עוד החמצה ישראלית

הדבר המוזר לגבי דניאל דה רידר היא השמועה שיצאה ממשרדי וויגאן, שדיברה על שתי קבוצות שלאחרונה גילו בו עניין: הפועל תל אביב וסלטה ויגו. ההתעניינות של הראשונה הגיונית. אבל בויגו דה רידר לא הצליח לפרוץ במשך שנתיים, לכן לא ברור מדוע הקבוצה הספרדית מהליגה השנייה רצתה להחזיר אותו אליה. "זה באמת נשמע תמוה", אומר פול קנדריק, שסיקר את דה רידר בשנתיים האחרונות עבור ה'וויגאן אובזרוור', "אבל המקורות שלי בהנהלה אמרו לי שבסלטה ויגו בהחלט גילו עניין. מן הסתם, הפועל תל אביב רצתה את דה רידר קצת יותר, ולפי מה שהבנתי גם הוא רצה הפעם לשחק בישראל".

בעבר קיבל דה רידר הצעות הרבה יותר מפתות ממכבי חיפה, מכבי תל אביב ובעיקר בית"ר ירושלים. אבל החניך המצטיין ממחלקת הנוער של אייאקס אמסטרדם ואחד מכוכבי נבחרת הולנד עד 21 התעקש שלא "להשפיל" עצמו באחת מקבוצות ארץ הקודש ולטפח קריירה אירופית מכובדת. אולם המטרה של דה רידר לא הושגה; ומי שגדל באחת האקדמיות היוקרתיות בעולם ושיחק בשתי הליגות הטובות בעולם מגיע לישראל כשהוא כמעט בן 26, ונדמה כי הסיכוי שלו להצליח בכדורגל האירופי כמעט שואף לאפס.

סיורד מוסו, כתב ה'אלמין דגבלאט' ההולנדי שמסקר כיום את אייאקס ובתחילת העשור סיקר את המחלקות הצעירות שלה, אינו מופתע לשמוע שדה רידר חתם בהפועל תל אביב. "כבר הרבה מאד שנים שהוא לא הצליח בשום קבוצה בה שיחק", מציין מוסו, "זה אולי מפתיע לנוכח היכולת המצוינת שהפגין בצעירותו אבל כבר כשעלה לבוגרים באייאקס משהו נתקע איתו". המשהו הזה, לטענת מוסו הוא "חוסר היכולת של דה רידר לבלוט בשום אספקט של המשחק. את הכל הוא עושה כביכול טוב, אבל שום דבר הוא לא עושה מצוין. הוא טכני, שולט בכדור, דריבל טוב, מסירה לא רעה, אינטליגנציה. אבל בכל הדברים האלה הוא 6.5. בשום דבר הוא לא 8. בהולנד מכנים זאת 'סאב-טופ פלייר' ולכן לדעתי הוא התאים לשחק בקבוצות מהרמה השניה בהולנד כמו טוונטה והירנביין. אבל כדי להיות שחקן הרכב באייאקס אתה צריך להיות קצת יותר משחקן של 6.5 באספקטים שאתה חזק בהם".

חוסר ההצלחה של דה רידר להשתלב בקבוצה הבוגרת של אייאקס היוותה אכזבה עצומה לשחקן עצמו אך גם למועדון שגידל אותו. "כולם רצו שדה רידר יצליח", משחזר מוסו, "הוא היה כוכב בנוער. ילד יפה תואר, נחמד ואינטליגנטי. העובדה שהיה ישראלי בכלל עשתה אותו לסוג של אליל אצל האוהדים שאוהבים לבוא למגרש עם דגלי ישראל. הבחורות הצעירות היו חולות עליו. הוא היה סוג של פלייבוי אבל במובן החיובי. אבל כל זה לא עזר. כי למאמנים כל הזמן היו ספקות לגביו".

"אצל ווסלי סניידר לא תמיד ראית כשרון משל דה רידר, אבל ראית שחקן כועס"

רונאלד קומאן ולאחריו רודי קרול ודני בלינד היו מחוייבים, כמתבקש מתפקידם ובמיוחד במועדון כמו אייאקס, לתת הזדמנויות גדולות לשחקני הבית. אבל דה רידר נאלץ לחכות כמעט עד גיל עשרים כדי לקבל הופעה בקבוצה הבוגרת. בעונתו הראשונה (2003/2004) פתח תשע פעמים בהרכב אך זמן המשחק שלו לא עלה, ולאחר שנתיים בהן כבש שלושה שערים בלבד התבקש למצוא לעצמו קבוצה חדשה. "אחד המאמנים אמר לי פעם אוף רקורד כי 'יש לדניאל כאילו הכל אבל מכל דבר הוא נותן מעט מדי'", משחזר מוסו, "אני ורבים אחרים חשבנו בזמנו שהוא צריך לקבל יותר הזדמנויות אבל מצד שני - היית מביט בו משחק ולמרות הכשרון, הוא לא שידר לך שהוא יעשה הכל כדי לנצח. דניאל בחור מאד פיקח ולא כל החיים שלו מורכבים מכדורגל. כשהיית מסתכל לדוגמא בווסלי שניידר, עוד שחקן שעלה בזמנו מהאקדמיה של אייאקס, אז לא תמיד ראית כשרון יותר גדול מדה רידר. אבל ראית שחקן כועס. כזה שבשום פנים ואופן לא מוכן להפסיד או להיכשל. לכן הוא הגיע לרמות הגבוהות ביותר בכדורגל וכיום הוא כוכב באינטר. ואולי זו הסיבה שדניאל דה רידר בישראל".

