חברת Space IL חושפת: דגם תלת מימד בגודל אמיתי של החללית
יריב בש חשף בפאנל שעסק בתעופה את הסיפור מאחורי התחרות המוזרה: בתחילת הדרך כששמעתי על התחרות חיפשתי בפייסבוק שיצטרפו אלי - ולשמחתי כך זה קרה
Space IL חשפה בכנס DLD דגם בגודל מלא של החללית הישראלית הראשונה המיועדת לשיגור לירח כבר בשנת 2013. Space IL הינה עמותה ללא מטרות רווח ששמה לה למטרה לקדם את החינוך הטכנולוגי בארץ. הקבוצה היא הנציגה הישראלית היחידה המשתתפת בתחרות הבינלאומית ה-Google Lunar X-Prize במירוץ להנחתת חללית לא מאוישת על הירח. התחרות נושאת פרסים בסך של 30 מיליון דולר והצוות מחוייב לתרום את רווחים לקידום החינוך הטכנולוגי והמדעי בישראל. בתחרות מתמודדות 26 קבוצות מ-10 מדינות שונות.
תכנונה של החללית נמצא לקראת השלמה והקבוצה פונה כעת לשלב הביצוע. משקלה של החללית צפוי להיות כ-90 ק"ג. גודלה של החללית יהיה כ- 80X80 סנטימטר (בעת שיגור) וכשרגליה נפרשות בחלל לקראת הנחיתה, החללית צפויה להגיע לגובה של 1.60 מטר.
במקביל לאתגר הטכנולוגי, בו נוטלים חלק גופים וגורמים רבים ומובילים בתעשיית החלל הישראלית, בהם: תע"א, אלביט, סוכנות החלל הישראלית, ממשיכה הקבוצה בגיוס הכספים לפרוייקט שעלותו נאמדת בכ-10 מיליון דולר.
Space IL הודיעה היום כי לאות הוקרה לגורמים אשר תורמים לפרויקט סכום של מעל ל- 10,000 דולר, יצוינו על גבי החללית שמם. על החללית מקום ל- 300 לוגואים וכ- 10% משטח זה כבר נתפס על ידי גורמים המעורבים בפרויקט.
Space IL כבר מקדימה את שאר מתחרותיה במרוץ העולמי. הצוות הינו היחידי בתחרות שקיבל אישור ממארגני התחרות לאיכות הווידאו שלו, צעד חשוב בתכנון החללית. בנוסף, הצוות עומד לעבור בקרוב בקרה חיצונית של נאס"א, וגם בכך הוא עתיד להיות הראשון בתחרות.
מעבר לתרומה הכספית אותה מקווים המייסדים להביא לישראל, שואף הצוות לעורר בעזרת הפרויקט סקרנות ועניין מחודש בתחום המדעים בקרב הצעירים בישראל ולקדם את פיתוח טכנולוגיות החלל האזרחיות במדינה, תוך שימוש ביתרון היחסי של ישראל בנושאי טכנולוגיות מזעור ולווניים קטנים. הפתרון שמציעה קבוצת Space IL עושה שימוש בטכנולוגיית מזעור מתקדמת במטרה לייצר חללית קטנה ויעילה על מנת להביא לחסכון בעלויות ולנצל את המומחיות הישראלית הייחודית בתחום.
הפרויקט, שנעשה ללא כוונת רווח, מבוסס על צוות ליבה טכנולוגי שיעסוק בפרויקט במשרה מלאה ועל יועצים מקצועיים ומתנדבים רבים בתחומים שונים. בין הגופים הרבים הנוספים המסייעים לפרוייקט: הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, אירונאוטיקס, פלסן, רימט, קרן רמון, מכון וייצמן ועוד.
בנוסף, חברים בקבוצה מומחים שונים מהתעשייה האווירית, רפא"ל, רוקאר, גילת, חט"ל, וחברות נוספות. שיתוף הפעולה יוצא הדופן הוא למעשה הפעם הראשונה בה חוברים יחד נציגים מכל הגופים הנוגעים לתעשיית החלל הישראלית: חברות ממשלתיות, עסקיות ואקדמיה. כל זאת, במטרה לעמוד באתגר העצום ולהפוך את ישראל למדינה ה-3 שתנחת ותציב את דגלה על הירח.
יריב בש סיפר על המסע של הקבוצה הישראלית, spaceil, לשגר ולהנחית כלי לא מאויש על הירח. “לפני שנה שמעתי על תחרות של גוגל שמציעה 20 מיליון דולר לקבוצה שתשגר לבד כלי טיס לירח", סיפר כיצד הוקמה הקבוצה הישראלית. “אחד האתגרים הראשונים היה למצוא שותפים", סיפר בש.
“פירסמתי בפייסבוק סטטוס מי רוצה להגיע לירח? וכך מצאתי את כפיר דמרי. ולבסוף הגענו גם ליונתן דמרי שלא היה לו פייסבוק. יצרנו תרשימים ראשונים בבית קפה בחולון", סיפר בש על ההתחלה. “לקח לנו חודש לתכנן את הניסוי. לקח לנו חודשים לקבל אישור מהממשלה. והיינו הארגון הראשון שלא ביטחוני שהצליח לשגר רקטה שבודקת הריחוף של כלי הטיס".
בש אמר שהמטרה היא לא כסף אלא לחנך בני נוער ללימוד מדע וטכנולוגיה. “מאז שהתחלנו שלושה אנשים בבית קפה בחולון, כעת אנחנו 100 איש - כולם מתנדבים. הם באים בסופי שבוע או באחד הימים כדי לעזור לנו לבנות חללית שתגיע לירח", סיפר בש ואמר כי הקבוצה זקוקה להמשך תרומות כספיות כדי להמשיך ולבנות את החללית".
יריב בש (CEO) הוא מהנדס אלקטרוניקה ומחשבים. כיום הוא משמש כראש צוות העוסק במחקר ופיתוח בתחום ה-Embedded (מערכות משובצות מחשב). בזמנו הפנוי יריב מארגן ומשתתף באירועי יצירתיות בארץ ובעולם ועושה תואר שני במנהל עסקים במרכז הבינתחומי.
כפיר דמרי (COO) הוא מהנדס מערכות תקשורת, מרצה לתקשורת מחשבים ויועץ בתחום התקשורת ואבטחת מידע. כפיר החל ללמוד מחשבים בגן טרום-חובה ולתכנת בגיל 6. את הווירוס הראשון כתב בגיל 11. בזמנו הפנוי הוא מקים מיזמים חברתיים וכותב תזה על אלגוריתמים ברשתות חברתיות. בעבר, שירת כקצין טכנולוגי ביחידת עילית של חיל מודיעין.
יהונתן וינטראוב (CTO) הוא בוגר התוכנית ללימודי החלל של אוניברסיטת החלל הבינלאומית ב NASA וכיום עובד כמהנדס מערכות לווייניים בתעשייה האווירית. בנוסף, מלמד הנדסת חלל לתלמידי תיכון במרכז המדעים בהרצליה וחבר באגודת הננו לויינות הישראלית (INSA). בימים אלו עובד יהונתן על עבודת המאסטר שלו באוניברסיטת ת"א במסגרת התוכנית הבין תחומית למצטיינים. התזה עוסקת בעיבוד אותות בתחום מדעי המוח.