אביב גפן נתן ב"נשף רוק 14" את אחת מההופעות הטובות שהיו בישראל בשנים האחרונות
כמעט עשור וחצי לאחר שהתחיל את מסורת "נשף הרוק" שלו, האמן המוערך הוכיח שהוא עדיין מסוגל להפתיע ולרענן את הקהל שלו, גם אם מדובר בעשרות אלפי אנשים שמחכים בשקיקה לכל צעד וצעד שלו. עם תזמורת נגנים, אורחים מסקרנים (מנינט טייב ויהודה פוליקר דרך היהודים ועד אלי לוזון ואפילו בנו, אליוט), עיבודים חדשים ומרעננים וכמה רגעים מרגשים במיוחד – מופע הענק של אביב גפן בפארק הירקון לא רק הסתפק בנוסטלגיה, אלא הצליח להעלות את הרף ולהזכיר למה הוא עדיין נחשב לאחד המוזיקאים הגדולים והאהובים בישראל
14 שנה עברו מאז שאביב גפן פצח בנשף הרוק הראשון שלו, שהחל אז בביתן 1 בגני התערוכה מול אלפי אנשים בקהל. אמש (רביעי) הוא קיים את המופע בפעם ה-14, הפעם מול לא פחות מ-55 אלף איש שהגיעו במיוחד אל פארק הירקון כדי לצפות באחד האמנים הגדולים בישראל במופע ענק שכבר מזמן הפך למסורת שגדלה עם השנים ונהייתה מופע מפלצתי עם שורת אורחים מכובדים, החלפת תלבושות, עיבודים מפתיעים וכמובן להקת התעויוט אחת על הבמה.
אחרי כל כך הרבה שנים של המופע הגדול שלו, קשה שלא לתהות מה עוד הוא יכול לעשות אחרת, ואיך – אם בכלל – הוא יצליח לרגש אותנו מול טקטיקות מוכרות ולהיטים שאנחנו זוכרים בעל פה? כבר צפינו לאורך השנים בחידושים בעיבודים לשיריו, שמירה על סטטוס קוו עם הלהיטים המוכרים, וגם היינו עדים למספר פספוסים שהגיעו מתוך ניסיונות של גפן להביא משהו חדש מדי שנה, כדוגמת ספיישל האייטיז השנוי במחלוקת והאירוח של ארט גרפונקל בשנה שעברה, שרבים הגדירו בתור לא יותר מגימיק והגשמת חלום פרטית של גפן. אבל אין ספק שאתמול, לצד הגימיקים הקבועים והאהובים, קרו במופע השנתי של גפן דברים שהקהל הנאמן שלו לא ציפה להם, ושהקהל החדש השתוקק לקבל מהם עוד.
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
כבר בתחילת המופע, גפן שינה את האינטרו איתו הופיע בשנתיים האחרונות. הפעם, ברקע תמונות שלו מתחילת הקריירה ועד היום, הוא בחר לכתוב סיסמאות שככל הנראה הוא מתחבר אליהן, כמו ''אושר הוא איפור העצב", "שנאה יותר חזקה מאהבה", "רק כשאתה מתפרק אתה מרגיש שלם", ו"מכוער זה יפה". זו הייתה החלטה שנועדה להראות להמונים שהפעם זה יהיה נשף אחר, ושהאקטיביסט שבתוך גפן עדיין בועט. לאחר מכן, הזמר בלט בתלבושת ראשונה ונועזת שכצפוי יצרה שיח בקהל, איתה הוא חשף כנפיים אדומות (צבע דומיננטי לאורך המופע) כאשר פרש את ידיו לצדדים. זה היה לוק די אמיץ אפילו עבור גפן, שעם השנים ויתר כמעט לגמרי על הנצנצים, האיפור, והתלבושות ''הנשיות'' לכאורה שהיו מזוהות איתו.
