הכירו את האיש שעולה לכם מאות מיליוני שקלים בשנה

כבר שש שנים, מאז החלת הרפורמה בנמלים שהפכה את נמל אשדוד לאחת מהחברות הממשלתיות הגדולות בישראל, מצליח אלון חסן, מנהיג העובדים בנמל אשדוד, לשוב ולקבוע את הכללים בנמל. הוא מפעיל מכבש לחצים על רגולטורים, אומר לשרים ולמנכ"לי משרדים ממשלתיים מה דעתו עליהם בישירות חסרת בלמים, משתק את העבודה בנמל בשיחת טלפון אחת מתוככי חדרי הישיבות של האוצר, ולא בוחל בשימוש בכוחו ובמידע שברשותו כדי לאיים על בכירים. בתוך כך הוא מקבע אי יעילות הגובה מהמשק - כפי שהעריכה באחרונה ועדת טרכטנברג בהתייחסה לנמלי ישראל - מאות מיליוני שקלים בשנה.

לתחקיר "הארץ" המלא, לחצו כאן.

תחקיר "הארץ" מציג את הפרופיל של היורש העכשווי של מנהיג העובדים המיתולוגי בנמל, יהושע פרץ. הוא חושף מסכת שלמה של פרשות שחסן מעורב בהן - מתביעה שבה הוא מצהיר למעשה כי ביצע הונאת מס, דרך החברות הפרטיות שהקים והתביעות המוגשות נגד אחת מהן, ועד רימון שהושלך על ביתו או עדות שסיפק לחברו ושותפו לעסקים, גם הוא עובד הנמל, כשזה נשפט (והורשע) על הצתת עסק שבבעלותו, אירוע שגבה את חייו של המצית. המסכת הזאת נשזרת בתוך הפעילות היומיומית של חסן - זו שנועדה לשמר את רווחתה של קבוצת עובדים שכל אחד מחבריה נהנה מעלות שכר של כ-400 אלף שקל בשנה בממוצע, יותר מעלות שכרם של 90 אחוז מהעובדים במשק.

חסן (41) הגיע לנמל לפני כ-20 שנה. הוא הצטרף לצוות כבן ממשיך, מסלול ייחודי של נפוטיזם בחסות החוק, הקיים עד היום בחברות הממשלתיות. חסן לא היה יוצא דופן. כ-40 אחוז (נכון לסוף 2009) מעובדי נמל אשדוד קשורים בקשרי משפחה. אבל לחסן היה גם ייחוס. אביו אמיל, קבלן קולות בליכוד, היה מן האנשים החזקים בנמל - יו"ר הוועד הקטן אך בעל ההשפעה של מנהלי העבודה - ובמקביל עשה צעדים ראשונים בעולם העסקים, החל להשקיע בנדל"ן (מלון הדירות אשדוד ביץ', בין השאר) ולפעול בתחום השוק האפור.

ב-1998, בן 28 בלבד, הוא נבחר בראשונה לחבר ועד הציוד המכני ("אבא שלי דחף אותי"), ב-2003 נבחר ליו"ר הוועד - שהוא אחד משני הוועדים החזקים בין התשעה הפועלים בנמל. מאז נבחר לתפקיד עוד פעמיים, הולך ומחזק את כוחו ונעשה ראש הוועד המזוהה ביותר עם נמל אשדוד. היום הוא יושב במועצות הייצור של הנמל - גופים המורכבים משני נציגי עובדים ושני נציגי הנהלה וקובעים בכל עניין ונושא - ומתנהל כשותף שווה משקל להנהלה. לפעמים הוא פועל גם כשותף החזק יותר.

השביתות והשיבושים בנמל אשדוד החלו כבר בינואר ומאז נמשכו בתדירות כמעט חודשית. חלקם היו משותפים לשלושת הנמלים וגובו על ידי ההסתדרות, אחרים היו יוזמה מקומית של נמל אשדוד - בהנהגת חסן. לפעמים המניע אפילו לא היה זכויות העובדים אלא פשוט שמחה משפחתית. רק לפני חודשיים התחתן חבר טוב של חסן מוועד עובדי הציוד המכני, אלון מועלם. אלון הקטן, כפי שמכנים אותו עמיתיו, נישא לבחירת לבו בערב חם של אוגוסט, והעובדים נטשו את הנמל בהמוניהם. ההנהלה מצדה שיתפה פעולה. בחוזר מיוחד שהוציאה היא הודיעה בערפול על "אירוע רב משתתפים הדורש שינויים והתאמות" והודתה ללקוחות הנמל על ההבנה.

