עובדי קבלן עולים לממשל המקומי בארה"ב יותר מהעובדים שלו

מדינות בארה"ב העוברות לשימוש נרחב יותר בעובדי קבלן בתקופות כלכליות קשות, מגלות כי את מה שהן חוסכות על שכר ופנסיה, הן משלמות בכל זאת באמצעות דמי אבטלה וקצבאות לעניים

מוטוקו ריץ'

כמו הרבה ממשלות ומועצות מקומיות, מדינת מישיגן בארה"ב מקווה להחליף את חלק מעובדי הציבור שלה בעובדי קבלן, שיעשו את אותה עבודה, בשכר נמוך יותר.

ג'יני טאונסנד, בת 41, קיבלה בינואר עבודה כסייעת אחות בבית אבות לחיילים לשעבר. טכנית, היא עובדת עבור חברה פרטית המספקת לבית האבות עובדים במסגרת חוזה ממשלתי. היא מרוויחה 10 דולר לשעה, כמחצית משכר עובדי הציבור העובדים במקום. "אני אוהבת את עבודתי, ומעריכה את ההזדמנות להיות כאן", אמרה טאונסנד בעודה מביאה פירות ועיתון לאחד מיושבי המקום. עם שיעור אבטלה לאומי בגובה כ-9%, טאונסנד מרגישה בת מזל שבכלל יש לה עבודה. אך עם שכרה הנמוך, היא בקושי סוגרת את החודש. היא מגדלת 4 נכדים מתחת לגיל 11 יחד עם אחותה המובטלת, ואינה יכולה לממן אותם ללא תלושי המזון בסך 300 דולר שהיא מקבלת מדי חודש.

כעת, מדינת מישיגן רוצה לפטר 170 עובדים נוספים בבית האבות, ולהחליפם בעובדי קבלן נוספים כמו טאונסנד. המהלך הוביל להליכים משפטיים, ולמצוקה אישית רבה של העובדים. המאבק המשפטי מדגיש את הבעייתיות בהחלטות שכאלו. מיקור חוץ, שלרוב נועד להקל על התקציבים הציבוריים, משפיע לרוב ישירות על אנשים כמו טאונסנד ועמיתיה לעבודה. אך יש לו גם חסרונות אחרים. איכות השירותים שמספקים עובדי קבלן, למשל, אינה עקבית כמו זו של עובדי ציבור ותיקים. ומשלמי המסים לעתים משלמים על הקיצוצים בסופו של דבר בצורה עקיפה.

את מה שהממשלות חוסכות על משכורות ופנסיה, הן לרוב "משלמות במסגרת כל מיני תכניות אחרות", אומר פול לייט, פרופ' בבית הספר וגנר לשירות ציבורי באוניברסיטת ניו יורק, בהתייחסו לדמי אבטלה, ביטוח בריאות ממלכתי, וסיוע ציבורי לעובדים בעלי הכנסות נמוכות.

מיקור החוץ נוטה להיות פופולרי יותר בתקופות כלכליות קשות, בעוד מדינות ורשויות מקומיות מעבירות את תפעולם של מוסדות כמו בתי כלא, קפיטריות בבתי ספר או שירותי תברואה לקבלנים פרטיים. בארה"ב, ממשלות אריזונה, לואיזיאנה, ניו ג'רזי ופנסילבניה כולן הציעו לבחון אפשרויות להפרטת פעילויות. בקליפורניה, הוציא מחוז אנהיים את שירותי תחזוקת הפארקים, הסרת הגראפיטי וגביית המסים לחברות קבלן. רם עמנואל, ראש עיריית שיקאגו הטרי, הוציא באחרונה את שירותי המיחזור בעיקר לחברה קבלנית.

