הזרקור: האומנים החדשים שאתם חייבים להכיר

בכל יום זמרים חדשים משחררים שירים לרדיו ומנסים להגיע לקהל הרחב. לכבוד הדור החדש של המוזיקאים בישראל פתחנו את מדור "הזרקור", לתת להם את החשיפה הראשונה והקריטית. והפעם: עילי צ'פמן בדרך לכבוש את הרדיו את המסך הקטן ועודד גולדשטיין ממריא עם שמבוסס על הזוגיות שלו. קבלו את שני הזמרים החדשים שאתם חייבים להכיר

הזרקור
הזרקור | צילום: עידו כהן, עמית נעים

עילי צ'פמן – "ככה – השיר של מבורך"

"אני בן 23. התחלתי לנגן על פסנתר בכיתה א' ועל קרן יער בכיתה ב'. בזכות הקרן יער הייתי בהרבה תזמורות ומשלחות לחו"ל, הופעתי עם הפילהרמונית הצעירה ובתחרויות שונות. את הגיטרה שלי קיבלתי בכיתה ג' ומאז התחלתי לכתוב שירים וליצור מוזיקה. לימדתי את עצמי לנגן עליה וזו היתה אהבה ממבט ראשון. לפני חצי שנה התחלתי ללמוד לנגן על סקסופון, ואפשר לשמוע אותו בשיר החדש שלי. לפני ארבע שנים הגעתי ל'כוכב הבא לאירוויזיון' וזו היתה חוויה מלמדת. הייתי בוסרי מאוד כשהגעתי לשם, באתי באווירת 'קחו אותי בתור פרי לא בשל ותנו לי לפרוח, תעזרו לי'. באודישן הראשון שרתי שיר שלי שנקרא 'איך שאת' וגם לאודישן השני הגעתי עם שיר שלי. למרות שהם אהבו את הקול שלי הם ייעצו לי לחפש את עצמי במקומות אחרים. לא הגעתי רחוק בתוכנית ולא חוויתי מספיק כדי להגיד שזה היה פרס עבורי. זו היתה טעימה קטנה מהעולם הזה שאני נכנס אליו".

עילי צ'פמן
עילי צ'פמן | צילום: עמית נעים

ספר על השיר החדש שלך, "ככה – השיר של מבורך".
"השיר לקוח מתוך הסדרה 'מקיף מילאנו' שעלתה ממש לאחרונה בחינוכית כאן 11, סדרה שאני משחק בה, והוא נכתב בצורה מאוד מגניבה. כשקיבלתי את הטקסט לסדרה בתוך קלסר הנחתי אותו על שולחן העבודה שלי לכמה ימים. כשפתחתי אותו ראיתי שכתוב שגיא, הדמות שאני מגלם, מקדיש שיר לסופי, החברה שלי בסדרה. היא החברה הטובה שתמיד היתה מתחת לאף והדמות שלי לא שמה לב שהיא מאוהבת בי כמה שנים. ברגע שפתחתי את הקלסר וקראתי את זה, ממש באותה השנייה, התקשר אלי יוצר הסדרה ואמר לי 'תשמע רגע, בסצנה הראשונה כתוב שאתה מקדיש שיר לסופי והבאנו לך כמה אופציות, אבל אולי תרצה לכתוב שיר משלך?'. חשבתי זה רעיון מטורף ובאותו הרגע הקלסר נסגר, הגיטרה היתה ביד ובהשראת אהבה שהיתה לי בתיכון, אהבה שחושבים שהולכים להיות ביחד כל החיים, כתבתי את השיר הזה, הוא פשוט יצא ממני".

אתה משחרר שיר לרדיו אבל אתה בעצם משחק בהמון סדרות.
"עשיתי קורס משחק אצל אודי פרסי והוא העיר את עיניי. כשהגעתי אליו הוא ניקה ממני את כל המניירות שהיו לי ועזר לי להתחבר לטקסטים מהמקום שבו אני מתחבר לדברים, הוא פשוט גרם לי להרגיש שאני שחקן, להבין את זה. אחרי הקורס אצלו הצטרפתי לסוכנות שחקנים, ניגשתי לכמה אודישנים וזה תפס, זה קרה. אני משחק ב'מקיף מילאנו', אתמול (שני) עלתה בתאגיד הסדרה 'שישו ושימחו', שם אני מגלם את החבר של הדמות הראשית. בקרוב מתחיל צילומים לסדרה 'שומקום', שם אשחק לצד אלה לי".

נשמע שאתה חי את החיים ומגשים את החלומות שלך.
"אני באמת מגשים המון דברים אבל אני צריך לפעמים לנוח. הצלחה באה עם המון עבודה ואני אומר תודה על כל רגע, אבל יש הרבה מאוד עבודה. זו ברכה שאני אומר עליה תודה אבל זה לא פשוט, זה קשה. אני חייב איזון אז אני מוצא זמן לחברים שלי. אני מוצא זמן למדיטציה וליוגה בבוקר כדי להישאר על הקרקע ולאפשר לעצמי לחיות כמו שאני רוצה".

