ירמי קפלן: "אני רואה בשיר הזה את הסיבה העיקרית לפירוק הלהקה"
ירמי קפלן מי שנחשב לילד הרע של תל אביב בשנות ה-90, חוגג שישים ולכבוד האירוע חזרנו איתו לסיפורים מאחורי הלהיטים הגדולים שלו, החל מ"כבר עכשיו" שאף אחד לא האמין בו ועד "הדפוק הזה", בו הוא הקריב את עצמו למען האומנות
"מדוע לא באת"
"השיר הזה נכתב בתקופה שהייתי במשבר קשה בחיים שלי. בשעות מצוקה איומות קשה מאוד לבקש עזרה מאחרים, אתה לא יודע למי לפנות. הייתי בן אדם ששקע מול החברים שלו בלי שהם שמו לב כי לא סימנתי להם שמשהו לא בסדר איתי, היה לי קשה להגיד את זה. בסופו של דבר חבר טוב ובן משפחה הצליחו ליצור מצב שגרם לי להיפתח בפניהם ולספר מה עובר עלי. מתוך השיחות האלה הצלחתי להרים את עצמי. את שני הבתים הראשונים והפזמון של 'מדוע לא באת' כתבתי לפני שהגיע הבית האחרון, שם הסיפור נתפר. 'חלשים חסרי תקוה יקבלו פתאום כוחות, אין קץ של ניסים ונפלאות. נדהמתי מאוד לגלות, הכל מתהפך בשניה אחת'. רק אחרי שיצאתי מהמצב הקשה שהייתי בו, ואני אף פעם לא אספר מה בדיוק קרה אז, יצא הבית הזה".
איה כורם: "לא היה לי ספק שחלק מהאנשים יחשבו שזו שחיטה של פרה קדושה"
הזרקור: האומנים החדשים שאתם חייבים להכיר
חנן יובל: "גם אני לא ממש הבנתי על מה השיר 'ליל חניה' מדבר"
"כבר עכשיו"
"המפיק והבמאי של הסדרה 'הפוך' פנו לשרון דרעי מ-NMC, חברת התקליטים שהייתי חתום בה בזמנו, מפני שהם חיפשו אומן תל אביבי מגניבי שיכתוב שיר פתיח לסדרה. אני הייתי אומן תל אביבי מגניבי חם באותה תקופה ושרון שידכה בינינו. הם חיפשו פתיח כמו לסדרה 'חברים', עם גיטרות ודיסטורשן. נתנו לי לראות את השני הפרקים הראשונים של הסדרה כדי שאקבל השראה ולמרות הדיבורים על דיסטורשנים, הסדרה שידרה לי מקסימות, ווייב שבא לך לחבק אותה בקטע חיובי. בזמן העבודה על הסקיצה של השיר הגיע אלי טל שגב. כשהלכתי להביא לו כוס מים מהמטבח שמעתי אותו מנגן על גיטרה אקוסטית את קטע הסולו של הגיטרה שאתם מכירים היום. קלטתי שזה קטע כל כך יפה וכל כך מתאים לשיר ואמרתי לו שאת זה צריך להקליט. כשהשמעתי למפיק ולבמאי את מה שיצא הם עיקמו את הפרצוף וביקשו שאחליף את הגיטרה הקלאסית בחשמלית. הם רצו ג'ימי הנדריקס ובמקום זה קיבלו אריק קלפטון בגרסה האקוסטית של 'ליילה'. אמרתי להם 'אני מצטער אבל לא. זה הסולו גיטרה שיהיה בשיר. בתור כותב השיר אני לא חושב שיש מקום לדיסטורשנים, זה פשוט לא מתאים'. גם הנבל בפתיח של השיר הפריע להם אבל גם עליו התעקשתי שיישאר. תחשבו על זה – אנשים עומדים וחותכים סלט במטבח ואז שומעים את הנבל מהטלוויזיה. הם ישר יודעים שהסדרה שהם אוהבים מתחילה. הם ביקשו גרסה גם בלי הנבל אבל הגרסה היחידה שהם קיבלו כללה נבל וגיטרה אקוסטית".
"קולה וברה"
"הדפוק הזה"
"השיר הזה נכתב סביב מערכת היחסים שהיתה לי עם חברה שלי לשעבר, אסתי ירושלמי. היא היתה בחורה סופר שקטה עם שקט פנימי אבל כשהיא היתה מתעצבנת השמיים היו נפתחים והגיהינום הגיע. זו הפעם הראשונה שהייתי עם מישהי שהשליכה חפצים כשהיא התעצבנה. ההתחלה היתה כשהיא הפכה שולחן שלם בסלון. צפינו בטלוויזיה ואכלנו ארוחת ערב ובאמצע השיחה היא התעצבנה, אני אפילו לא זוכר על מה, והפכה את השולחן עם כל האוכל שהיה עליו על השטיח. הייתי בשוק ולא ידעתי מה לעשות, הייתי באלם ולא הוצאתי מילה. אחרי שהחזרתי את הדברים למקום חשבתי שהיא השתגעה ולא ידעתי מה להגיד לה. כשהשלמנו אחרי כמה שעות או למחרת היא הצטערה ואמרה 'איבדתי את זה'. זה קרה פעם נוספת ובריב הבא שלנו, רגע לפני שראיתי שהיא מאבדת את זה שוב, אני הפכתי את השולחן ראשון. שנינו צחקנו מזה.
