חרב על הצוואר: מי אחראי על חובות הפועל?

מאז הגיע מכתבה של פיפ"א אל משרדי ההתאחדות לכדורגל ודורש מקבוצת הפועל תל אביב לשלם תוך 60 יום את חובה לשחקנה לשעבר אבדג'י, נשמעו מכל עבר אמירות מדוברים שונים בנוגע לזהות הנושאים באחריות לתשלום החוב הזה ובעיקר, מה משמעותו על הקבוצה בעת הזו, לאחר שנמכרה לבעליה החדשים.

ננסה לעשות קצת סדר בעניין. לכאורה, מדובר בחוב אשר נובע מהתקופה אשר קדמה להליכי הפירוק של חברת "הראל אחזקות" [בעליה הקודמים של הפועל] וככזה, אין הוא שונה מכל חוב אחר. במצב הדברים הרגיל ובהתאם לדיני הפירוק הישראלים, היה חוב זה נכנס לרשימת החובות של החברה שבפירוק, כחוב רגיל והיה משולם מתוך קופת הפירוק, אם וכאשר יעלה בידי המפרקים לגבות חובות, בהתאם לדו"ח המפורט שהגישו בעניין.

לכאורה, לא אמור חוב כזה, אשר נפסק במוסד הבוררות של פיפ"א כל עדיפות על כל חוב אחר ואין לתת לו כל זכות קדימה. אבל, וזה אבל גדול, פיפ"א אינה רואה עצמה כפופה לדין הישראלי ועפ"י רוב, היא אינה מתחשבת בחקיקה המדינתית בכל נוגע ליישום מדיניותה וכפיית מדיניותה על ההתאחדויות הלאומיות.

למיטב ידיעתי, שאלת החלת דיני הפירוק הישראליים על פיפ"א, טרם נבחנה. כמו כן, פיפ"א רואה בתשלום חובות שנפסקו על ידי מוסדות השיפוט שלה ערך בעל חשיבות עליונה ודיני הפירוק הישראליים, על האיסור להפלות בין חובות, אינו מחייב אותה.

הליך הפירוק והעברת הבעלות בקבוצה אינו "מכבס" את החובות אשר נפסקו לטובת נושי הקבוצה במוסדות פיפ"א [להבדיל מחובות אשר נפסקו במוסד הבוררות הישראלי או אפילו ב CA-]. כל עוד שם הקבוצה נשאר כשהיה, סמליה נשארו כשהיו ולמעשה מדובר באותה קבוצה בדיוק, בשינוי בעלים, פיפ"א מחייבת את הקבוצות בתשלום החובות, אפילו הבעלות בה הועברה במסגרת הליך פירוק.

מצב משפטי זה היה ידוע וברור לקבוצת רוכשי הפועל תל אביב טרם חתמו על הסכם העברת הזכויות בקבוצה מידי המפרק. נושא החובות בגין פסקי בוררות בינלאומיים הוערכו במעמד מכירת הזכויות בכ – 30 מיליון ש"ח [מתוך סך חובות של 100,000,000 ש"ח] ולגבי חובות אלו נקבע בהסכם העברת הזכויות במפורש כי קבוצת הרוכשים לוקחת את האחריות לגביהם.

גם בפרוטוקול הדיון אשר התקיים בבית המשפט המחוזי בו אושרה העברת הזכויות לקבוצת הרוכשים, נושא חובות פיפ"א "שיחק תפקיד מרכזי" וכל הגורמים הרלוונטיים, החל מהמפרק וכלה בנציג הרוכשים, הבהירו והדגישו כי הנושא נבחן על ידי קבוצת הרוכשים והיא לוקחת את האחריות על אותן חובות, במודע, בעיניים פקוחות וכשהיא יודעת את היקף הסיכון.

נטילת האחריות הנ"ל, אשר הקטינה ב – 30 מיליון את היקף החובות למפרקים, היוותה, להבנתי, שיקול מכריע באישור העברת הזכויות על ידי בית המשפט דווקא לקבוצת רוכשים זו. לכן, לעניות דעתי, קבוצת הרוכשים אינה יכולה לחמוק מאחריותה לתשלום החוב הנ"ל, כמו גם כל חוב אשר מקורו בהחלטה שיפוטית של מי ממוסדות פיפ"א ודומני כי לא תוכל לגלגל את האחריות לחוב זה על כתפי המפרקים.

ההתאחדות מצידה, תהא חייבת לאכוף כל סנקציה אשר תוטל על הפועל על ידי פיפ"א, שאם לא כן, היא צפויה להיות מורחקת מהארגון או לכל הפחות, לספוג עונש כבד. האפשרות הכמעט יחידה של הפועל לנסות ולשנות את רוע הגזירה, הוא לנסות ולאתגר את המדיניות של פיפ"א והתעלמותה מדיני הפירוק הישראליים, אולם מדובר בהליך מורכב מאוד, אותו יש לקיים בשוויץ [מקום מושבה של פיפ"א, אשר כפופה לחוק השוויצרי] וגם אז, הסיכוי לתוצאה חיובית הוא, להערכתי, נמוך מאוד.