אהבה זה כואב: האם מוריניו ואינטר יצליחו לעצור את דרוגבה וצ'לסי?

כשמוריניו פוטר מצ'לסי, דידייה דרוגבה בכה. כשהפורטוגלי רצה את החלוץ באינטר, הכחולים סרבו. פעמיים. מהקרב בין השניים ייצא רק מנצח אחד

זה סיפור אהבה. כזו שהתפתחה בסביבה לא פשוטה. תחרותית, על גבול האכזרית. שני האוהבים הם אנשים לא קלים. מאד לא אהובים על ידי רבים. אבל שניהם גדולים. עצומים. ז'וזה מוריניו ודידייה דרוגבה נמנים על חוג מצומצם ביותר של ארבעה: המאמנים והשחקנים הטובים בעולם. לצד מוריניו אלו אלכס פרגוסון, חוס הידינק וארסן ונגר. לצד דרוגבה - ליאו מסי, וויין רוני וכריסטיאנו רונאלדו. כשמורינו ודרוגבה נפגשים זה אירוע שיא בכדורגל העולמי. ברוכים הבאים למשחק בין פ.צ אינטרנאציונלה מילאנו לצ'לסי פוטבול קלאב.

האהבה בין מוריניו לדרוגבה לא נפתחה בטוב. מוריניו רכש ממארסיי את החלוץ מחוף השנהב תמורת יותר מ-20 מיליון ליש"ט (סכום מטורף ב-2004), ואילו דרוגבה התקשה לתת קבלות. שנה וחצי לקח לחלוץ הרכש של צ'לסי להיכנס לעניינים - ברמות הגבוהות כמובן, כי באופן אבסולוטי הוא תמיד היה טוב מאד - אך משזה קרה, דרוגבה לא הביט לאחור.

מוריניו לעומת זאת היה כביר מהרגע הראשון שדרך בסטמפורד ברידג'. תוך שנתיים הוא הוליך את צ'לסי לשתי אליפויות בתום בצורת של חמישה עשורים. בשנתם השלישית יחד מוריניו ודרוגבה לא זכו באליפות אנגליה, ובתחילת העונה הרביעית המאמן הפורטוגלי פוטר. דרוגבה התייפח כמו ילד. "אני ועוד הרבה שחקנים שיחקנו בראש ובראשונה בשביל המנג'ר שלנו", אמר, "עכשיו נצטרך למצוא מקורות מוטיבציה אחרים".

"דרוגבה הוא כמו בן בשבילי, אבל הוא צולל ברחבה"

ספק אם אברם גרנט היה מקור המוטיבציה שדרוגבה חיפש. ברור שגם לואיס פליפה סקולארי לא היה. דרוגבה נתן את הסחורה לגרנט, קצת פחות לסקולארי שמשום מה הרבה לספסל אותו, אך תחת חוס הידינק דרוגבה חזר לככב, ובמשנה תוקף; והעונה עם קרלו אנצ'לוטי נותן החלוץ את עונתו הגדולה אי פעם. 27 שערים ושבעה בישולים הם היבול של החלוץ המפלצתי ב-29 משחקים.

מוריניו תמיד ידע מה דרוגבה שווה ופעמיים הוא ניסה להעביר אותו לאינטר - מיד כשהתמנה לתפקיד לפני שנה וחצי ופעם שניה בקיץ האחרון. פעמיים צ'לסי לא נתנה לדרוגבה ללכת. מוריניו, כמו מוריניו, החל לתת ללשונו לצאת משליטה. מצד אחד, הוא טען כי "דרוגבה הוא כמו בן בשבילי". מאידך, טען כי "עכשיו כשאני לא בצ'לסי אני לא מחוייב להגן על השחקנים שלי. והאמת היא שדרוגבה הוא חלוץ שנוהג לצלול ברחבה". ספק אם דרוגבה נעלב. הוא אפילו לא טרח להגיב. אולי זה הריספקט והאהבה למוריניו. אולי הוא יודע שהמאמן שלו לשעבר צודק.

לדרוגבה אין חולשות, מוריניו יודע טוב מכולם איך לנצח

כך או כך, דרוגבה הוא הרבה מעבר לצוללן מוצלח, והערב מוריניו יצטרך למצוא לו פתרון אם הוא רוצה לשמור על סיכויים סבירים בהתמודדות מול צ'לסי. האם יש בכלל פתרון נגד דרוגבה? על פניו התשובה היא לא. את השחקנים הטובים בעולם לא מצליחים לעצור חוץ מאשר במקרים מעטים, כמעט בודדים, ולכן זה תלוי בעיקר בהם. אבל מוריניו לא משפיל עיניו מול אף קבוצה או שחקן והוא יבוא עם תוכנית פעולה מול דרוגבה.

