ביקורת הגמר: לב שבור הוא לב זוכה
הניצחון של ספיר סבן היה תלוי רק בה. ניצן שייר הציעה גרסה מקומית לאדל. ליאור קקון הייתה נהדרת. הדואט של מסיקה ונאג הוציא מג'וי רכות יפה. אלי חולי יישמע יותר טוב באולפן
על העונה הרביעית של "דה ווייס" היה כתוב בגדול "ספיר סבן", על אחת כמה וכמה מרגע שהודחה במפתיע המתחרה העיקרית שלה, ספיר עמר. מתוכנית לתוכנית, פרט לנפילה אחת באמצע, היה די ברור שמדובר במאבק בין זמרת מקצועית, כמעט מקצוענית, לחבורה של זמרים צעירים בתחילת דרכם, שחלק שרים יפה מאוד, אבל לא מסכנים באמת את מעמדה כפייבוריטית לזכייה. לא מעט אפים התעקמו לנוכח הבחירות המוזיקליות של סבן וסלסולי היתר שלה. בנוגע לסלסולים, היא באמת מעט הגזימה, אבל בגמר ידעה לתקן. בנוגע לבחירות, האפים מוזמנים להישאר עקומים. ספיר סבן היא לא הזמרת המזרחית הראשונה שזוכה בישראל בתוכנית ריאליטי מוזיקלית, שמשודרת בפריים טיים של ערוץ מרכזי (קדמו לה יהודה סעדו, בועז מעודה, אביתר קורקוס ואלקנה מרציאנו), אבל היא המקצועית והבשלה מכולם. עדן בן זקן, מאחוריך.
ג'וי נאג - California Dreamin
ביצוע טוב של ג'וי נאג, למרות ששרה פעמיים את הבית הראשון וויתרה על הבית השני, אולי בגלל שהוא כולל ביקור בכנסייה ולמה להרגיז עוד קצת את החרדים, גם ככה יש משבר בקואליציה. זה היה אחד הביצועים הטובים של ג'וי מבחינה קולית, היא שרה כמו שצריך ועמדה במשימה מבחינה ווקאלית. הבעיה הייתה ביכולת ההבעה הרגשית שלה. ברור שהיא מבינה את הטקסט שהיא שרה והיא ניסתה להישמע מחוברת לשיר וניסה להביע את הרגשות שהוא מעורר. אבל העיבוד משך אותה לפתוח את הקול ביותר מדי מקומות וזה בא על חשבון ההבעה הרגשית. מה גם שנדמה שהקאבר של סיה מפס-קול סרט האסונות "סן אנדראס" היווה עבורה רפרנס, יותר מאשר המקור של המאמאס והפאפאס. שירת הנשמה של ג'וי, היכולת להביא איכות ולב לתוך שיר פופ-רוק בן שתי דקות, הייתה כאן היתרון הגדול שלה וסייעה לה להתקדם לעבר הפסגה.
ציון: 8.5
[brightcove_iframe video_id='entertainment-the-voice-season-04-songs-ep-26-part-01' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_bmgp21l1' duration='157']
ספיר סבן - "אל נבקש"
שלומי שבת השווה את "אל נבקש" של ספיר סבן ל"ים של דמעות" של נינט טייב מהגמר המיתולוגי בניצים לפני 13 שנים וחצי. ההבדל העיקרי הוא שנינט מעולם לא הייתה זמרת מזרחית וה"ים של דמעות" שלה היה חף מסלסולים. בעוד שספיר היא אכבר זמרת מזרחית שהסלסול הוא לחם חוקה. היא ביצעה את "אל נבקש" בצורה מושלמת. הגברתי את הווליום עוד ועוד כדי להעצים את החוויה. היא פתחה בפזמון שכולו סלסולים עם הקול השרית חדדי הזה שלה ולא הסתכלה אחורה. הבית הראשון היה שקט ויפה, בפזמון העוקב היא הגבירה לאט לאט ושילבה נפלא בין עוצמה לרגש. סבן לא קרעה לשיר את הצורה, וגם כשפתחה את הקול וייבבה את הפזמון השלישי עד לנקודת השיא, עשתה את זה בפרופורציות הנכונות. החשש שהיא תסלסל יותר מדי או "תתחרע" יותר מדי, התבדה, וטוב שכך.
ציון: 9.5
[brightcove_iframe video_id='entertainment-the-voice-season-04-songs-ep-26-part-03' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_keutkb69' duration='158']
אלי חולי - Castle On The Hill
נדמה לי שאלי חולי שבר שיא. השיר הזה של אד שירן יצא רק לפני חודשיים וחצי, וכבר הוא זוכה לביצוע בתוכנית גמר בישראל. בלילה שבו צ'אק ברי מת וחולי נשאר הנציג האחרון של הרוקנ'רול בתחרות, הביצוע שלו לשיר המקרי הזה (באותה מידה יכול היה לשיר את "טיפות" של אביב גפן או כל להיט של קולדפליי, הקהל לא היה שם לב יותר מדי), היה בסדר ואפילו טוב לפרקים. כהרגלו הוא פתח בג'עג'ועים, לא יציב ברמה ונשמע אדיש כשבקרע הלהקה מרעישה. עד שהגיע הקטע הרועש, וכשהוא אימץ את הקול, אפשר היה להגיש שבאמת יש כאן זמר שהגיע לתחרות. ושוב הוא שר בית ולא נשמע מספיק משכנע. זה לא שלחולי אין איכויות, אבל הוא לא זמר מספיק עוצמתי כדי לבטא אותן לאורך כל הנאמבר. די ברור שכאשר יקליט שיר מקורי באולפן אפשר יהיה לגרום לו להישמע קרוב ודומיננטי הרבה יותר, ואז גם ינקו את הזיופים.
