שנה עבור חברת שירותים היא 28.64 שקל - עלות שאמורה להיות צמודה למדד. לעלות זו מיתוספת עלות התקורות (עלויות של המעסיק כמו ביגוד, חומרי ניקיון והוצאות נוספות).
אלא שמאז שסיים זליכה את תפקידו השתנו הנהלים: במארס 2010 פירסם החשב הכללי הוראה נפרדת שלפיה תשלומי דמי ההבראה ומחלה יועברו בנפרד כנגד אישור מהמעסיק על תשלום לעובדים - וזאת כדי להבטיח כי אכן ישולמו - ועל כן התעריף לשעה עודכן ללא שני מרכיבים אלה ומגיע ל-27.53 שקל לשעה.
דעות חלוקות נשמעות ביחס למהלך והשורה התחתונה היא זו: יש חשש כי מדובר במכרז המעודד הגשה של הצעות הפסד. זו היתה גם דעתם של שופטי בית המשפט העליון אדמונד לוי, עדנה ארבל וניל הנדל ביחס למכרז לעבודות ניקיון שהגישה עיריית אשקלון, כאשר פסקו השופטים באפריל 2010 כי אפילו עלות מינימום של 28.64 שקל עבור שעת עובד אינה מספיקה. זאת, מכיוון שהיא אינה מגלמת הוצאה על תקורות.
לכן, פסקו לטובת חברת שירותים שעירערה לעליון לאחר שלא זכתה בעבודה מכיוון שהציעה לבצע את השירות תמורת עלות של 29.34 שקל לשעה. "לא ניתן להכיר בהצעה (של 28.64 שקל, ה"ו) ככשרה", קבע השופט לוי. "לא רק ההצעה זכתה בפגם חמור אלא אף המכרז עצמו...מחיר המינימום שנקבע לא הביא בחשבון את מרכיבי העלות הנוספים ואת הרווח ובכך כמו הזמינה עיריית אשקלון את המציעים להגיש הצעות פסולות".
במשרד האוצר מסבירים כי השינויים בהוראות החשב הכללי חלו דווקא כדי להיטיב עם העובדים. "בביקורות שביצענו ראינו שאת כספי ההבראה והמחלה הקבלן לא תמיד משלם אלא משאיר אצלו. לכן העדפנו שיוכיח כי שילם הבראה ומחלה לעובדים, ואנחנו נשלם בהתאם. כך אין לו אינטרס לקחת את הכסף לעצמו ויש לו תמריץ לשלם את הכספים האלה. בנוסף", קובעים באוצר, "אנחנו נמצאים בתהליך של שיפור מתמיד, ואם יש הערות או בעיות נשמח לשמוע עליהן".
"אין לי מאיפה לשלם"
עו"ד אריה אביטן, המתמחה בפיקוח והגנה על זכויות עובדי קבלן, אומר כי התשלום בנפרד על דמי מחלה והבראה אינו משרת את המטרה. "האוצר מנותק", אומר אביטן. "אני מציע לאנשי האוצר לבדוק את תמחור המכרז, שכן בכל המכרזים כיום אין תמחור נפרד לדמי ההבראה ומחלה. יתרה מזאת, לא נראה שיש מי שאוכף את הנחיות החשב הכללי לעניין זה - כלומר, מי מוודא שעובדים אכן מקבלים את התשלומים האלה בסופו של דבר?" באוצר מסבירים כי ביקורות מטעמו נערכות לעתים קרובות: "אם ידוע על משרד שלא נוהג לפי ההוראות שיאמר לנו - ונבדוק זאת".
פרופ' ירון זליכה, המכהן כיום כדקאן הפקולטה למינהל עסקים וראש ההתמחות בחשבונאות בקריה האקדמית אונו, סבור שהמכרז לשירותי הניקיון במעון שקמה הוא מכרז הפסד - בראש ובראשונה מכיוון ששכר המינימום עלה פעמיים מאז פרסום המכרז. כיום שכר המינימום לשעה הוא 22.04 שקל, וביום פרסום המכרז היה הסכום 20.92 ולא 20.70 כפי שצוין בו. במשרד האוצר מכירים בעובדה כי "היתה כאן טעות טכנית - לוקח זמן לכתוב מכרז וכנראה שפיספסו את הפעימה הראשונה של העלאת שכר המינימום", אך מסבירים ששכר המינימום מתעדכן אוטומטית ולכן אין כאן פגיעה בעובדים.
זליכה מציין נקודה חשובה נוספת: העלות לשעה צריכה לגלם עליית מדד ותקורות. "על פי כללי החשב הכללי, עליית מדד בגובה של עד 4% ובגבולות של 18 חודשים מוטלת על החברה הקבלנית", אומר זליכה. "לפיכך, יש אף לחשב סכומים נוספים על פי צפי עליית המדד לאורך החוזה וכן להוסיף תקורות. במלים אחרות יש פה מכרז הפסד שאסור בפרסום".
במשרד האוצר מסבירים כי "ההצמדה למדד חלה בכל ההתקשרויות למעט התקשרויות בתחום כוח האדם, שם שינינו את המנגנון, שכן המדד הרלוונטי הוא שכר מינימום - והמכרז מוצמד לו". סוגיית התקורות סבוכה יותר: חברת הניקיון שזכתה במכרז הציעה 4.9% תוספת על מחיר הבסיס, ומשם נגזרים הרווח של החברה וכן ההוצאה על תקורות. מדובר בכשקל וחצי על כל שעת עבודה.