במישיגן, התכנית להחליף את עובדי הסיעוד בבית האבות הובילה לתביעה הטוענת כי כמה מהעובדים הזמניים שחברת הקבלן העסיקה כבר סיכנו את המטופלים. באחד המקרים, לטענת התביעה, שהוגשה על ידי אחד מדיירי המקום, מטופל נפל ממיטתו ומפרקתו נשברה, לאחר שעובד קבלן השאיר אותו ללא השגחה. שופט הוציא צו מניעה שהכריח את המדינה להותיר את עובדי המדינה במקום עד לסיום התביעה. צו המניעה גם מונע מעובדים חדשים מחברת הקבלן, J2S הלת'פורס גרופ, לקבל משרות במקום. החברה סיפקה עובדי סיוע מחליפים בבית האבות מאז 2001.

מדינת מישיגן ערערה על ההחלטה, וטענה כי המקרים המוזכרים מבודדים, וכי גם עובדי מדינה היו מעורבים בהזנחה. לדברי המדינה, גם עובדי הקבלן יכולים לספק טיפול איכותי, תוך שהם חוסכים למדינה 5.8 מיליון דולר בשנה. מישיגן אמרה כי כבר אינה יכולה להרשות לעצמה את השכר הגבוה יחסית של עובדי מדינה, המשתכרים 15-20 דולר לשעה, אליהם מתווספים גם תשלומי פנסיה וביטוח בריאות.

בית האבות, שהוקם לפני 125 שנה על מנת לטפל ביוצאי המלחמות במדינה, משרת כיום 600 תושבים. כ-40% מתקציבו מגיע מהממשל הפדרלי. רבים מהעובדים הסיעודיים במקום עובדים שם כבר עשרות שנים, והאיגוד המייצג אותם, טוען כי נסיונם ומערכות היחסים שפיתחו עם מטופליהם אינו ניתן להחלפה בקלות.

במשך 22 השנים בהן עבד במקום, גלן פידלר רוקן סירי לילה, סייע לרחוץ מטופלים, ועקב אחר תזונתם. הוא קונה להם מתנות בימי ההולדת שלהם, ובעבר גם שימש כמתורגמן עבור אחד המטופלים, שאחרי שבץ דיבורו נפגם. לדבריו, הוא לא יוכל לכסות את הוצאות בשכר של 10 דולר לשעה. הוא גם חושש כי עובדים בשכר נמוך יותר, יספקו שירות נחות. "מקבלים את מה ששילמתם עליו", הוא אומר.

שרה דאן, מנהלת המוסד, אמרה כי במסגרת החוזה עם חברת הקבלן, עובדי הסיעוד נדרשים לנסיון של שנה לפחות. דאן ציינה כי עובדי המדינה הנוכחיים יכולים לגשת למשרות דרך חברת הקבלן, בשכר הנמוך יותר.

מנהיגי איגוד העובדים מוחים על הניסיון לבטל שכר והטבות שהושגו במשך שנים של משא ומתן. "המגזר הציבורי העניק לאנשים אפשרות לרכוש בית ולשלוח את ילדיהם לקולג'", אמרה איילין קירלין, סגנית נשיא של חטיבת השירותים הציבוריים באיגוד עובדי מגזר השירותים הבינלאומי (SEIU). כאשר חברת הקבלן משתלטות ומשלמות שכר נמוך יותר "אנחנו דוחפים את כולם בחזרה למטה", הוסיפה.

לנרד גילרוי, ממכון המחקר הימני ריזון פאונדיישן, אמר כי מיקור חוץ פשוט משלם "מחיר שוק, שתואם או לא תואם את מה שהמדינה משלמת". כלכלנים וחוקרים אחרים חלוקים בנוגע לשאלה האם חברות קבלן למעשה חוסכות למדינה כסף. נתונים מאריזונה מראים כי בתי הכלא המופרטים יקרים יותר מאשר המוסדות הממשלתיים. מחקר שביצע הארגון ללא מטרות רווח Project on Government Oversight, הראה כי ב-33 מבין 35 מקצועות, השימוש בעובדי קבלן עלה לממשל הפדרלי מיליארדי דולרים יותר מאשר עובדי מדינה.

כמה מועצות מקומיות החזירו את שירותי מיקור החוץ בחזרה למגזר הציבורי, לאחר שהגיעו למסקנה כי עובדי המדינה מבצעים את העבודה בצורה יעילה לפחות כמו החברות הפרטיות