נקי זה בראש

מדי חג, חופשה ומועד נוהרים מטיילים בהמוניהם אל הכנרת ומותירים אחריהם הררי זבל. כדי להתמודד עם ההרגל הקלוקל, יוקם ב- 28 בפברואר "משמר הכנרת", גוף ראשון מסוגו המורכב ממתנדבים שיפקחו על חופי הימה. המתנדבים שרובם ככולם חיים בסביבת הכנרת, יוכשרו לאתר בעיות בחופים ולהעבירן לטיפול הגורמים הרלוונטיים. בנוסף הם יערכו פעולות הסברה, חינוך והדרכה לנופשים בניסיון ליצור תחושת אחריות משותפת כלפי האגם הלאומי.

הטיפול הופקע מהרשויות המקומיות

משמר הכנרת הוא חלק מפרוייקט "הולכים על נקי - זאת הכנרת שלנו", שיזם המשרד להגנת הסביבה בשנת 2007. הפרוייקט נועד לשפר את מצב הניקיון בחופים, לאור העובדה כי הרשויות המקומיות שהיו אחראיות לכך לא עשו זאת באופן מספק. הרשויות לא טרחו לנקות את החופים הפתוחים לציבור בטענה כי מדובר במעמסה כבדה והסתפקו בעיקר בניקיונם של החופים שהכניסה אליהם כרוכה בתשלום. על כן, הופנו התקציבים שהוקצו לרשויות מגדל, טבריה והמועצות האזוריות עמק הירדן ורמת הגולן, עבור הפרוייקט הייחודי שמנוהל על ידי החברה להגנת הטבע, זו אמורה להכין תשתית חברתית אשר תאפשר בבוא היום להשיב את משימת ניקיון החופים לידי הרשויות.

הפרויקט שם לו בראש ובראשונה את חינוך ציבור המטיילים כדגל. תחת מטרה מחייבת זו משמש משמר הכנרת בתפקיד כפול, שכן דרכו מקווים יזמי הפרוייקט לחנך הן את תושבי קהילת הכנרת והן את המטייל הישראלי שזכה זה מכבר במוניטין די מפוקפק. "משמר הכנרת למעשה רותם אנשים מהאזור שמרגישים שהמקום הזה הוא שלהם, כדי שיעבירו את המסר הזה הלאה באמצעות מנהיגות. בלי איום ובלי ענישה", מסביר עופר אמיר, רכז התוכנית החינוכית "הולכים על נקי" מטעם החברה להגנת הטבע.

המטייל הישראלי שנדחה בשלל אתרי תיירות בעולם בעקבות אפיזודות כמו גניבת הברזים בתורכיה, נתפס בעיני אמיר ככזה שבסך הכל ראוי שיעבור חינוך מחודש: "אין לי הגדרה למיהו הישראלי הממוצע ואני מאמין שלנו כאנשי חינוך יש את היכולת לשנות נהגים ומנהגים, להציב רף ראוי ולהגיע אליו. להגיד על המטייל הישראלי שהוא לא בסדר זה להתנהג כמו בית ספר שאומר לילד שקצת מפריע שהוא חריג. אני אומר שאין דבר כזה ילד חריג, הילדים הם ילדים, ואנחנו פשוט לא יודעים להכווין אותם. כשאנחנו פונים אל המטייל אנחנו צריכים לנתח מיהו האדם ולפעול בהתאם. מה שחשוב הוא ליצור אצלו חיבור למקום וזו תחושה שלא קשורה למטייל הישראלי, היא רלוונטית לכל בן אדם".

"רוצים לחנך, לא להעניש"

דבריו של אמיר נסמכים על ניסיונות מוצלחים לשמירה על אתרי טבע שנעשו בארץ. בשונית האלמוגים באילת למשל פועלים נאמני ניקיון שרואים עצמם כשומרי שונית האלמוגים, הם משתמשים בעיקר בחינוך ובהסברה ולא בענישה. גם בנחל אלכסנדר נערכת הסברה ביוזמתם של תושבים מהאזור שזוכים לאהדה רבה, ובמקרה של משמר הכנרת יהיו אלו פעילי מגמה ירוקה במכללת עמק הירדן שיובילו את הפרוייקט, בשיתוף גרעין מתנדבים מקומי. לצדם פועלים תלמידים מבתי הספר באזור שלקחו על עצמם לחנך את הקהילה הקרובה אליהם ולהעלות בקרבה את המודעות לשמירה על חופי הכנרת. למשל, ישיבת אלוני הבשן ובית הספר ברנקו וויס בני יהודה החליטו לאמץ חופים פתוחים שאין בהם כיום אמצעים לפינוי פסולת ולהיות אחראים לנקיונם. על מנת לצמצם את כמויות הפסולת שמשאירים אחריהם המטיילים מתכננים התלמידים לבנות פינות מטופחות שיכללו ספסלים ושולחנות מבוץ, פינות מוצלות ואזור מוגדר למדורה, מכיוון שבסקרים שמנתחים את הנטיה ללכלוך עולה כי אנשים נוטים ללכלך פחות כאשר הם נמצאים במקום מטופח.

משמר הכנרת הוא צעד אחד מני רבים שנועד להבטיח שחופי הכנרת יהיו פתוחים לציבור הרחב, ובמקביל שם לו למטרה לשמור על נקיונים. בדרך כלל כשמחליטים בישראל לשמור על אתר טבע זה או אחר נוטים מיד לגדר אותו ולגבות כסף בכניסה, הן על מנת להפעיל ביקורת על מספר המבקרים והן על מנת לממן את עלויות האחזקה. במקרה של ימת הכנרת, בחר המשרד להגנת הסביבה באופן די יוצא דופן ללכת על חינוך. "עד היום למדינה תמיד היה קל יותר לומר 'נסגור את המקום, וכל מי שנכנס ישלם' כדי שיהיה גם מי שינקה", מסביר אמיר. "הרעיון מאחורי "הולכים על נקי - זאת הכנרת שלנו", הוא להשאיר שטחים ציבוריים שיהיו שייכים לכולם, כאשר אנחנו לוקחים על עצמנו את התהליך החינוכי. בפרוייקטים כמו משמר הכנרת ופרוייקטים חינוכיים נוספים אנחנו מסבירים למה לנו לשמור על ערכי הטבע מבלי לגבות אגורה. השאיפה היא להגיע לתרבות שמתנהגת אחרת ולהביא לידי הבנה שיש מקומות שהם נחלת הציבור כולו. אולי כך תוך חמש-עשר שנים אדם שיגיע לכנרת ירגיש שהיא שלו".