מתחילים מלמעלה: כמה מרוויחים בוגרי תואר במדעי המחשב?

חלומה של אם יהודיה בת זמננו כי ילדיה ילמדו מדעי המחשב מקבל משנה תוקף מסקר שערכה המכללה האקדמית תל אביב-יפו, בשיתוף מכון המחקר פאנלס. מהסקר עולה כי רוב בוגרי מדעי המחשב מתקבלים בקלות לעבודה, ומשכורותיהם ההתחלתיות נושקות ל-15 אלף שקל ברוטו בחודש, ללא הטבות נוספות הקיימות בדרך כלל בחברות היי-טק. לשם השוואה, מחצית מהעובדים שסיימו תואר ראשון בכלכלה מרוויחים בשנתיים הראשונות 8,000 שקל ואף פחות.

עם יתרונות כה ברורים, ברור מדוע 88% ממשתתפי הסקר, שנערך בקרב בוגרי מדעי המחשב בגילאי 25-35, השיבו כי הם סבורים שהתואר תרם לקידומם האישי, מול 12% שהסתייגו מהאמירה. מרבית בוגרי מדעי המחשב משתלבים בסיום הלימודים בחברות היי-טק.

לפי הסקר, 50% מהבוגרים מועסקים כמתכנתים, 11% מהם כראשי צוותים, 10% עובדים כמנהלי פרויקטים ואחרים השתלבו במקצועות נוספים (בדיקת תוכנה, מנתחי מערכות ומנהלי מסדי נתונים). רק 1% מבין המשיבים סיפרו כי הם אינם עובדים כרגע.

הניסיון קובע?

כמה צפויים להשתכר בוגרי התואר? לפי הסקר, 20% מהמשיבים שנמצאים בחודש הראשון לעבודתם ציינו כי הם משתכרים יותר מ-15 אלף שקל ברוטו. המשכורות עולות ככל שנצבר ותק בקרב העובדים בתחום: 34% מהמשיבים בעלי ותק של עד שנתיים מסיום התואר ציינו כי הם משתכרים יותר מ-15 אלף שקל. שכר זה עולה אחרי שלוש שנים - כמחצית מהם (54%) משתכרים בין 8,000-15,000 שקל ברוטו ו-12% בלבד מרוויחים עד 8,000 שקל.

משיחה עם ארבעה בוגרי מדעי המחשב עולה כי שכר של 15 אלף שקל ומעלה למשרה ראשונה בהיי-טק הוא רף מקובל למדי בתעשייה - במיוחד כשמדובר בבוגרים בעלי ניסיון קודם בתכנות. מנגד, נראה כי בוגרי מדעי המחשב שאינם בעלי רזומה אידיאלי בעיני מעסיקים - מי שלא רכשו ניסיון בתחום ואינם בעלי תואר אוניברסיטאי שבצדו ממוצע ציונים גבוה מ-85 - ייאלצו לעתים להתפשר על שכר נמוך יותר בתחילת הדרך.

כך, למשל, אלון (שם בדוי), 30 ממרכז הארץ, בעל תואר ראשון במדעי המחשב ממכללה הלומד כיום לתואר שני בתחום באוניברסיטה, מספר כי השכר שקיבל בעבודה הראשונה אליה התקבל בסיום הלימודים לפני שלוש שנים, היה 10,000 שקל. בין מכלול הגורמים שהשפיעו על רמת השכר, מסביר אלון, "ניתן למנות את העובדה שלמדתי במכללה ושלא הגעתי עם ניסיון רלוונטי".

לדבריו, גם התואר השני אינו מצליח לפצות על היעדר ניסיונו בתחום ספציפי בעולם התכנות, שבו הוא מעוניין לעסוק כיום. "לקחתי הימור עם התואר השני, ואני עדיין לא יודע אם הוא ישתלם", הוא אומר.

בעבודתו הנוכחית הוא משתכר כ-16 אלף שקל, אך אופי העבודה אינו מאתגר מספיק בעיניו. "הבעיה היא שאם מתחילים בתפקיד כלשהו שנחשב פחות, קשה לעבור אחר כך לתחום אחר".

לירז, בוגרת ממר"ם ובעלת תואר ראשון במדעי המחשב שמרוויחה למעלה מ-15 אלף שקל בחודש, מסכימה עם נקודת המוצא של אלון, לפיה ניסיון הוא קריטריון קריטי בתהליך הקבלה לעבודה, ורק לאחריו מביאים מעסיקים בחשבון את יוקרתו של התואר האקדמי ואת ממוצע הציונים. לדבריה, הניסיון שצברה כחיילת וקצינה בצה"ל שיחק תפקיד משמעותי בראיונות קבלה לעבודה.

לירז, אם לשתי בנות, העובדת זה כשלוש שנים כמתכנתת בחברת היי-טק, סיימה אמנם את התואר באוניברסיטה, אך לדבריה, בדיעבד היא היתה בוחרת ללמוד במכללה. "גם ככה הניסיון הוא החשוב. בכל החברות שאליהן התראיינתי התייחסו לידע הקודם שלי. במכללות התנאים נוחים יותר והשעות גמישות יותר".