רבע שעה אל תוך ההופעה, קיבלנו את האירוח הראשון של הנשף: להקת מנגו, שהתאחדה וביצעה את "גרה בשינקין", להיט הענק שלה שכתב מי שכיום נושא בתואר "ראש הממשלה לשעבר", יאיר לפיד. הרעיון אמנם היה יפה ומקורי, אבל הביצוע הרגיש לוקה בחסר, וכפי שהשיר מתאר – זה רק הלך והסתבך. אביב אף הודה בהמשך כי מדובר בעיקר בהגשמת חלום עבורו.
המפלה הקטנה הזו, שאולי לקהל היעד הייתה ממתק נוסטלגי וחמוד, קדמה לאחת הבשורות הגדולות של ההופעה, שהיא ללא ספק התזמורת שליוותה אותו לאורך המופע, שהצטרפה לראשונה להפקת הענק של המוזיקאי הוותיק. אחרי שנחשפה על ידי הזזת מסך הלדים האמצעי שהתנוסס מעל הבמה, מה שיצר לא פחות מרגע שיא, כל ביצוע אליו הצטרפו הנגנים הצליח להרים את הלהיטים המוכרים לרמות גבוהות שכמוהן לא שמענו בעבר. מ''זה רק הלב שכואב לך'', דרך ''אור הירח'' ועד ''המכתב'', קיבלנו ביצועים בלתי נשכחים שחלקם היו על גבול המצמררים.
ההפתעות לא נעצרו כאן. אמנם רשימת האורחים בנשף הרוק ידועה בגודלה הלא קטן בכל שנה, אך מי שנמצא בקהל בכל פעם יודע להעיד שלא תמיד הזמר יודע לקלוע עד הסוף לטעם הקהל. הפעם, קיבלנו מופע רוק מהודק, עם אירוחים שרוב הקהל רק ייחל להם: מנינט טייב ששרה עם אביב את ''שלכת'' ו''הכול יכול לקרות'' (אותו הוא כתב עבור אלבום הבכורה שלה, אותו הוא גם הפיק), ועד היהודים, שיחד שרו את ''הימים שלנו'', מה שהעלה את התהייה הקטנה: למה אי אפשר היה לחבר אותם ואת טייב לביצוע משותף שהיה הופך לאייקוני בקלות?
קיבלנו גם בהפתעה את פטריק סבג, שהצטרף לאביב עם הלהיט ''צל כבד'' כחלק מחיבור שהשניים שעשו יחד עם ''המכתב'' – אחד השילובים המעניינים והיפים שיצא לנו לשמוע בנשף עד היום – יחד עם התזמורת שליוותה את המופע ברקע. גם חלק מחברי שוטי הנבואה, אברהם טל ורואי לוי, הצטרפו לבמה לביצוע משותף ולא צפוי שחיבר אותם עם גפן והזמרת תמר גלעדי (האחראית על אחד השירים המוכרים ביותר מתחילת שנות ה-,2000 ''האהבה מתה''). יחד עם ''מקסיקו'' של גפן ו ''ידיעה'' של שוטי הנבואה, נוצר מעין סלט מוזיקלי בלתי צפוי אך נעים לאוזן, מסקרן וכיפי במיוחד.
גם אלי לוזון הצטרף לגיחה קטנה ומפתיעה עם הלהיט ''גשם'', ויהודה פוליקר, מאגדות הרוק הגדולות בתולדות ישראל, התארח לראשונה אצל גפן ושר את הלהיטים ''פחות אבל עוד כואב'', ''שלל שרב'', ו''התחלה חדשה'', שגם נרשם בתור רגע שיא של הערב שבו הוא הצליח להרקיד את כל הקהל. האירוח הבא היה ככל הנראה הבשורה השנייה של הערב: גפן תמיד מנסה ליצור עיבודי טכנו ללהיטים שלו, כשרמת ההצלחה של אותם עיבודים לא אחידה ברמתה. הפעם, הוא הביא תותח כבד: עומרי סמדר, אחד הדי.ג'יים המוכרים שהצטרף לאביב לביצוע משותף בעיבוד חדש ל''שיר הסמרטוטים'', שהרים את הקהל מ-0 ל-100 והיה ככל הנראה הדבר הכי טוב שקרה בנשף רוק. אין ספק, גפן עשה כאן בחירה יוצאת דופן, מקורית ואמיצה במיוחד שלגמרי השתלמה.