הסופר והעיתונאי ג'ונתן ווילסון, מגדולי הפרשנים של כדורגל בינלאומי וטקטיקה באנגליה, הבהיר תחילה: "לדרוגבה יש הכל. הוא חזק עם הגב לשער ועם הפנים אליו. הוא מסוגל להשתלט על כדור שנמסר לו ממרחק 70 מטר, להוריד אותו עם החזה ולכבוש, או להסתובב על המקום ומעשרים מטר לדפוק כדור לחיבורים. הוא מצוין גם באוויר וגם בקרקע. זה נדיר, גם אצל חלוצים גדולים. הוא למעשה השחקן שמשלב בצורה הטובה בעולם בין משחק ראש לרגל. לדידייה דרוגבה אין חולשות".

דעתו של ווילסון על מורינו לא פחות חיובית: "הוא אדם חכם, עם מוח חריף וגמיש. מאד פרגמטי. אני לא מכיר עוד מאמן עם ביטחון לבצע חילוף לאחר 25-30 דקות, לעתים אפילו שניים, גם כשתוצאה אינה לרעתו, כי הוא קולט שמשהו לא בסדר בקבוצה שלו. למוריניו אין שום בעיה לעשות זאת. הוא לגמרי בטוח בעצמו. אין לו שיטת משחק מוגדרת כי הוא תמיד מתאים אותה למצב הנתון, לחומר השחקנים שלרשותו וליריבה שלו. לארסן ונגר חשוב לנצח תוך הפגנת כדורגל יפה. למוריניו פשוט חשוב לנצח. לדעתי הוא גם יודע יותר טוב מכולם איך עושים את זה".

"אין מאמן שמסוגל להקשות על צ'לסי כמו מוריניו"

אז איך מוריניו ינסה להתמודד עם דרוגבה?

"קודם כל חשוב להבין שלא תהיה עליו שמירה אישית. ב-99% מהמקרים הקבוצות של מוריניו שומרות איזורית ואני כמעט משוכנע שכך גם יהיה הערב. דרוגבה מהווה סכנה במיוחד כאשר מגיעים לכיוונו כדורים טובים מהאגפים. לכן כדי לנסות לפגום במשחק שלו אתה חייב להקשות עד כמה שאפשר על ניקולה אנלקה ופלוראן מאלודה להגיע לאיזורים המסוכנים באגפים, בשליש האחרון של המגרש, משם הם מסוגלים לפטם את דרוגבה בכדורים טובים על הקרקע ובאוויר.

"אם אנלקה ומאלודה מוסרים לו מאיזורים פחות מתקדמים באגף אז הזווית ככל הנראה פחות מסוכנת ודרוגבה פחות מסוכן. כדי לגרום לכך מוריניו צריך קו הגנה גבוה, שעוד מעט נתמקד בסכנות הטמונות בו, ושצמד המגנים שלו, בעיקר מאייקון באגף ימין, יהיו כמה שיותר פעילים בהתקפה. כך הם יכפו על אנקלה ומאלודה לעשות יותר עבודת הגנה ולהיות בשטחים אחוריים יותר. הסכנה עם קו הגנה גבוה, מאידך, היא היכולת המצוינת של אנלקה, ודווקא פחות של דרוגבה, להשתחל מעבר לקו ההגנה ולקבל מסירת עומק מהקישור. זו הצורה שבה אנלקה הכי מסוכן.

אז אחרי שמוריניו "פתר" את בעיית האגפים, איך ניתן להקשות על דרוגבה מהאמצע?

"צ'לסי קבוצה מאד מסודרת וכמעט כל התקפה שלה מתחילה עם כדורים שנעים לכיוון אחד מהקשרים האחוריים, ג'ון אובי מיקל או דקו. הראשון פעיל מאד בעיקר בהנעת הכדור הסיסטמטית של צ'לסי. לכן שני הקשרים ההתקפיים של אינטר, דג'אן סטאנקוביץ' ו-ווסלי שניידר או גוראן פאנדב חייבים לשים עין ולהישאר קרובים למיקל ולדקו, גם כשהכדור ברשות אינטר ובעיקר כשהוא ברשות צ'לסי. כי אז הוא עובר מהר מאד ללמפארד ולבאלאק, ועם היכולת והשכל שלהם, המרחק בין כדור ברגליים שלהם לכדור ברגליים של דרוגבה ברחבה הוא קצר מאד.

אז מצד אחד אינטר תבקש להתקיף עם המגנים ולשחק עם קו הגנה גבוה, ומצד שני תנסה להגביל את השחקנים היצירתיים שלה עם משימות הגנה?

"זו בדיוק המורכבות באתגר שלה. וזה מה שיהפוך את המשחק למרתק כל כך מבחינה טקטית. אני לא חושב שיש בעולם מאמן שמסוגל להקשות על צ'לסי כמו ז'וזה מוריניו. אבל אם אני צריך להמר, אז יש לי תחושה שבסופו של דבר צ'לסי ודידייה דרוגבה ינצחו בסיכום שני המשחקים. כי הם פשוט טובים יותר".