"לילה אחרון ברומא" מדברת לא רק ללהט"בים, אלא לכולם

הדרמה הרומנטית של נמרוד דנישמן, "לילה אחרון ברומא" של תיאטרון המשולש מייסודו של המרכז הגאה תל אביב, מבוססת על סיפור אמיתי. בלילה האחרון של החופשה המשפחתית שלו באיטליה, יותם, סטודנט ישראלי, פוגש את טוני, צייר איטלקי ורומנטיקן. הלילה המשותף שלהם בסמטאות הקסומות של רומא מבשיל למערכת יחסים מרחוק, והשניים נסחפים לסיפור אהבה אשר מפגיש אותם עם שאלות קשות בנוגע לזוגיות והגשמה עצמית והשילוב ביניהן, שמסתכמות לשאלה הגדולה באמת: האם האהבה לבדה יכולה להחזיק מערכת יחסים?

כתבות נוספות בתרבות ובידור

• אופס: מבקרת בגלרית אומנות שברה לרסיסים פסל בשווי 42 אלף דולר
• התרגשנו: תמיר גרינברג משיק את "Roses" - סינגל חדש ורומנטי במיוחד
• ליאם גולן על סינגל הבכורה שלו: "שמתי את הכל בצד"

האופן שבו הסיפור מוצג - באולם אינטימי עם עשרות מושבים בודדים המקיפים את השחקנים - נותן לקהל את התחושה שהוא נכנס בטעות לשיחה פרטית. וזה הקסם של ״לילה אחרון ברומא״ - הנגישות, העובדה שההתרחשות קורת במרחק נגיעה מהשחקנים. אי אפשר להישאר אדישים לקרבה הזאת שלפעמים כל כך נדירה בתיאטרון. "לילה אחרון ברומא" מוצגת בצורה שהכי נכונה לה - הבימה 4. לו הייתה מוצגת בבמה גדולה עם מאות מושבים - כנראה שהיה נבלע בתוך החלל, והרכיב האינטימי שלו פשוט ייעלם ויקרוס לתוך עצמו.

אריאל קורט (יותם) והראל ליסמן (טוני) מצליחים לסחוב את הסיפור ביכולות המשחק המרשימות שלהם, ולהחיות את הדמויות באינטליגנציה וברגישות. ככל שההצגה מגיעה לסיומה מגיעה ההבנה שאהבה זה לא מספיק והאומץ של הגיבורים לעמוד בזכות עצמם ולדרוש יותר מהחיים, מעוררת השראה.  לא כולנו מוצאים את האומץ הזה ביום-יום, רובנו נשארים במקום הבטוח, על טייס אוטומטי שמוביל אותנו לחוף מבטחים. אבל האמת הכואבת היא שאנחנו יצורים יותר מורכבים מזה ויש לנו קשת של צרכים שלפעמים מתנגשים זה בזה. הדרך למצוא את האיזון המושלם עם הבחור המושלם היא קשה ואף נדירה. זוגיות זה טיפה של אושר בים של פשרות. הקושי הוא למצוא את הפרטנר שלא גורם לזה להראות כמו פשרה אלא דרך משותפת.

אחד מהמשפטים שתפסו אותי בהצגה היה כשטוני פונה ליותם ואומר: "אני מפחד שאנחנו מכניסים את עצמנו למשהו שלא נדע איך לצאת ממנו", ויותם ענה לו בפשטות: "נעשה מה שנרצה – עד שלא נרצה", וזה בעצם המפתח להכל, להבין שגם הליכה למרחקים ארוכים מתחילה בצעד אחד. לפעמים כשאנחנו מסתכלים מקרוב על הבעיות שלנו, אנחנו מפספסים את התמונה הגדולה של לחיות את הרגע. תשוקה וכימיה לא מחזיקות את מורכבות החיים.

לסיכום "לילה אחרון ברומא" מדבר על אהבה ובחירה – לא רק ללהט"בים אלה לכולנו. כי בסופו של דבר מערכת יחסים היא מערכת יחסים. הצרכים שלנו דומים, אבל הדרך שלנו להשיג אותם היא שונה, ואנחנו לא צריכים להתנצל על זה.