לא רק קים קרדשיאן: הסרטים והסדרות שלא זכו לביקורת חיובית אחת

אם תחפשו את שמה של אושיית הטראש קים קרדישאן בגוגל, ככל הנראה תמצאו עשרות ביקורות קוטלות ואכזריות לסדרת הדרמה החדשה בכיכובה, "הכול הוגן". "סדרת הטלוויזיה הגרועה של השנה", "נוראית באופן קיומי", "לא ידעתי שזה אפשרי לעשות טלוויזיה כזו גרועה - לא כה גרועה שזה טוב. אפילו לא קרוב לזה", קראו המבקרים ברחבי האינטרנט לסדרתו של ריאן מרפי ("גלי", "אימה אמריקאית") בדיסני+ בימים האחרונים, מלווים בציון של 0 כוכבים ו-0% (נדיר למדי) באתר הדירוגים "רוטן טומטוז".

ההיסטוריה לא הייתה עדינה מדי עם אמנות גרועה (ולכך תוכלו למצוא עשרות דוגמאות), אך מעטים המקרים שהביקורת הממסדית והציבורית הייתה כה גורפת בשנאתה. אז כדי לעודד את קים קרדשיאן, הנה 4 דוגמאות למקרים מצערים שכאלו:

כתבות נוספות ממדור תרבות ובידור:

• הסרט שמנסה לענות על שאלה חשובה: איך נכנסים לתוך נפשם של בכירי הנאצים?
• הכינו את הילדים: אחת מהסדרות המצליחות בעולם מגיעה לקולנוע
• 50 שנה אחרי שהופיעה לראשונה: הדמות האהובה תזכה לסרט משלה

ספיישל חג המולד של "מלחמת הכוכבים" (1978)

הנה תוכנית (או במקרה הזה, ספיישל חד פעמי) שנותר שנוא על ידי המעריצים, האנשים שמאחוריו, השחקנים שמככבים בו והציבור הכללי, כ-50 שנה אחרי צאתו. זהו כמובן "Star Wars Holiday Special" (בתרגום חופשי, ספיישל חג המולד של "מלחמת הכוכבים"), שנועד לנצל את ההצלחה המסחררת של להיט הענק "מלחמת הכוכבים" שנה קודם לכן, בעוד יוצר המותג - הקולנוען ג'ורג' לוקאס - עובד נמרצות על סרט ההמשך, "האימפריה מכה שנית".

החמדנות של רשת CBS הולידה תוצר כה ביזארי ומטריד, שקשה להבין מי או מה גרם לכך לקרות: מערכוני בישול, שירה בציבור בבר עם השחקנית בי ארתור ("בנות הזהב"), לוק סקייווקר (מארק האמיל) עם כמות פודרה מוגזמת על פניו, סצנה בה אביו של צ'ובאקה מענג את עצמו מינית במכשיר VR עתידני ועוד ועוד.

"מחבר בין הרע ביותר ב'מלחמת הכוכבים' לרע ביותר במסורת הטלוויזיונית", "השעתיים הטלוויזיוניות הגרועות ביותר בעולם", קראו הביקורות דאז. הספיישל מעולם לא הופץ מסחרית, והאגדה מספרת שאת העותקים שכן נותרו (חלקם זמינים ברשת) ביקש פעם לוקאס להשמיד לרסיסים "אם היה לי הזמן ופטיש כבד".

"קאיו" (2011-1997)

את הילד המצויר הקירח, השובב והמעצבן הזה כל ילד שגדל בשנות ה-2000 וראה ערוץ "הופ!" זוכר לבטח. מה שלרוב לא ידוע הוא כמה שנוא "קאיו" בארץ מולדתו, קנדה, ובכלל. מה שהחל כביקורות על ייצוג של ילד נבזי, שלא שולט בכעסיו, בתוכנית חינוכית שמיועדת לגיל הרך (עניין שאף הוביל לצנזורם של חלק מהפרקים ברשת PBS האמריקאית), הפך עם תרבות האינטרנט החדשה לאחד מהמותגים המתועבים ביותר על הדור המיליניאלי.