ציון: 8
[brightcove_iframe video_id='entertainment-the-voice-season-04-songs-ep-26-part-02' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_jvdpu89x' duration='164']
ליאור קקון - "היי שקטה"
"היי שקטה" הוא שיר עם דיסוננס מובנה, בלדת רוק עוצמתית שדורשת מהזמרת ששרה אותה - כל זמרת - לפתוח את הקול ובשלב מסוים לצווח "היי שקטה!" כשיר מרגיע ומנחם, שהוא ממש לא כזה. זה שיר נפלא שמדבר על נשיות בשילוב של פגיעות וכוח, והביצוע של ליאור קקון הביע בדיוק את הדיסוננסים האלה. היא שרה כאן מעולה, ברמה הגבוהה ביותר, גם מבחינה קולית וגם מבחינת הבעת הרגש. השירה שלה לקחה את המאזין יד ביד לטיול במחוזות הרוק הנשי שמציף ומפוצץ פקעת של רגשות, כאילו השלווה היא חוף הבהלה ומהעפר פורחת השושנה. קקון היא שושנה שפרחה כאן מתוך האדמה. מסוג השירים והביצועים שמעלים את הדופק וגורמים לדם לזרום מהר יותר. אחד הביצועים החזקים שלה בעונה הזאת ובכלל אחד הביצועים היפים שהיו בעונה הזאת. מקסים.
ציון: 9.5
[brightcove_iframe video_id='entertainment-the-voice-season-04-songs-ep-26-part-05' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_c26de5ro' duration='153']
ניצן שייר - "Faded"
הכוח של ניצן שייר כזמרת מתחיל בדברים הבסיסיים, קרי בחירת שיר נכונה, כזה שמתאים ליכולות שלה, שהיא תוכל לשלוט בו ולבצע היטב. כאן היא בחרה נכון ועשתה עבודה טובה. הביצוע היה יפה ויעיל. הוא היה שלה מהרגע הראשון ועד האחרון. ומכאן זה כבר עניין של ניואנסים וטעם. למשל, היא בוחרת למתן את כמויות הפאוור שהיא דוחפת בגרון ולא קורעת את עצמה, היא מעדיפה להישמע יציבה, נשית ולעיתים פגיעה, מאשר להתחרע, למרות שיש לה את היכולות. יותר חשוב לה לנסות להביא ניואנסים של הבעה ורגש בתוך השירה, מאשר לפתוח חזק עוד ועוד, להרשים בטירוף אבל לזנוח את הדקויות. וזה עובד לה. ויש קהל שיודע להעריך את הבחירה הזו בדקויות על חשבון הכוח. יפה לה.
ציון: 9
[brightcove_iframe video_id='entertainment-the-voice-season-04-songs-ep-26-part-04' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_2m73ii7g' duration='160']
ג'וי נאג ומירי מסיקה- "מחכה"
בחירה נכונה של שיר. מסיקה הובילה כאן את נאג למקום טוב. יצאה מג'וי רכות שעד כה לא שמענו ממנה יותר מדי ממנה. ומהרכות צמחה שירה עדינה ורוויית רגש. ג'וי שרה יפה, אולי הכי יפה ששמענו אותה בעונה הזו. כשהיא שרה לבד בפזמון אפשר היה ליהנות מהקול הנעים שלה, שסוף סוף לא התאמץ להגיע לשום מקום ופשוט הגיש את המילים. גם כשהיא פתחה את הקול והגיעה עד לפלצט קטנטן, זה נעשה ברגישות המתאימה. וכשהן שרו יחד היא עמדה היטב לצד מסיקה, משימה לא קלה לזמרות מקצועניות, אז בוודאי שלמישהי בתחילת דרכה. ג'וי נאג היא פרח שרק התחיל לפרוח והדואט הראוי הזה פתח עוד טיפה את עלי הכותרת שלה.
