גלגלצ חגגו 30 וכל זמרי ישראל באו לברך. טוב, כמעט כולם
15 אלף איש הגיעו לפסטיבל גלגלייב שהתקיים מהשקיעה ועד הזריחה • בין המברכים: נועה קירל, מרגי, הראל סקעת ועידן רייכל • נהנינו מאוד אבל חבל שלא הייתה נציגות לז'אנר המזרחי או לדור המבוגר יותר • ביקורת הופעה
נפתח בברכת מזל טוב לתחנת הרדיו גלגלצ שמלווה אותנו כבר 30 שנות! מי ייתן ותמשיכי לנגן לנו מוזיקה טובה וללוות אותנו בכל בוקר לעבודה (אנחנו לגמרי טים הדר מרקס ובני כבודי, אם תהיתם). את יום ההולדת העגול והמרגש חגגה התחנה האהובה בפסטיבל ענק שהתקיים ברביעי משקיעה ועד זריחה בלייב פארק שבראשון לציון. כן כן, משקיעה ועד זריחה. נשארנו ערים כל הלילה, עשינו שנ"צ קצר והתעוררנו בשביל לספר.
לכתבות נוספות:
- דור ונויה מאהבה חדשה בריאיון זוגי: "זה הסיפור שלנו"
- נועה קירל לא לבד: רכישות הנדל"ן השוות של הסלבס
- מי הזיז את הגבינה שלי? מצעד הרגעים החלביים באח הגדול
זו הפעם הראשונה שמתקיים פסטיבל בסדר גודל כזה בישראל, כך שמין הסתם עלו בי ספקות באשר להתנהלות האירוע - אבל במבחן התוצאה ניכר היה שבגלגלצ נערכו לטירוף בהתאם והכול נעשה בצורה מסודרת וקפדנית: הסדרי החניה הידועים לשמצה בפארק לייב תקתקו באופן מושלם בסיוע עשרות סדרנים; דוכני אוכל ושתייה פעלו לאורך כל הלילה ולא השאירו אותנו רעבים; ואת קטעי הביניים בין עליית הזמרים לבמה העבירו שדרני התחנה, זאת לצד האולפן השקוף ששידר מהמקום.
אז מי הגיע לברך? קחו אוויר, כי מלבד 15 אלף רוכשי הכרטיסים - היו שם לא מעט זמרים: אבי אברומי, אגם בוחבוט, אליעד נחום, אנה זק, אקו, בר צברי, ג'ימבו ג'יי, הראל סקעת, טדי נגוסה, יסמין מועלם ,ליאור נרקיס, סטטיק, מרגי, נונו, נועה קירל, סימה נון, עברי לידר, עידן רייכל, עילי בוטנר וילדי החוץ, פלד, רן דנקר ושירה מרגלית. 22 אמנים, 100 שירים, 12 שעות.
אז ממה התלהבנו במיוחד?
כנראה שההופעה שהכי גרמה לקהל להיסחף עם המוזיקה, לקפוץ אחד על השני ולצעוק את כל השירים בקול זו ההופעה של סטטיק. סטטיק, או לירז, אם תרצו, הגיע עם אנרגיות שיא והצליח להרים את כולם עם הלהיטים הכי גדולים שלו ושל בן אל יחד עם הלהיטים מהאלבום החדש. וכן, גם אתמול - בדיוק כמו שקרה לנו בהופעת הבכורה שלו במנורה - חשנו געגועים לאקס שלו.
אבל עם כל הכבוד לסטטיק, הייתה מישהי שפשוט גרמה לנו לעוף באוויר. ליטרלי. וכן, אנחנו כמובן מתכוונים לזו שמשגעת אותנו כבר תקופה - זו שאפילו יצרה משבר קטן עם פולין ומשה גפני - נועה פאקינג קירל האחת והיחידה. כמו סופרסטארית אמיתית, נועה נתנה הופעה פנומן-פנומן-פנומנלית! קירל תמיד מוכנה ומדויקת וזה ניכר בצורה הכי חיננית שיכולה להיות כשהיא על הבמה.
ביוניקורן היא אומנם לא ביצעה את הריקוד אחד לאחד כמו על הבמה בליברפול, אבל בכל זאת היא עמדה מעל כל הציפיות וכל שנותר לנו זה למחוא לה כפיים בפה פעור. (אגב, רוב הקהל הלך הביתה מיד בתום ההופעה שלה משום מה. הפסד שלכם, חברים. לא ראיתם את מרגי המלך שלנו או את אנה זק הנסיכה מתרגשת מהמעמד בדמעות).
ובכל זאת, מה עצבן אותנו?
במופע שמכיל רשימה כזו ארוכה של אמנים ונפרס על פני 12 שעות, אי-אפשר לצפות מכולם לעמוד על הרגליים במשך כל האירוע. כשחלק מהאמנים עלו לבמה עם שירים מעט יותר רגועים (יסמין מועלם כפרה עלייך), היו כאלו שהחליטו שזה בדיוק הזמן לתפוס תנומה ושכבו על הרצפה. אין בעיה, אתם עייפים וזה מובן - אבל לכו לישון במקום קצת יותר צדדי ולא בין הרגליים של אלו שכוחם עדיין במותנם (או במקרה הזה ברגליהם).
ועוד משהו: גלגלצ, אנחנו מעדיפים לראות את רן דנקר על המסכים הענקיים ולא את הילדות שעושות לו לבבות עם הידיים.
ויש עוד: מה לא הבנו?
אגם בוחבוט המתוקה שהגיעה עם אאוטפיט שלא יבייש את בימת האירוויזיון, ירדה מהבמה אחרי 2 שירים. באותם רגעים אף אחד לא הבין מה קורה ונראה היה שגם באולפן השקוף תהו מה מתרחש מאחורי הקלעים. לאחר דקות ארוכות אגם חזרה לבמה והכול שב על כנו, אבל בחייאת, אנחנו סקרנים, שמישהו יגלה לנו מה מו מי!
ואם כבר נעלמים, לא הבנו לאן נעלמו ז'אנרים שלמים בפסטיבל כולו: ליאור נרקיס היה הזמר מזרחי היחיד באירוע (סורי אגם בוחבוט, את לא בז'אנר בעיניי); ועדיין לא הזכרנו את האמנים המבוגרים יותר כמו ברי סחרוף, שלומי שבת או נניח גלי עטרי. גלגלצ סופגת לא מעט ביקורת בתחום בחירת השירים שהם בוחרים לקדם ונראה שהם נותנים לכך לא מעט הצדקה. מצד שני, בתחנה הגיבו לטענות וסיפרו כי הם מצידם דווקא פנו לאמנים נוספים מז'אנרים אחרים - אולם אלו סירבו לקחת חלק בפסטיבל.
כך או כך, נהננו מאוד והיינו שמחים לספר לכם על מעללינו, אבל בכל זאת היינו ערים כל הלילה ואנחנו גמורים. אז ביי ומזל טוב לגלגלצ!