וואי וואי: שרית חדד שרה סלנג מהרחוב בשיר הכי יפה באלבום שלה

שרית חדד – "וואי וואי"

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-music-036' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_q6vl7xb1' duration='211']

"וואיי וואיי" הוא השיר הכי יפה מהאלבום האחרון של שרית חדד. אורי בן ארי ואיתן דרמון יצרו בלדת פרידה של אישה שנמאס לה מהתחפושות, מהגברים ומהשקרים, רע לה בפנים, היא לבד ושותה כוס אחרי כוס. זו קלישאה, אבל מסוג הקלישאות שעובדות ולא מתיישנות. קלישאה שקצת פחות עוברת היא הבחירה לחרוז "כאב" עם "לב". אתם רציניים? הלו, זו שרית חדד ואנחנו ב-2017. לחרוז "לב" עם "כאב" מחזיר אותה 20 שנה אחורה.
ההפקה של אריאל טוכמן נפתחת עם הפסנתר של עדי גולדשטיין ובהמשך השיר נבנה בשכבות, לאט לאט הולך ומתגבר, כשההצטרפות של התופים, הליווי הממוחשב וכלי המיתר יוצרת מסגרת יפה שבתוכה הקול של חדד ממשיך לככב ולבהוק למרחוק.
הבעיה עם "וואי וואי" היא בתוכן. מילא ההופעה של הצירוף "וואי וואי" בתוך הטקסט, אבל הבחירה בו כשם השיר מורידה מערכו ומאיכותו. כן, ברור ששרית חדד רוצה להיות עממית, לדבר לקהל בגובה העיניים ויש לה היסטוריה ארוכה של הכנסת ביטויי סלנג, שפת רחוב, לתוך הפופ המזרחי, כמו "תלך כפרה עלי", "אתה תותח" ו"יאללה לך הביתה מוטי". אבל זו באמת שרית חדד של פעם. אפשר היה לצפות ממנה להתבגר קצת, לתפוס את עצמה בסטנדרטים יותר גבוהים ולהשאיר ביטויים כמו "וואי וואי" למתחרות הצעירות שלה. חבל.
ציון: 4

עוד ברשת תרבות ובידור:

האודישן של ג'ון סנואו למשחקי הכס נחשף

בשורות משמחות למעריצים של גאנז אנד רוזס

מיילי סיירוס בצעד בלתי הפיך למען הטבעונות

פאר טסי - "מה עשית בחיים"

[youtube_embed youtube_id='uXhVtunrpcM']

"מה עשית בחיים" הוא בחירה טובה, מסוג השירים שפאר טסי צריך ללכת עליהם, כי בהם הוא יכול להתבלט מחוץ לשלל הזמרים המזרחיים שמנסים כרגע להתחבר לראפרים ולצלם קליפים בים. יש בשיר משהו שמזכיר את "דרך השלום" - סיפור של דייט עם בחורה שכתב תמיר גלבוע, ואפשר לראות בו מעין שיר-אח או שיר-המשך ללהיט הענק ההוא שהגדיר את הקריירה של טסי לשנים קדימה.
אריק זנטי, שאחראי כאן על המוזיקה, הלביש את טסי על קצב בלקני בפזמון, עם ליווי של זורנה (מישל אסייג), ובכך קורץ לגל הבלקני ששטף את הז'אנר לפני כמעט עשור (איך שהזמן רץ). הגרוב הבלקני הזה מאפשר לטסי להבליט יתרון גדול שלו כזמר מבצע - לשיר מהר ולדייק בכל צליל ומילה תוך שמירה על הקצב. היכולת לשיר מהר, כמו במוזיקה החסידית, היא תכונה.שמאפשרת לזמרים כמו טסי להגביר את קצב השיר בהופעות עוד ועוד ולהביא קהל לאקסטזה. בבתים יש כאן מקצב מתחלף של רוק ודיסקו והגיטרה החשמלית של אבי סינגולדה שמפציעה מדי פעם נשמעת קצת כמו גרי אקשטיין ונותנת אווירה של סבנטיז-אייטיז, אולדי ישן וטוב. שיר חביב ביותר.
ציון: 4.5

