מנהג הכפרות: מזוית הראייה של בעלי החיים

כמידי שנה לקראת יום הכיפורים, גם השבוע נשמעים קולות מחאה כנגד קיום מנהג הכפרות המסורתי, שכרוך באמירת הברכה תוך הנפת תרנגול מרגליו וסיבובו באוויר שלוש פעמים. ארגונים שונים להגנה על זכויות בעלי החיים יוצאים כנגד הטקס, שגורר – לכל מי שעיניים בראשו - התעללות לא מוצדקת בבעלי חיים.

שמש קופחת ומוות איטי

"ההתעללות היא לא רק הטקס עצמו, אלא כל התהליך" מסביר עו"ד ראובן לדיאנסקי, יושב ראש "לתת לחיות" ומנכ"ל תנו לחיות לשעבר. "התרנגולים מובאים בתוך קופסאות ענקיות, ומוערמים אחד על גבי השני, כאילו מדובר בחפצים. זה כמו סל דחוס של כדורי פינג-פונג. הם מובאים אל השוק 24 או אפילו 48 שעות לפני הטקס, ומושארים בשמש הקופחת בלי מים או מזון. חלק מבעלי החיים מתים מהצמא, חלק מהעדר חמצן וצפיפות, וחלק מהעדר מזון. בטקס עצמו תופסים את התרנגול ברגליים או בצואר ומטלטלים אותו באוויר. אותו תרנגול יכול לעבור את הטקס הזה כמה פעמים, ובסופו של התהליך מתבצעת השחיטה, באמצע הרחוב, וללא תנאים סניטריים ראויים. בעבר המנהג היה שמוסרים את העוף השחוט לעניים למאכל, אבל היום, בשל האופן שבו נעשית השחיטה בסיטונאות וללא הקפדה על תנאים תברואתיים, לרוב בעלי החיים פשוט נזרקים לאשפה לאחר השחיטה, מפני שהם לא ראויים למאכל."

שונאי הכפרות התאחדו

נראה כי אין ארגון שלא מתגייס למטרה: בניגוד לעוולות אחרות המתבצעות בבעלי החיים כל השנה, מנהג הכפרות המרוכז נותן לפעילים מכל ארגוני בעלי החיים, הזדמנות להפגין חזית מרשימה באחידותה. ב"אנונימוס" ינסו לעורר מודעות על ידי חלוקת עלוני מחאה בבתי הכנסת, שידגישו את המעמד ההלכתי השנוי במחלוקת של מנהג הכפרות, שגונה בעבר בידי רבנים רבים, בשל היותו אכזרי ובשל החשד שמדובר בשרידים לעבודת אלילים. אנונימוס מצטטים בעלון, בין השאר גם את הרשב"א, הרמב"ן ורבי יוסף קארו, כמי שראו טעם לפגם בקיום המנהג. "אנחנו לא יוצאים כנגד מנהג הכפרות עצמו" מבהירה גאיה גולדברג, דוברת עמותת "אנונימוס", "אלא כנגד האופן שבו זה נעשה. קיימת אופציה הלכתית אחרת, שמאושרת בידי הרבנים, והיא פדיון הכפרות בכסף והעברתו לצדקה. זו אופציה הרבה יותר הומנית וחומלת."

"תנו לחיות לחיות", מצידם, בחרו לשלוח מכתב לרבנים הראשיים, בה קוראת דוברת התנועה אתי אלטמן לפעול "בחמלה רבה ככל האפשר כלפי בעלי החיים". בנוסף, מבקשת העמותה מהרבנים להמליץ על פדיון כפרות בכסף במקום הטקס המסורתי. "לתת לחיות" תציב דוכני מחאה במטרה לאסור על המנהג בתל אביב, ואף תקיים "סיירת כפרות" של פעילים שיעברו במקומות הרלוונטיים ויתעדו את הכפרות, כדי להגיש תלונות במשטרה.

יש תקדים, אין חוק

המנהג אינו רק אכזרי, טוען לדיאנסקי, אלא גם לא חוקי: "בין אם העופות השחוטים מועברים למאכל, ובין אם הם נזרקים, מדובר מבחינה חוקית בעבירה. אם זו אכן שחיטה למאכל, יש כאן עבירה על סעיף 4 בחוק העזר העירוני שקובע, כחלק מ"תקנות מחלות בעלי חיים" שאסור לקיים שחיטה אלא במקומות שמיועדים לכך, כמו בתי מטבחיים מאושרים. הדבר בא להבטיח לא רק את צמצום הפגיעה בבעלי החיים, אלא גם את בריאות הציבור. מצד שני, אם מדובר בעופות שלא נשחטים לשם מאכל, יש כאן עבירה על החוק נגד התעללות בבעלי חיים, גם בגלל התנאים בהם נשמרים העופות עד הטקס, וגם כמובן בגלל הטקס עצמו".

בשנה שעברה התרחש תקדים משפטי בנושא כאשר יחידת הפיצו"ח (פיקוח צומח וחי) של משרד החקלאות פשטה על ביתו של תושב מודיעין, שביצע את טקס הכפרות באופן שאינו עומד בתקנים הוטרינריים שנקבעו בחוק. בית משפט השלום הטיל על העבריין, שבביתו נמצאו 150 עופות שחוטים, קנס של 2,700 שקל.

למרות שניתן לראות בפסיקה זו פן תקדימי בשל המעורבות המשטרתית שהופעלה כנגד טקס הכפרות, במשרד החקלאות מדגישים שהאכיפה מתייחסת לפן הוטרינרי, ולא לחוק צער בעלי חיים. "מדובר בעבירה וטרינרית, ובמידה ויתקבל מידע על מקרים נוספים מסוג זה לקראת יום כיפור הנוכחי, תפעל יחידת הפיצו"ח לאיתור המקרים ולטיפול בהם" מוסרת דוברת משרד החקלאות, ומוסיפה: "ככלל, העדפת משרד החקלאות ופיתוח הכפר היא ביצוע כפרות בפדיון כפרות (תרומה כספית) ולא על פי המנהג המסורתי. יחד עם זאת, מדובר במנהג שמותר לקיימו על פי חוק, תוך עמידה במספר כללים המיועדים לשמירה על חוק צער בעלי חיים והמופיעים בטיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים, הובלת עופות). את מנהג הכפרות יש לבצע בפטמים ולא במטילות. הובלת הפטמים ושהותם במקום צריכות להיות קצרות ככל שניתן, במקום מוצל ומוגן מגשם, תוך הקפדה על מתן שתייה ואוכל. בנוסף לשמירה על חוק צער בעלי חיים ישנם כללים וטרינריים שיש לעמוד בהם, ביניהם האיסור על ביצוע שחיטת עופות מחוץ לבית שחיטה וללא פיקוח וטרינרי."

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "על-פי מדיניות עיריית תל אביב יפו יש לאפשר לאוכלוסיה הדתית לקיים את מנהג הכפרות במהלך 48 שעות. לפיכך, תותר פעילות מעין זו במספר מקומות בעיר כשהעופות החיים יוחזקו בתוך חנויות בתנאים נאותים. כל פעילות השחיטה והכפרות תעשה בתוך שטח החנות. יש להדגיש כי העופות הנשחטים לצורך כפרות אינם מיועדים למאכל."

עוד בלא עוצרים באדום