שרק לא נגמור בחוץ

"אנחנו כמו כלה בליל כלולותיה. היא יודעת שהיא הולכת לקבל, אבל לא יודעת כמה". מאמן נבחרת ישראל שלמה שרף, אי שם בשנות ה-90.

למרות שיש לכולנו נטיה בריאה לחשוב שהגיע כבר הזמן שנתחיל לפרק את אירופה בדרך לטורניר גדול, אסור לשכוח שההיסטוריה של נבחרת ישראל ביבשת התחילה לפני פחות משני עשורים, בקמפיין המוקדמות למונדיאל 1994. אחרי שנים של משחקים בקצה השני של העולם, במקומות כמו טיוואן ואוסטרליה, עברו השחקנים בכחול-לבן לחרוש את הדיוטי פרי בדרך ליעדים קרובים יותר, אבל כאלה שנבחרות נאיביות משאירות בהן נקודות. קפריסין, פינלנד ובוסניה הן רק חלק מהמדינות שחזרנו מהן עם הזנב בין הרגליים, ולפחות בשנים יכולנו לספר לעצמנו שמדובר רק בפצעי בגרות של נבחרת שמסתגלת לכדורגל האירופי. אבל אם שוב לא נצליח לנצח במשחק חוץ, הפעם מול יוון, ההתקדמות הזו לא באמת תנחם מישהו.

ישראל מול יוון - לכל הכתבות והדיווחים

השלב הראשון: תבוסות וסנסציות

את מאפייני ההפסדים הרצופים של נבחרת ישראל במשחקי החוץ הראשונים באירופה כולם זכורים: שערים שטותיים בדקות קריטיות, ידיים רועדות בשער ואוירה כללית של פאניקה. את הספתח באירופה עשתה הנבחרת של שלמה שרף באוסטריה, נבחרת שסיפקה לנו עוד כמה טראומות בעתיד. הנבחרת פתחה לא רע, אבל בסוף המחצית הראשונה, בדקות בהן כבר חיכינו ל-0:0 במחצית, הגיע אנדראס הרצוג ועשה 0:2 תוך 3 דקות. זה נגמר 2:5 לאוסטרים החסונים, שהשאירו לאבי כהן הירושלמי ויהודה עמר הרבה חומר למחשבה.

הקמפיין הזה כלל גם כמה תוצאות טובות, כמו ה-2:2 בבולגריה, אחרי שישראל עלתה ליתרון בפתיחת המחצית עם שני שערים תוך דקה, אבל ספגה שער שוויון אחרי טעות של יעקב הלל, שלא סגר את סיראקוב. תחושת פספוס נרשמה גם בתיקו 0:0 בפינלנד, ובשבדיה זה נגמר בתבוסה צורבת של 5:0. משום מקום, הגיע הניצחון המדהים 2:3 על צרפת בפארק דה פראנס, שמיד אחריו הפסדנו בבית לפינלנד.

השלב השני: הפסדים בכבוד

גם בקמפיינים הבאים המשיכו להגיע השערים בדקות הכי מבאסות, והפאניקה המוכרת. במוקדמות יורו 1996 השיגה ישראל ניצחון ביתי על פולין, וסיימה ברמת גן בתיקו 0:0 עם רומניה וצרפת. אבל ההבדל בין הבית לחוץ שוב בא לידי ביטוי. בפולין הפסידה הנבחרת 4:3 אחרי שספגה כבר בדקה הראשונה, הובילה 1:2 במחצית משערים של רביבו ורוזנטל, אבל ספגה שלישיה בתוך 12 דקות במחצית השניה. ברומניה ספגנו כבר בפתיחה, אבל גם שיוויון של אייל ברקוביץ' לא מנע הפסד, בדרך להפסד 2:0 קליל גם בצרפת, למרות שהנבחרת החזיקה מעמד 69 דקות.

במוקדמות מונדיאל 98 הגיעה הנבחרת לקפריסין אחרי ניצחון 1:2 על בולגריה ותיקו 1:1 עם רוסיה, ועם המון תקווה באוויר. אלא ש-4000 האוהדים הישראלים שהגיעו ללימסול ראו את רפי כהן מציג משחק נוראי בשער, ומוציא 2 כדורים מהרשת כבר אחרי רבע שעה. כדי להוציא משהו מהקמפיין ההוא, הנבחרת היתה צריכה תוצאה טובה במשחקי החוץ ברוסיה ובולגריה, אבל הפסידה פעמיים מבלי לכבוש אפילו שער אחד.