הכשלון של דה רידר לפרוץ באייאקס היה כאין וכאפס לעומת הפיאסקו בתחנה הבאה בקריירה. סלטה ויגו צירפה אותו לפני ארבע וחצי שנים כדי שהקשר-חלוץ ההולנדי יספק לה את הטכניקה והברק שכל כך נחוצים בלה ליגה. אבל דה רידר הסתפק בשער בודד ב-17 הופעות בשנתו הראשונה, בסיומה ירדה ויגו לליגה השניה. האכזבה מההולנדי היתה כה עזה עד שבעונה השניה הוא שותף בשלושה משחקים בלבד בהם לא כבש ולא בישל. למזלו, בסיום אותה עונה דה רידר שיחק היטב תחת פופה דה האן באליפות אירופה עד גיל 21 שנערכה בארצו.

הכתומים זכו בזהב ובסיום האליפות נפתחה בפני דה רידר הזדמנות פז להצטרף לליגה הטובה בעולם. "אני זוכר שסיקרתי את אליפות אירופה לנבחרות צעירות בהולנד ומאד התרשמתי מדה רידר", משחזר פיטר לנזלי, כתב הטיימס שמסקר את בירמינגהאם סיטי, קבוצתו הבאה של דה רידר. "הוא היה השחקן הכי טוב באליפות הזו לצד רויסטון דרנטה, ראיין באבל ומייסיאו ריכטרס". המגן השמאלי נחטף על ידי ריאל מדריד, ואילו שלושת הקשרים-חלוצים נטשו לכיוון הפרמיירליג. "בדיעבד, כולם היו כשלון", מציין לאנזלי, "אבל בעוד באבל וריכטרס עדיין באנגליה, דה רידר כבר לא כאן וספק גדול אם ישוב".

העונה הראשונה של דה רידר באנגליה הסתכמה בעשר הופעות במדי בירמינגהאם סיטי ואפס שערים. ואולם, המנג'ר סטיב ברוס עדיין העריך אותו מספיק כדי להעביר אותו לקבוצתו החדשה. "בוויגאן כולם ציפו שדה רידר יהפוך לשחקן הרכב", טוען קנדריק, "אבל דווקא כאן משום מה ברוס הפסיק להאמין בו והעונה תחת המנג'ר החדש, רוברטו מרטינס, הוא לא זכה לראות את כר הדשא אפילו לשניה". בעונה שעברה דה רידר נפגע בעיקר מהצטיינותו היתרה של אנטוניו ולנסיה באגף הימני. ואולם, לאחר שהקיצוני האקוודורי נמכר למנצ'סטר יונייטד, נאלץ דה רידר העונה לראות איך צ'ארלס נ'זוגביה והוגו רודייגה משחקים לפניו באגפים. "העובדה שמרטינס הביא איתו הקיץ שבעה שחקני רכש, ביניהם הקשר ג'ורדי גומס והחלוץ ג'ייסון סקוטלנד, בכלל הפכה את דה רידר ללא רלוונטי לחלוטין". המאמן הספרדי, טוען קנדריק, הגדיל לעשות ואפילו העביר מסר כי הוא לא רוצה שדה רידר ישחק אפילו בקבוצת המילואים, כי הוא רוצה להריץ שם רק שחקנים שחוזרים מפציעה וכשרונות צעירים.

כבר כמעט שנה שדה רידר לא שותף במשחק רשמי ולכן בוויגאן לא הופתעו שאף קבוצה אנגלית, גם לא כזו מהליגה השניה, גילתה עניין בתכשיט. "אני עדיין חושב שלדה רידר יש כשרון ואני מאד אופתע אם הוא לא יצליח בליגה הישראלית", מציין קנדריק. פיטר לנזלי חושב כי "עבור הכדורגל האנגלי הוא היה עדין מדי על גבול השברירי. הוא גם לא מהיר במיוחד או שחקן שעושה הגנה או רץ הרבה על המגרש. למרות כל אלו אהבתי מאד את הטאץ' והדמיון שלו. הוא שחקן של פינס ולדעתי אפשר היה להפיק ממנו יותר גם כאן. בכל מקרה, הוא שחקן שמתאים לרמה של הליגה הבלגית, ההולנדית ואפילו הצרפתית. אז אם הליגה הישראלית לא עולה עליהן באופן משמעותי אין שום סיבה שהוא לא יהיה שם שחקן טוב מאד".

אחד המאמנים אמר פעם שלדניאל יש כאילו הכל, אבל מכל דבר הוא נותן מעט מדי. חשבנו בזמנו שהוא צריך לקבל יותר הזדמנויות, אבל גם כשהיית מביט בו משחק, הוא לא שידר לך שהוא יעשה הכל כדי לנצח