אם כמות האורחים עליהם כתבנו עד כה עוד לא הספיקה לקהל, אורח נוסף ומפתיע עלה גם הוא לבמה – אליוט, בנו של גפן, שנתן ביצוע מרגש במיוחד ללהיט "מקום לדאגה", אותו כתב סבו יהונתן גפן ז"ל, וזאת כחלק ממאש-אפ סוחט דמעות עם שירו של אביב, "ואהבנו". לדבריו, הביצוע הוקדש לאביו המנוח, אך הוא לא שכח להזכיר בסופו גם את מתי כספי ז"ל שהלך לעולמו מוקדם יותר השנה, שהלחין את "מקום לדאגה". אליוט לא היה בן המשפחה היחיד של גפן שהתארח על הבמה, כשגם אשתו שרון הגיחה למספר שניות במהלך הביצוע ל"טיפות" כדי לתת חיבוק מלא תמיכה לבעלה. גם קולו של אריק איינשטיין ז''ל נשמע במהלך ביצוע השיר ''יומן מסע'', הדואט המשותף שלו ושל גפן, שלרוב מביא זמר אורח במהלך השיר, אך הפעם החליט לתת את הכבוד לזמר המנוח ולהשמיע את קולו להמונים.
לצד מספר עיבודים אהובים שעדיין נשארו קבועים, וקפיצה אל הקהל שכולם מחכים לה בשיר ''אל תדאג'', גפן בחר הפעם לתת לנו מעט מהבסיס שציפינו לו – ובעיקר מעבר לכך. החידושים קיבלו נפח רב-עוצמה, ולא רק בגלל שהם נעשו בחוכמה ובמקצועיות כמו שרק גפן ולהקתו יכולים לעשות. גפן בחר בהפקה הנוכחית לעטוף הכול בוויזואליות ובאמירות שסבבו סביב משפחתו הגרעינית מהעבר – מול זו שהוא יצר עם השנים. התמה, שחזרה על עצמה מספר פעמים לאורך המופע, כאילו ניסתה לייצר לנו תמונה מלאה של איך גפן רוצה שנראה אותו היום.
לכל מי שעוד הטיל ספק, הוא העביר מסר ברור: הוא אמנם עדיין מכיל אהבה עצמית ונרקיסיזם – אבל הוא בעיקר איש משפחה ששם אותה בראש מעייניו. הוא עדיין לא חושש להעביר ביקורת על הממשלה, אבל בדרך יותר רכה, כזו שנוגעת באחדות. הוא עדיין הגב של ילדי אור הירח, אבל ממש כמוהם, גם הוא כבר לא מרגיש בודד ומחבר בין הקצוות במוזיקה הישראלית, במיוחד דרך ה''נשף רוק''.
כבכל סיום של הנשף, גם אמש גפן צרח אל המיקרופון "רוצים שינוי?!", מה שמתחבר למסורת שבירת הגיטרה היקרה על רצפת הבמה כמו הסטאר האמיתי שהוא. אך הפעם, זה לא היה עוד שואו, אלא סגירת מעגל של ממש להתחלה בה תיאם ציפיות מול הקהל, כשאמר שהוא יודע שלא באנו לראות בחור חתיך או מישהו ששר יפה, אלא בעיקר בגלל השירים שכתב והלחין.
אך אחרי הנשף הנוכחי, קיבלנו הרבה יותר מהשירים של גפן. עם להיטים שיצאו יותר משלושה עשורים – כאלו שלא מעט אנשים יודעים לדלקם מתוך שינה – אביב גפן הצליח להעלות את הרף של עצמו, ועשה שיעור מכובד לכל האמנים במדינה על איך להישאר רלוונטי יותר מתמיד, ולתת מופע רוק איכותי שלא יישכח לעוד הרבה זמן. כעת, יש לו משימה חדשה: להתעלות על עצמו בנשף הרוק של השנה הבאה. אם הוא יצליח בכך, כולנו נרוויח מכך.
