אף פעם לא מאכזבת: התקווה 6 רק ממשיכה להשתבח עם השנים

אמפי קיסריה התמלא אמש (שבת) בתקווה בהופעת שקיעה של התקווה 6, שנדחתה בעקבות מבצע "עם כלביא", שהתקיימה רגע לפני שהם מוציאים את האלבום החדש "ויהי אור", ממנו הלהקה כבר הספיקה לשחרר את הסינגלים המעולים "ויהי אור" ו"איזה מזל". למרות שהסיבה לדחייה הייתה מבאסת, אין ספק שההמתנה להופעה הייתה שווה,שכן החבורה המוכשרת הזו נתנה הופעה מרגשת, מקפיצה, מלאת תקווה לעתיד טוב יותר במדינת ישראל ואינסוף הערכה לחיילי המילואים, בדיוק כמו שניתן היה לצפות מהם.

ההופעה החלה בספירה לאחור עם טקסט מרגש אותו הקריא הסולן עמרי גליקמן מתוך "ויהי אור", שמאז צאתו הספיק כבר לכבוש את מצעדי ההשמעות - וכעת, ביצעו אותו בפעם הראשונה, כפי שעשו עם "איזה מזל", הדואט הטרי שלהם עם רביד פלוטניק (שמפיק את האלבום החדש שבדרך). לפני שביצעו את השיר, גליקמן סיפר שהשיר נכתב על היכרותו עם אשתו, שכמעט ולא קרתה: הוא היה רווק טרי והחברים שלו רצו שייצא לשתות איתם ביחד. בעוד הוא התלבט אם לעשות זאת, הם היו צריכים לשכנע אותו לבלות איתם - אבל בסוף זה קרה, והוא מצא בבר הזה את מי שהיום היא זוגתו ואם ילדיו.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• • הרבה יותר מסתם עוד חבר: כך הפך מת'יו פרי את הסרקזם לאמנות
  • "קיבלתי מתנות מאלוהים והרגשתי דפוקה": המסע הסוער של הזמרת מהפרעת אכילה לריפוי
  • ג'ימבו ג'יי לקח את הקהל למסע של ביטים סוחפים וטקסטים מרגשים בהופעה שהשאירה את כולם בעננים

היה ערב חם ולח מאוד בקיסריה אמש, מה שגרם לגליקמן לעלות עם מגבת כאילו היה שלמה ארצי בימיו המוקדמים באמפי, שסיפר שהביא שבע חולצות להחלפה למקרה שיצטרך. מחרוזת האהבה, כפי שקרא לה גליקמן, התחילה על הבמה, כשבשיר האחרון בה הוא ירד לקהל, התחבק איתו ופגש גם את אביו בהתרגשות גדולה. ברקע הוקרן סרטון מלפני 24 שנים, בו נראים חברי הלהקה מבצעים לראשונה את "בפרדסים של גן עדן", אותו הם, כמובן, גם שרו - ואי אפשר שלא לחגוג אותו ביחד איתם.

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-359-external' autoplay='0' credit='ליעד צרפתי-הרשקוביץ' desc='התקווה 6 וסמ"ר אורי עמיר' poster='' kid='1_d5qy6mqg' duration='26']

גליקמן סיפר שיום אחד הוא גלל בטיקטוק, וראה חייל שר על אהבה נכזבת בעקבות שירותו הקרבי, מה שגרם לו לחשוב עם כמה דברים הצעירים בימינו צריכים להתמודד, וזאת בנוסף אותה אהבה שתמה. הוא החליט למצוא את החייל והזמין אותו להופיע יחד איתו. סמ"ר אורי עמיר נענה בחיוב ובהתרגשות גדולה להזמנה שלו, ועלה לקראת סוף ההופעה לבצע את השיר, אך בעקבות תקלה טכנית במיקרופון לא נוצר בסופו של דבר דואט בין השניים. השמחה שלו הייתה מרגשת ומדבקת, כאילו הוא לא האמין שזה קורה לו, והאמת שזה היה רגע שנגע בקהל כולו. גליקמן גם הבטיח שיעזור לו בכל מה שיצטרך כשישתחרר, אז אנחנו לגמרי זוכרים ומחכים לרגע האמת (ומאחלים בהצלחה לאורי בהמשך השירות).

הלהקה הפתיעה את הקהל כשלביצוע של "שימי לי עוד רום" נוסף חלק דאנס שהטריף את הצופים, שכולם קמו והחלו לרקוד - והמשיכו עם מאש-אפ של השיר עם "מי משוגע", "תמיד אוהב אותי" ועוד, שאמנם הם לא שירים מקוריים שלהם, אבל הם ידעו בדיוק איך לחבר אותם כך שהעיבוד הזה יתאים לאווירה ויקפיץ את הקהל. בהמשך, עמרי שר את "מה שיהיה יהיה" כשהוא לבדו על הבמה עם גיטרה על הבמה - ונתן לשיר ביצוע מרגש, ששונה מאוד מהחיבור המקפיץ שקדם לו.

מאז שפרצה מלחמת "חרבות ברזל", הלהקה עשתה לא מעט למען החיילים בבסיסים ובשטחי הכינוס וגם למען הפצועים בבתי החולים ובמוסדות השיקום. הם לא שכחו להזכיר ולהודות לחיילי המילואים, לנשים ולילדים שלהם, וגם לחיילים בשירות הסדיר והקבע, שבזכותם ההופעה הזו יכולה הייתה להתקיים, כשבכל שיר שהתאפשר הם הזכירו אותם (מעבר למילות השירים המקוריים) - כשאחד מרגעי השיא היה שלט שהועבר לבמה לזכרו של רס"ן במיל' אסף דגן ז"ל. ההופעה נסגרה עם השיר "לחזור הביתה", שהוקדשה לחיילים ול-50 החטופים שנמקים בשבי חמאס כבר יותר מ-680 ימים.

בכל הופעה של הלהקה, היא מצליחה לספק לא מעט רגעים מרגשים, חשובים ושמחים שעושים חשק לרצות לצפות בה שוב ושוב. הלהקה 6 כל כך אקטואלית ומחוברת למצב של המדינה, למדינה ולאזרחים שלה, שגם הם עברו שנתיים לא קלות במיוחד. גם אם זו אמורה להיות הופעה משמחת, וזה אכן מה שאפשר לומר על המופע הזה, תמיד טוב לדעת שישנם אמנים שלא מתעלמים מהמצב, ומתייחסים אליו - זה בהחלט חלק מסוד הקסם של הלהקה.