מה בין ההתחממות הגלובאלית ולמקרר שלנו?

בשנת 2015 התייצבו נציגי המשרד להגנת הסביבה ומדינת ישראל, דאז ברשות השר אבי גבאי,  בוועידת האקלים בפאריס מול 150 מדינות שונות לשם צמצום פליטת גזי החממה בדרכים חדשניות, מתוך מטרה להעלאת התל”ג העולמי ב-35 טריליון דולר עד לשנת 2035, וזאת רק כתוצאה ממהלכי התייעלות אנרגטיים בכל אחת מהמדינות המחויבות לאמנת פאריס- כמובן כל זאת כדי לשכנע את האומות לקחת חלק בשינוי מצב ההתחממות הגלובאלית והסיכון למיליוני אנשים בתסריט  האימה ה”עסקים כרגיל” .

בקיץ 2021 מפרסם האו”ם דוח נוקב וחד משמעי , דוח ה IPCC , שבאופן חד משמעי קובע שנזקי ההתחממות הגלובאלית הם מעשה ידי אדם ונזקים אקלימים משמעותיים הצפויים שאינם ניתנים לשינוי ודורשים אדפטציה של תשתיות, חקלאות, אנרגיה והאופן בו מספקות מדינות את הצרכים היסודים של חיי תושביהם. בנוסף שינויים משמעותיים יש לקחת באופן מיידי בקצב ואופן הפליטות של גזי חממה לרבות גז טבעי. מחויבותה של ישראל גבוהה אף היא ואושרה על ידי הכנסת לכ-25% הפחתה עד לשנת 2030 , יעד שאפתני ומאתגר כאחד, המגלם בתוכו הפחתה של 7.7 טון גזי חממה לנפש הנפלטים במונחי CO2 (מכונים במדד GWP  Global Warming Potential ).

 

יעדי המשרד להגנת הסביבה בנושא פליטות מזהמים

על פי המשרד להגנת הסביבה, “נכון לספטמבר 2015 – גובש יעד הפחתה לאומי לישראל, הממשלה אישרה ביום א’ 20.09.15 את היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק: 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב- 2030 מתרחיש עסקים כרגיל של 10 טון לנפש, שמשמעותו: הפחתת כ-25% מפליטות גזי החממה עד -2030; 17 התייעלות אנרגטית בצריכת חשמל; 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות; 20% הפחתה בנסועה פרטית. התועלת למשק הישראלי: מעל 100 מיליארד שקלים.  האוצר יקציב חצי מיליארד ₪ למימוש התכנית, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ₪ לארבע שנים.”

לצערנו לא קיים גז יחיד או גורם ספציפי הגורם באופן ישיר להתחממות הגלובלית, אלא מגוון חומרים הנפלטים לאטמוספירה ומקשים על יציאתה של הקרינה התת אדומה מחוצה לה, בין אם אלו אדי מים טבעיים או גזים אגרסיביים יותר. זהו תהליך טבעי וחשוב הגורם להתחממות שכבת האוויר הקרובה אלינו ולהתחממות הקרקע והימים ומאפשרת את מעגל החיים לו אנו רגילים.

התחממות מהירה וקיצונית מובילה לנזקים אקולוגים חמורים, הפשרת הקרחונים, התחמצנות האוקיינוסים ותמותת החי והצומח הימי תוך הפרת האיזון העדין שבכדור הארץ במהירות שיא ובאופן בו הטבע לא מאפשר כרית נחיתה והתאמת השרשרת האקולוגית – מכאן נובעות תופעות אקלימיות קיצוניות. את מדידת הנזק מבצעים באמצעות מדד המכונה GWP, פרמטר המתאם כל פליטת חומר מזיק או תהליך אנרגטי בעולם ל-CO2 , זאת אומרת שסוג גז במדד GWP 1000, גורם לנזק הגדול פי אלף לנזק הנגרם מאותה כמות פליטה של CO2.

התרומה של מקררים ביתיים ומכשירי מיזוג לפליטות גזי החממה

אמצעי קירור כגון: מקררים ביתיים ומיזוג מכילים בחלק מהמכשיר עצמו כמות גדולה מאוד של גזי – CFC (ראשי תיבות של “Chlorofluorocarbon”) – משפחת תרכובות של כלור, פלואור ופחמן, המשמשים כאמצעי קירור בדחיסה במקררים ובמזגנים, וכן כחלק מחומרי הבידוד במכשירים (Blowing Agents) כחומרים מקציפים – חומר הבידוד הצהבהב והאוורירי. משפחת גזים אחרת הנמצאת במקררים חדשים מכונה HC וגורמת לנזק מופחת מוערכת ככזו הנמצאת בכ-50% מציוד הקירור הביתי באירופה ויתכן אף בישראל.

טבלת הנזקים הנגרמים מגזי קירור וניפוח במונחי GWP:

בכל מקרר בייתי ישנה כמות הנאמדת בכ-1000 גרם גזי קירור שונים (1 ק”ג !) , הגזים נמצאים במערכת הקירור (כ-25% מהם) והשאר בעיקר בקצף הבידוד הצהוב אשר ניפוחו נעשה באמצעות גזים דומים הנפלטים במיחזור המוצר. ההשפעה של גזי קירור וגזי הניפוח (מכונים בלעז “BLOWING AGENT”) היא מהחמורות ביותר על אפקט החממה וההתחממות הגלובאלית. ההשפעה נאמדת בכ-14,000 GWP למקררים ישנים וכ-5000 GWP למקררים המכילים גזים חדשים ממשפחת ההלוגנים- המכונים HC.

אז מה המשמעות של כל הנתונים האלו?

