"משה דיין היה בז לנו שהגענו למצב שאנחנו נלחמים אחד בשני"

גם בסיטואציה שיכולה להיות מביכה או יש שאפילו יאמרו מעצבנת מעט, מצליח אילן קובץ' למצוא את ההומור: "אנשים פונים אליי ברחוב ואומרים לי, 'דובדבני, חולים עליך! - איפה קובץ'?", מספר חצי מהצמד דובדבני וקובץ' בריאיון לדיגיטל 13 - ומיד מביא איתו את הפאנץ': "אני עונה להם 'תודה רבה, אני לא יודע איפה הוא'. אני לא מתקן אותם".

קורע. אז איך צריכים לפנות אליך באמת? אילן? קובץ'? או שאולי נישאר עם דובדבני?
"איך שרוצים. אימא שלי קוראת לי אילן במלרע. זה מזכיר לי שיש לי במגירה סיפור ילדים שכתבתי שאני מת להוציא לאור. ספר ילדים בשם 'הילדה ששכחה את שמה' על ילדה שלא זוכרת איך קוראים לה, ויוצאת לחפש את השם שלה. זה מתכתב לי עם העניין הזה של איך פונים לכל אחד, באיזה שם כל אחד מאיתנו מוכר אצל האחר".

בקרוב על המדפים? 
"האמת היא שבדיוק בשבוע שעבר נפגשתי עם מישהו כדי להוציא אותו".

"מי שראה את הסרט יקבל מההצגה ערך מוסף. מי שלא - גם יצחק"

 

אנחנו משוחחים לרגל עליית "חורש גאמפ", הצגה של תיאטרון צוותא במרכזה ילד לאם חם הורית שנולד עם שיתוק מוחין, פוגש דמויות היסטוריות מעברה של מדינת ישראל. במסעו, פוגש הילד (בגילומו של מעיין בלום) את הרמטכ"ל הרביעי של צה"ל משה דיין, האתלטית האולימפית אסתר רוט שחמורוב וכדורסלן העבר טל ברודי.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• מרים זוהר: "כל זמן שאני חיה אני חייבת לעבוד. אם לא אעבוד - לא אהיה פה"
• הסרט החדש של וס אנדרסון לא מאכזב - אבל גם לא מפתיע במיוחד
• עורך המוזיקה המיתולוגי יוסי כסיף הלך לעולמו בגיל 68

אם "חורש גאמפ" מזכיר לכם את "פורסט גאמפ", הסרט המיתולוגי בכיכובו של טום הנקס שיצא לאקרנים ב-1994 - זה לא בכדי. "ההצגה הזו היא בעצם פארודיה על הסרט ההוא - רק בפריזמה של המציאות הישראלית של שנות ה-70 וה-80", מסביר קובץ'. "כלומר, אם הסרט המקורי היה סוג של סאטירה על מלחמת וייטנאם ועל החברה האמריקנית של שנות ה-70, אז כאן בהצגה קניספל המחזאי רקח בגאונותו מעין עיבוד לישראל בשנים ההן, עם טראומת מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, היחס למיעוטים והגזענות שהייתה".

צריכים להכין שיעורי בית מראש ולצפות בסרט לפני? 
"מי שכבר ראה את 'פורסט גאמפ' יקבל סוג של ערך מוסף כי הוא יראה מה עשינו מהמקור, אבל גם מי שלא צפה בסרט יוכל ליהנות מההצגה כי היא מאוד מצחיקה. הסאטירה בה עובדת בצורה מאוד הומוריסטית והיא כתובה מעולה בעיניי. יש פה סאטירה חברתית נוקבת שעוברת בצורה הומוריסטית - גם לקהל שלא חי בתקופה ההיא או שלא ראה את המקור. כולם יוכלו להתחבר כי אפשר לקחת מסרים לכאן ועכשיו, למה שקורה בארץ או בחברה שלנו".

בהצגה, אותה כתבו עפר קניספל ובן אדל וביים דני קרפל, משתתפים לצד קובץ' ובלום גם השחקנית שירי גדני וכן הקומיקאית ויוצרת התוכן העולה טליה ברטפלד ("טליה היא בעצם 'מקצרת התהליכים', היא זו שעוזרת לקהל לעשות פאסט-פורווד על הסרט"). ואם תהיתם מניין השם "חורש", נסביר בפשטות כי הדמות קרויה על שם המאכל הפרסי חורשט זאבזי.

מה תפקידך בכוח?
"אני ושירי מגלמים את כל הדמויות שמלוות את החיים של חורש: הרופא שמיילד אותו, המורה בבית הספר שבו למד ואחרי זה כל מיני דמויות עבר מההיסטוריה הישראלית. אני מגלם גם את חורש ג'וניור, הבן שלו, ובעצם מלווה את חורש האב ברצף הכרונולוגי של הסיפור".

בניסיון להנגיש לצופים את המידע ההיסטורי עד כמה שניתן, כל תמונה בהצגה נפתחת במשפט או שניים אודות הדמויות מהעבר. "תחשבי שנער בן 16, למשל, שיושב בהצגה, מכיר את משה דיין רק מהתמונה המפורסמת שלו. או נניח, את טל ברודי הוא מכיר רק מהמשפט 'אנחנו נשארים במפה'. בהצגה, אנחנו עושים איזושהי פארודיה לוויקיפדיה, כמו ויקיפדיה אנושית כזאת.