"המודל לחיקוי הגרוע ביותר שיצא מקנדה מאז ג'סטין ביבר", קרא מגזין ה-"Detroit Free Press" ב-2020, ואילו מאמר אחר באותה השנה טען כי "אם הצלחתם להתחמק מלראות אפילו פרק אחד של 'קאיו' כל חייכם, אין בני מזל כמוכם".

"לאב איילנד בריטניה", עונה 7 (2021)

אתם בטח תוהים לעצמכם - "'לאב איילנד'? הריאליטי שרץ כבר למעלה מ-20 שנה ולו עשרות גרסאות בעשרות שפות, כולל בארץ?" (טוב, אולי לא במילים האלו בדיוק). כן, העונה השביעית של הגרסה הבריטית המקורית היא זו ששברה את מבקרת הטלוויזיה של עיתון "הגארדיאן", לוסי מאנגן, כשזו העניקה לתוכנית 0 מתוך 5 כוכבים. מקרה שכזה (כולל הביקורת על תוכניתה החדשה של קים קרדשיאן) קרה רק 18 פעמים בכל 204 השנים שהעיתון קיים.

אז מה כה גרוע בעונה זו, שכמסורת התוכנית, מקבצת רווקים ורווקות לאי מבודד כדי למצוא אהבה? "התוכנית הזו עובדת עליך כמו סם. כמה לא מעוניין שתהיה בתחילתה, תוך שעה אתה צמוד למסך", כתבה מאנגן על האופי הציני והנצלני של "לאב איילנד", שנוטה להתייחס למתמודדיה כמו לאובייקטים ולא כאנשים, לדבריה. אך אולי הדבר החמור ביותר באותה "ציניות" הוא התזמון: עונה זו הגיעה לאחר ביקורת מתמשכת מצד ארגוני נשים; התאבדויותיהן של שתי מתמודדות והמנחה - קרוליין פלאק; ומספר מקרים של "פורנו נקמה" ואיומים ברצח כלפי הנשים על האי.

"האם כצופים אנחנו שותפים לעוד מקרים טראגיים שעתידים להגיע?", תהתה מאנגן - ובצדק. מאז 2021, צנחו נתוני הרייטינג של הריאליטי בבריטניה - והסיבות בהתאם.

"גוטי" (2018)

ג'ון טרבולטה לא זר לתקופות שפל בקריירה שלו - אחרי הכול, היא בנויה על כאלו. עדיין, גם הוא לא ציפה לביקורות הקטלניות לסרטו "גוטי" מ-2018 - בו הוא מגלם את המאפיונר האמיתי מניו יורק ג'ון גוטי, ולצידו אשתו קלי פרסטון (שהלכה לעולמה ב-2020 לאחר מאבק בסרטן) בתפקיד אשתו של הפושע, ויקטוריה.

הפקה שהחלה אי אז ב-2010 והתגלגלה בין ידיהם של הבמאי בארי לוינסון ("איש הגשם") והשחקן אל פצ'ינו, עד שזו נחתה בידיו של הבמאי ויוצא "הפמליה", קווין קונולי, שגייס את טרבולטה. התוצאה? "לא רק שזהו סרט גרוע - כתוב באופן מחפיר, נטול מתח, מגוחך לרגעים ופשוט משמים ברובו - אלא זו יצירה שמציגה את גוטי כאדם חביב ונעים אל הבריות, ואת בנו כזה הנרדף על ידי הממשל. זה בוודאות פעם ראשונה שדבר כזה קורה בסרטי מאפיונרים", נכתב בביקורת האכזרית במגזין ה"הוליווד ריפורטר".

ואולי כאן הבעיה, יותר מבעיות האסתטיות של "גוטי", חטאו הגדול ביותר הוא להציג אדם שעמד לרגעים בראש משפחת הפשע החזקה ביותר בארה"ב, ושהורשע בחמישה רציחות, קשירת קשר לרצח, סחיטה באיומים, שיבוש הליכי משפט, העלמת מס ועוד ועוד כ"שכן החמוד מהדלת ממול". אם יש אמת בטענה הכחושה כי סרטים מודרניים מעודדים אלימות, אז "גוטי" מוכיח אותה בגדול.