אחריי המבול

"סליחה צדיק, אולי יש לך דקה, תניח איתנו טופו?"

אוי... לא פשוטים חיי המיסיונר הצמחוני. מבחינה בריאותית? ברוך השם יום-יום. מבחינה מוסרית? גן-עדן. ובכל זאת, ההתמודדות עם הסביבה הגשמית, הבשרית (ההולכת וקטנה עם השנים, יש לציין), רצופה קשיים.

"לא יעזור לך, נולדת לאכול בשר" מגיב חבר אחד, "אתם חיים באשליות, בשריים הייתם ובשריים תישארו" מטיח טובקיסט אחר. "ההמבורגר הטוב ביותר בתל-אביב!" זועקת כותרת המאמר השכן. ובפרסומת שבתוכן המאמר על הצמחונות מככבת אות M חייכנית וצהובה...

לרגעים, השליחות נראית חסרת סיכוי. בייאושו כי מר, פונה הצמחוני אל ספר הספרים לעזרה. וראו זה פלא – נמצא לו מזור, או ליתר דיוק – מזון. שכן הקב"ה לא התכוון שנאכל חיות. אז בואו נתחיל בראשית – בראשית פרק א'.

מהעשב הבראשיתי לטוויסט הגסטרונומי

"כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה. ל וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן."

כפי שעולה מהכתוב, עוד מבריאתו היה האדם בר-מזל. לא רק שנברא בצלם אלוהים, גם את כל העשב הוא קיבל (עשב למאכל, הכוונה). לגבי אכילת חיות, לעומת זאת, לא מוזכר בפרק זה היתר. יש בכך הגיון – הרי מדוע לו לקב"ה ליצור זן אשר משמיד את כל היצורים האחרים שהוא יצר? פירוש דומה ומנוסח טוב יותר מעניק הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ממקימי הרבנות הראשית לישראל ורבה הראשי האשכנזי הראשון, אשר היה צמחוני מגיל עשר: "אי אפשר כלל לצייר, שאדון כל המעשים, המרחם על בריותיו, ברוך הוא, ישים חק נצחי כזה בבריאתו הטובה מאד, שאי אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כי אם בעברו את רגש מוסרו על ידי שפֹך דם, יהיה גם דם בעלי חיים".

אז אם נברא כצמחוני, איך בעצם קרה שהאדם הפך אוכל בשר? את הטוויסט הגסטרונומי הקיצוני מספק התנ"ך שמונה פרקים מאוחר יותר, בבראשית ט'. לאחר שמאס בדרכיהם הרעות של בני-האדם והוריד עליהם מבול, פונה אלוהים אל נח ובניו ביורדם מן התיבה:

"א וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת-נֹחַ וְאֶת-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ. ב וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, יִהְיֶה, עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם; בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל-דְּגֵי הַיָּם, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. ג כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל. ד אַךְ-בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. ה וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל-חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ; וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁאָחִיו--אֶדְרֹשׁ, אֶת-נֶפֶשׁ הָאָדָם. ו שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת-הָאָדָם. ז וְאַתֶּם, פְּרוּ וּרְבוּ; שִׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּרְבוּ-בָהּ."

בקטע שלעיל עולה לפתע שמן של החיות גם בתפריט המקראי. כמובן, אין תשובה נחרצת בנושא, אבל דומה שמשמעות שינוי זה היא הוכחת חולשתו המוסרית של האדם. את דרכו אמנם החל כשהוא קרוב לאלוהים, אך עם הזמן הלך והתנוון, בתהליך אשר נקרא "ירידת הדורות". לאחר המבול, אשר נתפס בעצם כבריאה השנייה, מישהו למעלה הבין שהאדם הוא בסופו של דבר גם חיה, ותייק אותו כחוליה החזקה בשרשרת המזון.

נסתרות דרכי האל, ולשמש כחוליה החזקה אינה משימה קלה, שכן החופש והשררה נושאים עימם אחריות. כבר בפסוקים שלעיל מופיעים הגבל ראשון ("אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו") על מאכל בשר. אלוהים, טוען הרב קוק, העניק לאדם מגוון של תקנות והגבלים בנוגע לשחיטת חיות ואכילתן, על מנת להזכיר לו את החולשה המוסרית של מעשה שכזה.

זה משהו שאכלת

החדשות הטובות לצמחונים הן, שבאחרית הימים יחזור האדם להיות צמחוני. החדשות הטובות לאוכלי הבשר הן, שהם לא יהיו לבד – כולם יפסיקו לאכול אחד את השני (ישעיה יא', פסוק ז' – "אריה כבקר יאכל תבן").

אני אומר, אם כן, שהדרך לגאולה תיפתח אם נפסיק בעצמנו לאכול בשר. הדבר משול למחלקת טירונים שמחליטה לקדם מנהלות במוצאי שבת עוד לפני שעת ההתייצבות, בתקווה שהמפקדים ישחררו אותה מהר גם אם המסדר דפוק, ולו רק משום שהפגינו אחריות. לא הגיעה הגאולה? אולי זה משהו שאכלת.

גם אם חס ושלום כל זה לא יקרה – לא השתלטות הצמחונות ולא הגאולה – השורה התחתונה כאן היא, שצמחונות מטעמים דתיים אינה קניינם הפרטי של נאמני ההינדואיזם. ישנם יהודים אדוקים שדוגלים בצמחונות דווקא מסיבות דתיות. באתר JEWISH VEGניתן למצוא ציטוטים והסברים מהימנים יותר על הנושא, כולל שאלות ותשובות המיועדות לאוזן הנימולה. באתר התייחסות גם לקשר בין צמחונות לאיכות הסביבה, ולחובת הצמחונות אל מול תנאי גידול בלתי-אנושיים בעידן המודרני.

אז גם אם מספק התנ"ך הכשר, אין כאן הצדקה במלוא פה. ההחלטה שייכת לקורא, האם לפעול לאורה של "גרסת הבמאי", דהיינו הטבע המקורי אשר התווה לו אלוהים – צמחוני ומקורב לאל, או לפי "האדם 2000" – הגרסה התאוותנית והחלשה.

למבקשים לחקור עוד את הנושא מומלץ לפנות לשני מקורות:

Richard H. Schwartz, Judaism and Vegetarianism, New Revised Edition, New York : Lantern Books, ‏2001

חזון הצמחונות והשלום במשנתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ד"ר יעל שמש