ציון: 9
[brightcove_iframe video_id='entertainment-the-voice-season-04-songs-ep-26-part-08' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_wo2ukkay' duration='164']
ניצן שייר ואברהם טל - "Mirrors"
הדואט הזה מהווה דוגמה לעד כמה הפופ המקומי רחוק מאחיו הגדול בחו"ל. אברהם טל נחשב לזמר מבצע מעולה בקנה מידה ישראלי, לפנומן ווקאלי. הוא התקשה כאן בניסיון להתחקות אחרי ג'סטין טימברלייק, שנחשב לאחד מזמרי הפופ הבכירים בעולם. טל ניסה לשיר בשפה שהיא לא שפת האם שלו, לא נשמע טוב, ואפילו זייף לקראת הסוף. הרגעים הפחות מביכים התרחשו כשניצן שייר הובילה את הנאמבר וטל שר לה קול מלווה ברקע. היא שלטה בשיר יותר טוב ממנו, ושניהם יחד הצליחו להשלים אחד את השניה בצורה סבירה. אבל כשהיא שרה סולו, שוב התגלתה האמת, שמדובר בשיר לא קל, וצריך להיות זמר ממש מעולה כדי לדגדג איתו את המקור. לצערנו הרב נשארנו עם גרסת קריוקי מקומית מביכה.
ציון: 7
[brightcove_iframe video_id='entertainment-the-voice-season-04-songs-ep-26-part-07' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_dbjjlero' duration='164']
ספיר סבן ושלומי שבת - "לב שלם"
גם כאן, כמו שקרה לשייר וטל, המתחרה התעלתה על המנטור. שבת זז הצידה והשאיר את מירב הבמה לסבן. הוא שר יפה ונקי כמו שהוא יודע, עם המינונים המדויקים של הנשמה והרגש שהפכו אותו למאסטר שהוא, ונתן לזמרת הצעירה, שיכולה בקלות להיות הבת שלו, להפציץ. סבן פתחה מבערים, המריאה למעלה וכמעט ושכחה לרדת חזרה. הסלסולים בשיר הה ישבו עליה בול והיא הגישה אותם בצורה מופלאה. גלים גלים בא הכאב מהגרון שלה. בסיום הביצוע הם התאחדו לשירה משותפת שהייתה נהדרת. בחירת השיר הייתה חכמה, משום שתפסה קהלים שונים. חובבי המזרחית ממילא אוהבים אותם וחובבי הרוק גדלו על השיר הזה של ברי סחרוף. נאמבר מצוין.
ציון: 9.5
[brightcove_iframe video_id='entertainment-the-voice-season-04-songs-ep-26-part-06' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_t9r8watn' duration='161']
ניצן שייר - "Hometown Glory"
התבקש ששייר תשיר אדל בגמר. הבחירה בשיר שהוא לא מהלהיטים הגדולים של הדיווה הבריטית היא מעניינת. מצד אחד הוא פחות פופולרי ומאפשר יותר חופש פעולה, מצד שני הקהל באמת מכיר אותו פחות מה שעלול להיות קריטי להצבעה. שייר שרה טוב. יש אנשים שסגנון שירה כזה גורם להם לפריחה, אבל גם הם יודו שהיא זמרת טובה. לדעתי היא השתמשה כאן ביותר מדי אוויר, אבל כנראה שהיית חייבת, כי לשיר אדל זה באמת אתגר לא פשוט. היא עמדה בכבוד גם בחלק הוירטואוזי יותר שמצריך הנאמבר. בחלק האחרון היא ייבבה קצת יותר מדי, אפשר היה לבצע את זה יותר חזק ופחות בכייני. ועדיין היא שרה טוב מאוד ועמדה באתגר הלא פשוט, כולל הפלצט הקטן. שיר לא קל, זמרת טובה, ביצוע איכותי, גם אם פחות בטעם שלי.
ציון: 9
[brightcove_iframe video_id='entertainment-the-voice-season-04-songs-ep-26-part-10' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_75bsdwxo' duration='162']
ספיר סבן – "Hayde Soyle"
מה יותר סמלי מאשר לנצח את העונה של "דה וייס" עם שיר בטורקית? מרגע שהודחה המתחרה האמיתית עיקרית שלה, ספיר עמר, הניצחון של ספיר סבן היה תלוי רק בה. השאר היו בגדר סטטיסטים שיכולים פה ושם לדגדג אותה. פה ניצן, שם ג'וי, קצת ליאור. אבל כל ה"איומים" האלה היו באמת בקטנה. על העונה הזו היה כתוב "ספיר סבן" באותיות קידוש לבנה. ובגמר התברר הפער הגדול שלה מיתר המתחרים - ברמה המקצועית, ביכולות, בקלות בה היא שרה, בבגרות שלה כזמרת. כך שהגמר הזה, שהיה תלוי רק בה, הוכרע בנוק-אאוט. ואם כבר נוק-אאוט, אז למה שלא לחגוג עם שיר בשפה בה היא רגילה לשיר ובה היא שולטת כה יפה, ועם ביצוע שנשמע כמו מתוך הופעה של זמרת טורקיה בהיכל התרבות. אם לא תצליח לכבוש את ישראל, תמיד סבן תוכל לנסות לפתח קריירה בטורקיה, כמו לינט. סחתיין ומברוק על הזכיה.
ציון: 9.5
[brightcove_iframe video_id='entertainment-the-voice-season-04-songs-ep-26-part-9' autoplay='0' credit='' desc='' kid='' duration='0'']