"זה מרווח אבסורדי - שיעור רווחיות שהוא על גבול ההפסדי", אומר עו"ד ערן גולן, מומחה לדיני עבודה. "נוצר מצב שבו גם אם עובדים מתארגנים ורוצים לשפר את שכרם - חברת הקבלן באה ואומרת 'אין לי מאיפה לשלם'. לכאורה סיימנו עם מכרזי ההפסד, אבל בפועל נוצרה שיטה המעודדת פיטורים והצטמצמות מתמדת בהוצאות על גב העובדים". אביטן מסביר כי מכרז המחייב את חברות השירותים לעמוד בעלות מינימלית של 27.7 שקל לשעה - כמעט בוודאות מעמיד את עובדי הקבלן בפני פגיעה. "לפני הנתונים שהובאו לידיעתי, המכרז שפירסם משרד הרווחה הוא מכרז הפסדי ופוגעני", קובע אביטן.
"איך ייתכן שחברה תוכל לעמוד בעלות של 27.70 שקל לעובד מבלי להפסיד?", שואל דרור אטרי, יו"ר ענף חברות הניקיון ותחזוק מבנים באיגוד לשכות המסחר ונציג איגוד החברות לניקיון. "חייבים לעצור את האיוולת הזו. המדינה מסתתרת מאחורי גבו של הקבלן. היא אומרת 'זה לא אני, זה הקבלן' כאשר מפנים כלפיה טענות של ניצול עובדים, אלא שהיא ייצרה את התנאים לכך במכרזים. מאחר שחברת הקבלן לא מרוויחה דבר, אין לה לעתים ברירה אלא לפנות להליכים שפוגעים בזכויות עובדים. יש גם חברות רבות שפשטו רגל. שיטת המכרזים מזמינה ניצול עובדים. את רואה מכרזים ולא מאמינה שהם יוצאים ממשרדים ממשלתיים".
מה הפתרון? אטארי: "לוודא שהמכרזים יתבססו על תעריפי סף ריאליים ולהחיל על מזמינות השירות אחריות, כפי שקבע חוק אחריות המזמין (חוק שהובילו ב-2007 ח"כ שלי יחימוביץ', ח"כ דב חנין וח"כ ליה שמטוב אך שלא קודם מאז, ה"ו). ברגע שמזמין השירות עלול להיתבע בגלל הפרות של זכויות עובדים, הוא יתנהל כשורה".
במשרד האוצר מסבירים כי 5% תוספת על מחיר הבסיס הוא מרווח סביר המאפשר לחברת השירותים להרוויח. "בניגוד לחברות שמירה, לחברות ניקיון אין הוצאות משמעותיות ומעבר לכך, אנחנו מעריכים כי גם אם מדובר היה במרווח של 7%-8% מעבר למחיר הבסיס הנטייה היתה לקחת את הכסף לכיס. המשרדים עושים אומדן של כמה אמורה להיות ההוצאה על תקורה - ולפי זה מתקבלות ההצעות. המחיר הוא לא הפרמטר שלפיו נבחר הקבלן: 40% זה מחיר ו-60% זו מקצועיות".
אביטן נותן דוגמה למה שהוא מכנה מכרז סביר: "זהו מכרז שבו מצוין כי ההצעה המינימלית צריכה להיות העלות לשעה כפי שנקבעה בידי החשב הכללי ב-2007 בתוספת התקורות, שעלותן משתנה בהתאם לסוג השירות. מעבר לכך שחברות הקבלן ייאבקו ביניהן על הרווח שלהן וייבחרו לא רק לפי המחיר, אלא לפי פרמטרים כמו מקצועיות, ניסיון ומוניטין".
"פועלים למנוע פגיעה בעובדים"
נראה כי עורכי הדין שרואיינו לכתבה זו, וגם המקורות במשרד האוצר, תמימי דעים באשר לעניין אחד: חברות הקבלן יחפשו כל דרך להגדיל את רווחיהן על חשבון העובדים. "אני עובד מול חברות קבלן כבר חמש שנים - אנחנו סוגרים את הדלת והקבלנים באים מהחלון", אומר אביטן. "לכן יש לעבור לצורת ההעסקה ישירה וגמישה באמצעות חוזים אישיים או באמצעות תאגידים שאינם למטרת רווח".
במשרד האוצר אומרים: "המלצות קל לתת, ובטוח שיש דברים שלא עלו על דעתנו והם טעונים שיפור. אבל המדינה כרוכשת שירותים עושה כל מאמץ כדי שמקרים של פגיעה בעובד לא יקרו. ירון זליכה כחשב כללי הרים את דגל המאבק ואנחנו ממשיכים בדרכו ומבצעים שיפורים, ונראה את הפירות בקרוב. המדינה הבינה שיש בעיה עם עובדי הקבלן, והחליטה לחצוץ בין עובד הקבלן למעסיק כדי לוודא את שמירת זכויותיו. זה דבר לא טריוויאלי. אנחנו מוציאים כספים רבים על בקרות שנעשות בידי רואי חשבון וזה בסדר - זה המחיר שצריך לשלם".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "משרד הרווחה פועל על פי הוראות החשב הכללי. כשנכתב מפרט המכרז, שכר המינימום היה 20.70 שקל לשעה. משרד הרווחה מעביר תשלום כולל עדכוני שכר - וזאת כפי שמצוין בסעיף 8 למפרט המכרז: בשנה הראשונה להתקשרות סך של 27.70 שקל לשעת עבודה כולל זכויות סוציאליות; בשנה השנייה להתקשרות סך של 28.59 שקל לשעת עבודה כולל זכויות סוציאליות. המשרד מצהיר כי הוא מתכוון לוודא שהספק משלם לעובדיו את זכויותיהם על פי חוק. בנוסף לזאת, בהתאם להוראות החשכ"ל נעשית ביקורת על ספקים הבודקת את התנהלותם בכל הנושא של שמירה על זכויות עובדים בהתאם להוראת תכ"ם 7.11.3".