עם מי אתה חולם להקליט דואט?
"ריי צ'ארלס הוא השראה מטורפת עבורי. כל פעם שאתה נכנס להופעות שלו ביוטיוב ורואה איך הוא הופיע... רואים שהוא נהנה ושכולם רוצים לעבוד איתו כי הוא זורח. אני לומד ממנו המון. הרבה פעמים חיפשתי את הקול הייחודי שלי ובזכותו הבנתי שכשאני משוחרר, עושה כיף ומה שבא לי, זה מרגיש לי אני. ריי צ'ארלס הוא ההגדרה של לעלות לבמה ולעשות כיף".

עילי צ'פמן
עילי צ'פמן | צילום: עמית נעים

 

עודד גולדשטיין – "מטוסים"

"אני בן 37, במקור מקיבוץ נתיב הל"ה אבל גר בתל אביב כבר כמה שנים טובות. הייתי בלהקה צבאית, להקת חיל חימוש ומיד אחרי זה הייתי מדריך מוזיקלי במחנות הקיץ של הסוכנות היהודית בארצות הברית. כשחזרתי לארץ נרשמתי ל'רימון' והתחלתי ללמוד במסלול ביצוע שירים. שרתי וכתבתי מגיל צעיר ורציתי ללמוד איך לעמוד על במה ולהופיע בכל מיני סגנונות. דרך הלימודים שם הגעתי לווקה פיפל, חלק מהקאסט המקורי במשך ארבע שנים והסתובבתי איתם בעולם בצורה אינטנסיבית מאוד. הופענו כמעט בכל מקום, מברזיל ומקסיקו ועד קנדה וכמעט כל אירופה. אלא היו ארבע שנים מאוד אינטנסיביות וזה היה בית ספר מעולה למקצועיות. היו לנו שמונה ולפעמים תשע הופעות בשבוע ואתה צריך לשמור על הקול שלך לאורך כל היום, צריך להיות בכושר. בשנת 2013 עבדתי על הופעה משלי שבסופו של דבר הבשילה לאלבום הראשון שהוצאתי בשנת 2016 ונקרא 'בין הגבולות'. זה נעשה דרך פרויקט הדסטארט שהצליח. השירים הושמעו ברדיו, אומנם לא בגלגל"צ אבל כן בתחנות הרדיו האחרות. בארבע השנים האחרונות אני מקליט את האלבום השני שלי אבל אני עושה את זה בשלבים. כל פעם אני מוציא שיר לרדיו וכשיהיו מספיק שירים הם יכונסו לאלבום נוסף".

עודד גולדשטיין
עודד גולדשטיין | צילום: נעה מגר

ספר לנו על השיר החדש שלך, "מטוסים".
"השיר הזה מרגיש לי כמו תקופה חדשה ביצירה שלי. הייתי סוג של רווק נצחי ופתאום נכנסה זוגיות חדשה לחיים שלי, עם כל המורכבויות של זה. השיר הזה נכתב עבור בן הזוג שלי. כשהכרנו זו היתה תקופה שהוא טס המון לחו"ל לצורכי עבודה, פעם או פעמיים בחודש. מתוך המקום הזה עלו בי המון שאלות כמו האם הוא נוסע כי הוא בורח מהזוגיות או שבאמת יש בו תשוקה לראות ולחוות את העולם. השיר מדבר על זה שלמרות כל הטיסות והמקומות שהוא רואה אני יכול לקחת אותו רחוק יותר ברבדים עמוקים יותר. האמת ששנינו קת אובססיביים כלפי מטוסים, הסוגים שלהם, חברות תעופה שונות... זה קטע".

מה ההתרשמות שלך לגבי קבלת תרבות שמדברת על מערכת יחסים בין שני גברים?
"אני חושב שיש שוני מסוים משירים שמדברים על גבר ואישה. יש פתיחות והזדהות הרבה יותר גדולה ממה שהיה לפני 20 או 30 שנה, היום מרגישים שיש לזה מקום. אני לא יודע אם יש אנשים שלא משמיעים את השירים שלי כי הם לא מתחברים אליהם או מהמקום הלהטב"י אבל חשוב לי להראות את הפשטות, כנות ויופי שיש בזה. אני לא יודע אם זה מה שמגדיר את היצירה שלי אבל זה חלק מרכזי במי שאני. הייתי רוצה ששירים כאלה יתקבלו עם קצת יותר אהבה ובפחות פליאה".

עם מי אתה חולם להקליט דואט?
"עם יהודית רביץ, אני חושב שהיא הזמרת הכי טובה שיש לנו. לצערי היא כבר לא מופיעה כמה שנים ומשחררת מעט מאוד חומרים חדשים. אני מרגיש חיבור אליה בגלל שהיא כביכול פשוטה אבל סופר איכותית. יש לה כישרון בלתי נגמר. אני מאוד אוהב את המוזיקה של ארץ ישראל הישנה, את מתי כספי ושלום חנוך, אבל עם יהודית זה סיפור אחר. גרתי בשכנות אליה כמה שנים וכל הזמן ראיתי אותה עם הכלב שלה ברחוב אבל לא אמרתי לה כמה שאני אוהב אותה".

עודד גולדשטיין
עודד גולדשטיין | צילום: עידו כהן

 הקשיבו לכל השירים שהופיעו במדור הזרקור מאז הקמתו