אנו צורכים כ 300,000 מקררים בשנה וכ-800,000  מזגנים ומוצרי קירור מותקנים בבתים ובמשרדים, וכמובן שאף אחד לא יסכים לוותר עליהם ולא משנה מה המחיר. אבל, בכל מכשיר כזו טמונים גזים מסוכנים מאוד, שקטים, נדיפים , ללא ריח ובלתי נראים. הם חסרי כל השפעה ישירה עלינו כבני אדם אבל, כל קילוגרם מגזים אלו (להזכירכם במקרר אחד יש 1 ק”ג של גז)  שווה ערך לפליטה של 14-5 טון גזי חממה בהתאמה לסוג הגז. לשם השוואה רכב משפחתי חדש מייצר בממוצע רק  130 גרם CO2 לכל קילומטר נסיעה, מכאן שמקרר ישן המכיל CFC במכלוליו שווה ערך לנסיעה ברכב של כ-107,000 ק”מ! ראוי לציין כי ידוע שמקררים רבים המסומנים כמכילי גז HC , מרכיבי הבידוד בהם נופחו בגזים ממשפחת ה-CFC ומכאן שנזקיהם גדולים אף יותר מהצפוי ברישומיהם. דוגמא נוספת ניתן לתת מנזק הנגרם בתעשיית הבשר, בתהליך ייצור של ק”ג בשר בקר, נפלטים כ 20 ק”ג  מקרר יחיד שווה ערך בנזקיו להתחממות הגלובאלית כמו לצרוך כ 500 ק”ג בשר בקר (חצי טון של CO2). 

 

נעמיק את החישוב ונזרוק עוד כמה נתונים פנימה. אורך חייו של מקרר עומד על 5 שנים בהתאם לדיווחים אירופאים . בכל בית אב בישראל יש בממוצע 3.3 נפשות. נניח לרגע כי בכל בית מקרר בודד  GWP, מכאן שלכל תושב ישראלי השפעת התחממות המיוחסת למקרר הביתי בלבד (וטרם דיברנו על מזגנים)  שברשותו שנאמדת בכ-600 ק”ג CO2 בשנה אם לא יטופל או ימוחזר באופן סביבתי .

מחויבותה הכוללת של ישראל באמנת פאריס היא להפחתה של 7.7 טון גזי חממה לאדם עד ל 2030, ניתן להסיק שבטיפול נאות במוצרי הקירור שברשותנו ניתן היה לקיים הפחתה למקרר הביתי של כל אחד מאתנו ולמזגנים שברשותנו ניתן לממש  כ-10% מיעד זה. על כן, ככל הנראה לא ניתן להשיג יעד מאתגר שכזה ללא טיפול בגזי קירור הנמצאים בציוד הקירור הביתי המצוי למכביר בבתים בישראל , וזה עוד לפני שדנו בציוד קירור מהמגזר העסקי.

מיחזור מוצרי קירור בישראל

אנו בתאגיד מ.א.י עושים מאמצים רבים לאיסוף ציוד הקירור והבאתו אל מתקני טיפול מורשים בישראל, כאלו אשר מבצעים תהליכי הפרדה לגזים ולשמנים הנמצאים במערכות הקירור ומסלקים בצורה המיטבית הניתנת בישראל את חומרי הבידוד השונים.עד כה  קשה לומר כי הטיפול בישראל שקול לאופי הטיפול האירופאי המקובל.

בעקבות כך, לאחרונה  (ינואר 2021) נחתם הסכם היסטורי ויחודי בישראל – בתוך שנה וחצי יוקם מפעל המיחזור הראשון בישראל למיחזור מקררים ומזגנים בבעלות חברת אלקטרה,קבוצת אולטרייד ותאגיד מ.א.י .כיום כלל המקררים נאספים ומועברים למיחזור גנרי של פסולת ברזלית, הקמתו של המפעל החדש תניב מגוון חומרי גלם שיוחזרו לתעשיה ותסלק באופן מוחלט את כלל המזהמים שנמצאים בציוד הקירור.

להקמתו של מפעל המיחזור השפעה סביבתית עצומה, מדובר על מניעת נזק מצטבר של כ-מליון טון CO2  בשנה, כחמישית מפליטות גזי החחמה מפסולת במדינת ישראל. המפעל צפוי למחזר כשליש מציוד הקירור בישראל , ולהשיב גזים וחומרי גלם ממוחזרים לייצור בתעשייה.מאחר ושותפים למפעל זה כלל גורמי היצור, השיווק והמיחזור של מוצרי קירור , אנחנו נפגשים לראשונה בישראל ובעולם במיזם המיישם את עקרונות הכלכלה המעגלית הלכה למעשה.

מיזם אלקטרה מיחזור הוא ציון דרך חשוב ברמה הלאומית ואירוע בקנה מידה עולמי במימוש מלא של חזון הכלכלה המעגלית בו היצרן לוקח אחריות מלאה משלב הייצור,שיווק לצרכן, איסוף הפסולת הישנה והעברתה למיחזור בתקינה בינלאומית. כל זאת לא היה מתאפשר ללא  החזון של חברת אלקטרה מוצרי צריכה בעידוד של המשרד להגנת הסביבה והשרה גילה גמליאל.

מיזם אלקטרה מיחזור הינו בשורה חדשה לכלכלה המעגלית בישראל  ובעולם.כלכלה שנוטלת אחריות, מתקנת וברת קיימא כלכלה שמביטה לא רק על שורת הרווח אלא על סגירת מעגל סביבתי ותעשייתי מתקדם למען עתיד ילדינו.נחתם הסכם אנו צופים שבזכות מעורבותו של הציבור והבאת מוצרי הקירור אלינו למיחזור מוכר ומוסדר, בתוך כמה שנים תתאפשר בישראל הקמתו של מתקן מיחזור לטיפול מלא בהתאם לצו השעה שנקבע באמנת פאריס.