עניין שמטריד אותה יותר הוא העובדה שבצוות בן 17 איש יש רק שתי נשים. "אני אוהבת את המקצוע, ובחברה שבה אני עובדת אפשר לשלב עבודה עם הורות", היא אומרת, "אבל חבל שאין עוד הרבה נשים מתכנתות בתעשייה. משום מה נשים חושבות שאין להן גישה לטכנולוגיה. יש כאן פספוס גדול".

קל למצוא עבודה

לעומת לירז, שחושבת שהניסיון הוא הקובע בתהליך הקבלה לעבודה, נתקל אלעד, 31, בוגר מדעי המחשב ומתמטיקה מאוניברסיטת בן-גוריון ומהנדס תוכנה בחברה גדולה, ביחס שונה.

למרות שהגיע עם ניסיון מהצבא, מניסיונו מעסיקים מעניקים משקל לא מבוטל לתואר ולמוסד האקדמי שממנו מגיע המועמד לעבודה. "התואר הוא ערובה ליכולת חשיבה מסוימת, ויש מוסדות שמתבלטים לטובה בלימוד מדעי המחשב לעומת אחרים. כדאי להביא זה בחשבון כמחליטים איפה ללמוד".

ב-2008, לקראת סיום לימודיו, החל אלעד לעבוד בקומברס והשתכר 17 אלף שקל, אך כעבור שנה למד על בשרו שהשכר הגבוה בהיי-טק אינו מגיע ללא מחיר: עם גל הפיטורים הראשון של ימי המשבר נאלץ אלעד לעזוב את החברה. הוא המשיך לחברת סטארט-אפ, שם השתכר מעט יותר - 18 אלף שקל - ואולם גם הפעם פוטר במסגרת גל פיטורים המוני. "זה היה מאוד קשה ולא נעים", הוא מודה, "נשארתי עם הוצאות רבות מבלי יכולות לכסות עליהן. כשיש נפילה בהיי-טק זו צניחה חופשית ממש. השכר הגבוה לא מגיע ללא סיכון".

במקום עבודתו הנוכחי נמצא אלעד כשנה ומשתכר כ-20 אלף שקל. הפעם הוא בונה על עבודה לטווח ארוך: "אנחנו חברה יציבה שנמצאת בצמיחה, כך שלא רואים פיטורים באופק".

איך הצלחת לשדרג את שכרך באופן משמעותי תוך שלוש שנים?

אלעד: "כשעוברים בין חברות קל יותר לשדרג את עצמך. אם הייתי נשאר בקומברס לא הייתי מגיע לשכר הנוכחי שלי".

למרות אי-היציבות המוכרת שסופגת התעשייה בשנים האחרונות, מהסקר עולה כי בוגרי מדעי המחשב אינם מתקשים למצוא עבודה: 54% מצאו עבודה עוד במהלך התואר ו-21% מהם המתינו לכל היותר חודשיים ממועד סיום התואר עד שהחלו לעבוד. 9% בלבד ציינו כי חיכו שנה ומעלה מסיום התואר עד למציאת משרה מתאימה.

בעיני יובל, בוגר מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, שהחל לעבוד באחרונה בצ'ק פוינט בעקבות יריד תעסוקה שהתקיים באוניברסיטה במאי האחרון, רק "יחידי סגולה" עובדים בשנה הראשונה והשנייה לתואר. "לי לא בער להתחיל לעבוד", הוא מספר, "עבדתי לפני הלימודים, כך שיכולתי לבנות על חסכונות. בנוסף, אני גר עם ההורים וזה הקל עלי".

הארבעה מסכימים כי תהליך חיפוש העבודה עבור בוגרי מדעי המחשב רחוק מלהיות סיזיפי. "מרבית הסטודנטים מתחילים לעבוד בשנה השלישית. תהליך מציאת העבודה קל מאוד", אומר אלעד. "יש היצע גדול של משרות, ורבים מהסטודנטים נמצאים בפוזיציה של סינון. מי שרוצה עבודה - ימצא".

באשר לשאלה עד כמה תרם התואר לקידומם האישי, הדעות חלוקות. אלון ולירז לא חשים שהתואר תרם לקידומם האישי. "אני לא מרגישה שהתואר תרם לי כמו הניסיון שעמו הגעתי לעבודה, אך אולי בעתיד אגלה את תרומתו", אומרת לירז.

לעומתם, אלעד ויובל מזדהים עם 82% ממשיבי הסקר, שציינו כי התואר תרם לקידומם. השניים סבורים כי התואר מפתח את המחשבה ומקנה ערך מוסף גם בעיני מעסיקים. "התואר משנה את צורת החשיבה ותורם לעבודה יעילה יותר. התואר באוניברסיטת תל אביב אמנם תיאורטי יותר מזה שבטכניון למשל", אומר יובל, "אבל שפת תכנות אפשר ללמוד בקלות, ואילו תיאוריה מקנה כלים. אני בהחלט עושה שימוש ביומיום במה שלמדתי באוניברסיטה".

אלעד: "בוגרי מדעי המחשב יודעים כיצד לפתור בעיות, וחוו לימודים קשים ומרובי לחצים. זה ההבדל בין מי שלקח קורס בתכנות לבין מי שלמד לתואר. מעסיק יודע שאת בוגרי האוניברסיטה לא צריך להאכיל בכפית. הם יכולים להתמודד עם המטלה בעצמם".

career@themarker.com