זו לא היתה הפעם הראשונה שהנמל הושבת לרגל שמחה משפחתית של אדם הקרוב לאלון חסן. בארבע השנים האחרונות שיתקה משפחתו של אלון הגדול - משפחת חסן - את פעילות הנמל שלוש פעמים. פעמיים בשל מסיבות הבת מצווה של בנותיו של יו"ר הוועד - שם נהנו העובדים מהופעות של הזמרים ליאור נרקיס ומשה פרץ - ופעם אחת בשל חתונת אחותו. "בנמלי ישראל יש מציאות של מדינת עולם שלישי, ללא מקבילה בעולם המערבי", מגדיר מנכ"ל חברת מזון גדולה, מלקוחות הנמל. "לסגור נמל כי עובד התחתן או חגג בת מצווה לילדה? אני מתבייש לספר על כך לאנשים שאני עובד איתם בחו"ל. וכשאני מספר הם אומרים לי, 'זה לא יכול להיות'".

חסן עצמו לא מבין על מה הזעם. הוא אף כועס על המבקרים שתהו על שיתוף הפעולה של ההנהלה. "הרי כלום לא נפגע. במשמרת שלפני כן ובמשמרת שאחרי כן עבדנו בלי הפסקה עם מספר כפול של עובדים. פיציתי על זה והדבקנו את הקצב", הוא מתמרמר. "בניגוד לפרסומים, אף משאית לא המתינה בשערי הנמל באותו זמן. ובכלל, אין כאן משאיות בלילה. בעוד שנתיים וחצי הבן שלי יחגוג בר מצווה. בואי נראה מה יקרה אם לא יהיה הסדר עם ההנהלה. את יודעת מה יקרה? אף אחד לא יגיע לעבודה. לא משמרת א', לא משמרת ב' ולא משמרת ג'".

"ועד העובדים של אשדוד היה חזק תמיד, כידוע", אומר על כך אדם העובד בנמל זה שנים. "אבל אף יו"ר ועד לא התקרב לאלון חסן. הוא מנצל את כוחו כדי להאדיר את כוחו. הוא אחד האנשים המתוחכמים ביותר שאני מכיר, והוא יודע הכל. הוא מכיר כל סעיף קטן בהסכמי העבודה - טוב יותר מכל כלכלן באוצר - והוא יודע להוציא כסף מכל דבר".

מנציח את המונופול

"מה שאלון רוצה זה להנציח את המונופול", מסביר בכיר במשרד התחבורה. "והרי מה זה אומר, ש'לא יעבדו עובדים זרים בקו המים'. זה אומר שבשום רציף שיוקם בעתיד בנמל אשדוד או בסמוך לו לא יהיו עובדים פרט לעובדי הנמל - כלומר אף חברה פרטית לא תפעיל רציפים ושום תחרות לא תתפתח. חסן שומר על המונופול של הנמל בכוח, כי זה מקור כוחו. כך הוא מחזיק את המדינה במקום רגיש".

חסן מאשר את הפרשנות הזאת בגאווה. "אני לא רוצה שיהיה תקדים לעבודה של אחרים בקו המים. לא יהיה בעתיד מצב שעובדים שאינם עובדי נמל אשדוד יעבדו שם".

יש טענה שאתה מבצר כך את המונופול בנמל. שאתה לא רוצה תחרות בנמל.

"נכון".

אז לעולם לא יהיו רציפים פרטיים ולא תחרות בישראל?

"לעולם לא. אם יביאו עובדים שמרוויחים 10 או 25 אחוז ממני, איזו זכות קיום תהיה לי?".

התחקיר המלא מתפרסם היום במוסף "הארץ".