השלב השלישי: מתקדמים, אבל רק כמעט

את קמפיין מוקדמות יורו 2000, זה שנגמר עם חמישייה ביתי מביכה מדנמרק בהצלבה ועוד חמישייה לילה קודם במלון, פתחה הנבחרת עם 1:1 טוב באוסטריה, למרות שספגה כבר בדקה השביעית. אבל ההפסד הכואב הגיע שוב בקפריסין: הפעם הגיעו למשחק 6000 אוהדים ישראלים, מבושמים מהניצחון הענק 0:5 על אוסטריה ברמת גן שלושה חודשים קודם. זה נגמר ב-2:3 לקפריסאים, אחרי הכשלה של ניר דוידוביץ' על מיכאליס קונסטנטינו ברחבה שלוש דקות לסיום. ספוליאריץ' כבש את הפנדל, ושלח את שלמה שרף להתפוצץ על השחקנים המיואשים בחדר ההלבשה. אם רק יכול היה המאמן הלאומי לדעת מה מצפה לו כמה חודשים מאוחר יותר.

אל מוקדמות גביע העולם 2002 יצאה נבחרת ישראל עם מאמן חדש, ריצ'רד נילסן, ותקווה לשפר את הצד המנטאלי הרופף במשחקי החוץ. ההגרלה שלחה את הנבחרת שוב לאוסטריה, ושוב ספגה בדקות הראשונות. הפעם זה קרה אחרי יתרון 0:1 בדקה השישית, אלא שלאוסטרים לקח 3 דקות בלבד להשוות. בהמשך, טל בין החמיץ פנדל, אמיר שלח נגע בידו ברחבה, ואנדי הרצוג קבע עוד הפסד מתסכל. מי שחלם בכל זאת על שינוי מנטאלי קיבל את אותו הרצוג כובש בדקה ה-92 ברמת גן, ומונע מישראל עליה להצלבה.

השלב הרביעי: תיקו זה לא מספיק

במוקדמות יורו 2004 עמד על הקווים אברם גרנט, במה שנחשב כמשחק חוץ אחד גדול בגלל שהנבחרת אירחה את כל משחקיה מחוץ לישראל, בגלל המצב הביטחוני. בשורה חדשה לא היתה שם: המשחק המסורתי בקפריסין הסתיים בתיקן 1:1, ובסלובניה ספגה הנבחרת שני שערים ב-2 דקות, אחרי טעויות חמורות בהגנה והפסידה 3:1. בצרפת, במשחק הנעילה של הבית, ספגנו 3:0.

גיל ההתבגרות הגיעה לסיומו במוקדמות מונדיאל 2006, אבל למרות שהנבחרת של אברהם גרנט לא הפסידה לכל אורך הקמפיין, היא לא השיגה אף ניצחון משמעותי ושוב נשארה בבית. תוצאות התיקו בצרפת, אירלנד ושוייץ הצביעו על התקדמות, אבל גולת הכותרת הגיעה בניצחון החוץ בקפריסין. שער הניצחון של אבי נמני בדקה ה-86, אחרי בישול גדול של יוסי בניון, הראה שאפשר גם אחרת.

ומה עם הנבחרת של קשטן? את קמפיין הראשון של המאמן, מוקדמות יורו 2008, התחילה הנבחרת עם תיקו מכובד ברוסיה, אבל הפסידה בקרואטיה והובסה באנגליה. את הקמפיין הנוכחי התחלנו עם ניצחונות צפויים במולדובה ולוקסמבורג, אבל חזרנו לימים הלא כל כך יפים של פעם עם 1:1 אכזרי בלטביה, אחרי שער שכולו בלבול בהגנה הישראלית בדקה ה-89.

למרות האכזבה מהתיקו 1:1 ברמת גן בשבת, לא יהיה מוגזם לצפות מהנבחרת שלנו לנקודה בכרתים. מצד אחד, אסור לשכוח איפה היינו רק לפני עשור, והעובדה שמדברים על ניצחון לפני משחק חוץ מול אלופת אירופה לשעבר היא נקודת ציון ראויה. מצד שני, כבר מאסנו בדיבורים, וגם בתוצאות תיקו. הן אולי טובות לאגו, אבל לא יקחו אותנו למונדיאל.