בומבה עלק

פסטיבל בומבמלה השנה הבטיח גדולות ונצורות בתחום העשייה הירוקה. עד כדי כך, שהשתכנעתי לקפוץ לחוף ניצנים ולבדוק בעצמי: הבטיחו לנו בתי קפה המגישים מוצרים של סחר חופשי, אוכל צמחוני בלבד, איסור על חלוקת פלאיירים ומוצרי נייר, תכניות מיחזור גדולות כגון פחים מופרדים ועוד ועוד. הנה סופסוף פסטיבל, עברה מחשבת חטא קטנה, שבחר לעשות את חלקו למען כדוה"א למרות שיכול היה להרוויח את פרנסתו יפה גם בלי להצטרף לטראראם הירוק. אבל נו, שוב הוכח שברושור כרום לחוד, ומציאות לחוד. שום מהפכה לא נרשמה מיציע הרוחניקיות. בומבמלה ייצרה טונות על טונות של פסולת שמצאה את דרכה ללא היסוס אל משאיות הזבל, מיעוט מבקרים לעומת שנים קודמות, וסגירה מוקדמת מהרגיל. האמת, בצדק.

20 שקלים על מקלחת חמה

גילוי נאות - לא בחנתי לעומק את כל המתחם על 400 הדונם שלו, הסתפקתי בדגימות של פה ושם, בשוטטות קצרה. הספיקו לי הביקורים בשירותים הכימיים הגדושים שלא נוקו בכל ימי הפסטיבל בכדי להמנע מחקירה נוספת. למה לנקות אם אפשר לדרוש מהמשתתפים סכום של חמישה שקלים עבור העונג להשתין בשירותים סבירים, ורק במקרה הטוב מצוידים בנייר טואלט? למה להציע יותר מהתרעננות קלה במים הקפואים שבדוש על החוף (כן, הדושים שמיועדים לשטיפת חול מהירה בדרך החוצה), כשאפשר לדרוש 20 שקלים על שימוש במים החמים של מקלחות החוף?

הנוכחים, רובם תיכוניסטים צעירים (מאוד) נראו מסיירים מזוגגי עיניים, חלקם לא מוצאים את עצמם, חלקם סתם שיכורים, קולניים וגסי רוח במיוחד. צוות העובדים, תיכוניסטים אף הם, סיירו במקום כשהם גוססים מעייפות. דוכני מזון מבולגנים וזרועי שאריות, ניירות, כלים חד פעמיים וכד', לצד דוכנים שניסו לקדם מרכולת מכל הסוגים, כמו בכל אירוע המוני, כמו בכל פסטיבל. אין מה לומר, לפני 14 שנה בערד זה נראה טוב יותר. אולי כי היה פחות ממוסחר, יותר צנוע, ואולי כי כשאתה ילד אתה לא ממש שם לב לדברים האלה. ובערד, מיותר לציין, איש לא חשב לרגע למכור לנו "ירוק עכשיו", אלא אם היה אפשר לעשן את זה.

למול העובדה שאישורי הקמת המבנים על החוף היו מפוקפקים ביותר והושגו במעומעם ברגע האחרון, והחברה להגנת הטבע שניסתה למנוע את קיום הפסטיבל כיוון שהפר באופן בוטה את החוק, נראה שהפרופוגנדה הירוקה היתה פרופוגנדה נטו. אמנם, בשלהי היום האחרון המתחם נראה נקי באופן מפתיע, חלק מהקמפרים דאגו לנקות אחריהם היטב ואולי אפילו יעמדו המארגנים בהבטחות שלהם לגבי מיחזור אחוזים בודדים מן הפסולת שהצטברה במקום. ועם כל זאת, וזה גם ככה לא הרבה, קשה להתעלם מכך שהאירוע שהתהדר בנוצות ירוקות מרהיבות, ארגון מתוכנן להפליא, שלל אטרקציות וולנטריות וכד', היה בסך הכל נסיון להתניע שוב את המכונה המסחרית המשומנת, בצורה המבישה של 22 שקלים לחפיסת סיגריות, 30 שקלים לבקבוק בירה, אוכל בסיסי במחירים מופקעים, עשרות שקלים לשישיית מים מינרליים, זלזול בניקיון ושירותים בסיסיים, גדרות מתפרקות מתיל זול, והשקעה במה שהיה בעל פוטנציאל להכנסות בלבד. כולם באו כדי להרוויח, והאורחים שנהנו על הדרך - אשריהם.

אחלה פריזבי

אכן, היו במקום אנשים מכל הסוגים ומכל הארץ, גם קבוצות אמנים מעניינות, גם רוחניקים אמיתיים, טיפולים, איזורים שנתנו לכל אחד למצוא את הסביבה הטבעית שלו, מגוון פעילויות (חלקן מקסימות, לדוגמת היוזמה של שחקני פריזבי צעירים ומקסימים להעביר שיעורי חינם) במות אלתורים, מחנה אוהלים למשפחות, איזורי מחנאות מקסימים, ובסה"כ הרבה אנשים עם שמחת חיים שהגיעו ליהנות. אבל למולם היו התמונות מתחילת האירוע, בני נוער נושאים תרמילים ענקיים ושקי שינה, מחכים לכניסה בעיניים שוקקות, למה שהיה אמור להיות סיום מושלם לחופש פסח. אלו דהו למול הפרצופים המאוכזבים שלהם בדרך החוצה.

לדברי המארגנים, הגיעו לפסטיבל השנה כ-17,000 איש. בערך שליש מכמות האנשים שציפו לה. שנאמר, כישלון מסחרי לכל המעורבים ובגדול. הפסטיבל נסגר שלשום אחר הצהריים (שבת), הרבה לפני שצפו את סיומו, ובטח לעומת שנים עברו, בהן קהל שלא רצה שיגמר נשאר במקום עוד יום ויומיים לאחר שהסתיימו האירועים הרשמיים במקום. והאמת, בצדק.