בלי חרטות

אחד המצבים הבעייתיים ביותר ביחסי כלבים-אנשים, הוא ההבנה המאוחרת שכלב שרכשנו או קיבלנו – אינו רצוי עוד. עוגמת הנפש היא נחלתם של שני הצדדים, הבעלים והכלב כאחד, והפתרון לבעיה עשוי להיות מורכב. אם כן, כיצד מונעים מצב כזה מלכתחילה?

הישראלים ידועים בעולם כאנשים פזיזים: הכל קורה ומוחלט מהר-מהר, כאילו אין מחר. בהכללה גסה, זה לא רחוק מן האמת. לא תמיד אנחנו חושבים לעומקם של דברים, ובעת בחירת כלב הפזיזות מכה בכל שכבות האוכלוסייה ובכל המגזרים: כמעט בכל יום מתחרטים אנשים על הצעד שעשו לאימוץ חיית מחמד, ומבקשים למצוא בית חדש עבור הכלב או החתול שלהם.

מאמר זה פונה לגולשים שעדיין מתלבטים אם להכניס לביתם גור כלבים קטן וחמוד. מי יתן ובתום קריאת המאמר יהיו בידיכם הכלים והמידע הדרוש להחליט נכון, ולמנוע את אי-הנוחות המשותפת לכם ולחיית המחמד, שתנבע מהחרטה שלאחר האימוץ.

החלטה משפחתית

אל תחליטו לבד, אפילו אם מדובר בהפתעה. במשפחות רבות קיים מצב בו רק צד אחד מ"ההנהלה" בעד כלב בבית – לפעמים אבא מתנגד ואמא דווקא בעד ולפעמים להיפך. ברור לכל אחד כי אם צד אחד כופה על צד שני דבר מה – יוביל העניין מהר מאוד לפיצוץ. במקרה זה, לא של חיי הנישואים, אלא של הרומן שלכם עם הכלב. מהר מאוד תוטל על בני המשפחה המשימה הלא-נעימה של חיפוש אחר בית אחר. כל זה יקרה בהנחה שמדובר במשפחה טובה ואנושית. משפחות אחרות נוהגות באכזריות ופשוט משליכות את הכלב לכל הרוחות.
כלומר: אם מישהו מבני המשפחה אינו בעד הרעיון למרות ניסיונות שכנוע, פשוט אל תאמצו כלב.

התאמת ציפיות

לפני שמחליטים לאמץ כלב חשוב מאוד לפתוח בתהליך רציני של התאמת ציפיות. מומלץ בחום לארגן ישיבה של ממש עם כל בני המשפחה, סביב השולחן בארוחת הערב, ולכתוב על נייר מה הן השאיפות של בני הבית מגידול כלב במשפחה: שמירה? חבר לילדים? תעסוקה ואמצעי חינוך לילדים? הובי? טיפוח והצגה בתערוכות? וכן הלאה.
בתום תהליך הזיהוי של הצרכים והציפיות שלכם, עליכם לפתוח בתהליך של "שקילה על המאזניים": לבדוק עלות מול תועלת – כלומר האם הציפיות והשאיפות גוברות על החסרונות? שאלו את עצמכם האם אתם מוכנים להקריב שעות שינה בלילות הראשונים, בשל הבכי והיללות של הגור? האם ביכולתכם לעמוד בעלויות הכספיות של חיסונים, טיפולים ומזון? האם שתן וצואה בגינה ובבית במקרים קיצוניים הם דבר נסבל מבחינתכם? האם תוכלו להוציא את הכלב לטיול בכל ערב?
כלומר: לפני הכל, בדקו האם אתם מעוניינים לשלם את המחירים המגיעים עם האושר הכרוך בכלב בבית. בשלב זה תוכלו להגיע להחלטה מכרעת.

הגדרת איזור מחייה מצומצם

מימוש ההמלצה הבאה עשוי למנוע לכם הרבה צרות. ההמלצה פשוטה והגיונית וראשיתה בסניף אייס או הום סנטר הקרוב לביתכם, במחלקה שמתמקדת במכירת גדרות. גם אם אתם גרים בעיר או בכפר, מאוד מומלץ לתחום את אזור המחייה של הכלב החדש. אם יש לכם חצר, קנו פיסת גדר וגדרו אזור מחייה מצומצם עבור הכלב, תחת עץ בחצר, שלצדו תועמד גם מלונה עמידה.

כך ילמד הכלב שזו הפינה שלו, זה ביתו - ולא כל שטח הגינה. בנוסף הוא יעדיף להתאפק ולא לעשות את צרכיו בסביבה. הרגלת הכלב לאזור מחייה מוגדר תמנע ממנו לגרום הרס הגינה וגם תמנע ממנו להפריע למי מבני המשפחה או האורחים שלא כל כך מתלהב מכלבים.
לאלה הגרים בדירה, ניתן לרכוש "מעקה אקורדיון" – מעקה מעץ המיועד לתחום אזור בבית בו נמצא ילד פעוט. את המעקה הרכיבו בפינה בדירה – וכך הכלב לא יוכל להסתובב חופשי בבית, כאילו כל הבית הוא "המאורה" שלו.
כלומר: לכלב יש את אזור המחייה שלו ואילו לכם את אזור המחייה שלכם. כך תוכלו למדר את הביקורים שלו באזורכם ואת הביקורים שלכם אצלו, ובשאר הזמן להנות ביחד.

דווקא המבוגרים במשפחה צריכים להוביל ולהנחות את תהליך אימוץ הכלב לבית מתחילתו. כך ימנע מצב שבו אתם מחליטים להחזיר את הכלב לאחר כמה ימים, וגורמים לעוגמת נפש לילדים ולדוגמה לא יציבה ולא החלטית. חשוב לא פחות התהליך הנורא שיעבור הכלב המסכן, שייאלץ להתגלגל שוב מבית לבית, עד שימצא את המנוחה והנחלה במשפחה רצינית, אחראית ושקולה.

גבע צין הוא מנהל כלביית גבע שבדרום, בעל ניסיון עשיר באילוף כלבים.
פרטים נוספים תמצאו באתר האינטרנט