"את יודעת, היום מאוד קל לקבל מידע. את לוחצת בגוגל על הערך שאת רוצה ומוצאת הכול על הבן אדם, אז אנשים שלא גדלו בדור ההוא פשוט לא מכירים. לכן, כדי שלא יהיו להם חתיכות חסרות בפאזל לאורך המופע, וכדי שהם יבינו את הבדיחות שיש על הביוגרפיה של הדמויות - טליה עולה לבמה ומספרת על הדמות קצת לפני".

כבר יותר מחצי שנה שחברי הצוות עובדים על המחזה. "התחלנו באוקטובר 22'", הוא מספר, "אבל בניגוד להצגה רגילה ששם עושים חזרות במשך חודשיים ועולים - אנחנו עשינו חזרות, ואז לחלק מהקאסט היו כל מיני אילוצים אז הפסקנו לתקופה. למעשה, ההצגה עברה עיבוד מאוד גדול עד שהיא עלתה בפעם הראשונה לפני כחודש".

וכיאה לזמנים שבהם אין לנו כוח לשבת יותר מדי, וכשנראה שלכל אדם שני יש הפרעת קשב כזו או אחרת, ההצגה היא יחסית קצרה - 85 דקות ונגמר. "אני חושב שהכוונה הייתה לעשות את ההצגה כאילו שעכשיו צופים בסרט, הצופה כמו יושב בקולנוע ורואה סרט. אבל חוץ מזה, זו הצגה מהירה עם המון דמויות מתחלפות ובדיחות, והיא ממש תזזיתית. בניגוד לאופרה, שם אתה יושב שלוש שעות לפחות, כאן יש משהו מאוד מהיר. אתה מקבל את הכול בזריקה מרוכזת, מה שנקרא".

אם כבר דיברנו על דמויות עבר, את מי היית רוצה לפגוש? 
"אה, אנחנו משחקים עכשיו 'את מי היית רוצה להזמין לארוחת ערב?' (צוחק). וואי, כן, נראה לי שאת משה דיין. חד משמעית. הוא חידה מאוד גדולה בעיניי. אנחנו כולנו מכירים אותו רק מהתמונה עם הרטייה המפורסמת, והיום את יודעת כמה גדול ההבדל בין מה שרואים על המסך לבין המציאות. אז כן, הייתי רוצה לפגוש אותו ולדעת מי הוא באמת. יש בו משהו מסקרן".

מה לדעתך הוא היה אומר על המצב במדינה? 
"לדעתי הוא היה בז פה להכול. משה דיין היה בתקופה שבאמת נלחמנו על הקיום שלנו מבחינה צבאית, כלומר מבחינה פיזית ממש. לדעתי, הוא יראה את מה שקורה היום ויגיד 'אני לא מאמין, אתם מחריבים את המדינה בגלל מה שקורה עכשיו עם כל הפוליטיקה'. נלחמנו על הקיום ועשינו את מה שעשינו בשביל להגיע למצב שבו אנחנו נלחמים אחד בשני. נראה לי שהוא היה בז פה להכול".

 

עדיין עם דובדבני - אבל גם לבד

 

קובץ', נשוי ואב לשלושה, הוא חצי מהצמד דובדבני וקובץ'. השניים החלו להופיע יחד בשנת 2006, ומאז ועד היום הם יצרו וכיכבו בסדרה קומית בשם "דובדבני וקובץ'" ששודרה במשך שתי עונות, הגישו פינות שבועיות בתוכניות שונות ובהן "צחוק מעבודה" ו-"הלילה עם ליאור שליין", השתתפו בתוכנית הריאליטי "היחידה" וכן הובילו תוכנית מלווה (וקורעת) לאחת העונות של "המרוץ למיליון", ששודרה אז ברשת 13.

17 שנים מאז שחברו, והשניים - שלא כמו רבים מחבריהם למקצוע - עדיין עובדים כצמד (טפו טפו טפו, כמובן). "כן, אני ודובדבני עדיין מופיעים יחד אבל כל אחד מאיתנו גם עושה דברים לבד. דובדבני הוא שחקן מעולה שמשחק בסדרות ובפרסומות, ואני משחק, כותב ומתסרט. את יודעת, זה תחום שצריך לעשות המון דברים כדי לשרוד בו".

מי שייכנס לחשבון הטיק-טוק של קובץ' ימצא שם סאונדים מהתוכנית הקרויה על שמו, לצד חומרים חדשים שהוא מצלם ומעלה. "למעשה, גיליתי את הטיקטוק רק לפני ארבעה חודשים בערך. אני הכי זקן בעולם".

מה בעצם גרם לך להצטרף?
"התחלתי לקבל תגובות על הסדרה שלנו 'דובדבני וקובץ''. היא זכתה למעין עדנה מחודשת, ואנשים שאלו אותנו מתי אנחנו חוזרים לעוד עונה. עכשיו, זה משהו שצילמנו לפני עשר שנים! אז אמרתי לעצמי, אם הסדרה כל כך נוכחת אצל אנשים, כנראה שיש פה עניין. אני ודובדבני התחלנו להעלות בעמודים שלנו קטעים מהסדרה וזה תפס".

בצדק.
"אנחנו מרגישים שאנחנו מתחילים לקבל תגובות כמו שקיבלנו אז. הטיקטוק בעצם החייה את הדבר הזה שוב וזה כיף גדול".

אז מתי באמת תהיה עונה נוספת?
"בואי דברי עם המנהלים בקשת או רשת, יש לך קומבינות! סתם, האמת שאנחנו כל הזמן מדברים על זה. צריכים פשוט למצוא את ההזדמנות. היום הטלוויזיה מאוד השתנתה, הברודקאסט זה בעיקר ריאליטי וחדשות, כבר אין את תוכניות הבידור של פעם. אבל אולי יצא מזה משהו, אנחנו ננסה".