ליאור פרחי - "מצטער"

[youtube_embed youtube_id='LmrH62sVeQI']

ליאור פרחי הוא זמר טוב, שתלוי לאורך הקריירה בבחירת השירים שיוצרים לו אחרים. הוא בחר כאן בשיר על גבר שרב עם אשתו ועכשיו "מצטער", טקסט שכתבה תמי ארמוני וגברים רבים יוכלו להזדהות איתו. הביצוע של פרחי סביר, אבל דווקא בשיר כזה אפשר היה לצפות ממנו לנסות פחות "יפה" ולשבור או אפילו לסדוק את הקול והשירה, לנסות להעביר באמת את הכאב דרך השירה. להישמע טוב זה סבבה, אבל צריך לחפש את הרך איך להביע בשירה את הרגש האמיתי שמעביר השיר.
כמו אצל פאר טסי, גם כאן אחראי למוזיקה אריק זנטי, שעטף את פרחי בשלל כלים מוסמפלים וממחושבים. לפעמים זה נשמע עשיר במגוון הכלים, וברור שכמעבד ומפיק יותר קל לזנטי לשלוט על תכנותים מאשר על נגנים, ולמשל להוציא את השיר לקטע מעבר מרענן. מצד שני, לפעמים זה נשמע יותר מדי מחשב, צליל יותר מדי מתוכנת, והקול החם, הבוגר והעשיר של פרחי ראוי לסאונד רקע טוב יותר.
ציון: 3.5

 

שיר לוי – "עד סוף העולם"

[youtube_embed youtube_id='gau-6s-38yc']

שיר לוי מאוד רוצה להתקדם לעבר מקום בו נמצאים עומר אדם ומשה פרץ, כלומר אמני הפופ הכי מצליחים בז'אנר. הבחירה שלו בשיר הזה של אבי אוחיון ומתן דרור היא צעד בכיוון נכון. הטקסט של אוחיון לוקח אותו לטיול ונופש עם בחורה, מבלי ליפול לקלישאות החו"ל והלוקיישנים שהפכו כבר למכה. מוזיקלית, בניגוד לסינגל הקודם שלו ("דיזינגוף 30"), "עד סוף העולם" הוא שיר פופ דאנס שחומק משלל הטרנדים הנוכחיים של הז'אנר ומצליח להישמע רענן, רלוונטי, חביב ולא מזיק, כלומר לא מזרחי מדי וכזה שיפנה לקהל רחב. אל תתפלאו אם ייכנס לפלייליסט של גלגלצ בקטגוריית להיט הפופ התורן של הזמר המזרחי. ללוי יש קול עדין וגמיש שמתאים מאוד לדאנס הזה רוויי האצעות הצרידות ומחיאות הכפיים, והכינור של מאיר משעלי משלים את השירה שלו באמירה יפה משל עצמו, תפקיד שמזכיר את מה שאקורדיונים עשו בלהיטי דאנס בינלאומיים בשנים האחרונות. שיר טוב.
ציון: 4.5

 

אלי לוזון – "בלוז לבורא עולם"

[youtube_embed youtube_id='pk4_Fijr09g']

אלי לוזון הוא זמר-מבצע ענק והבלוז הוא טריטוריה טבעית עבורו. השיר שכתב והלחין מיכאל אשכנזי עושה את העבודה, כולל הומור חמוד ("רק בורא עולם מראה לי את הדרך, לפעמים אשתי נותנת לו עצות"). העיבוד וההפקה המוזיקלית של חגי אלקיים סטנדרטיים ויעילים. החיבור עם הרביעייה הקולית מפרויקט "מבפנים זה אהבה" מעצימה את הבלוז הזה לכיוון הסול והגוספל. בחיבור ביניהם נמצא כמובן גם הגימיק של לוזון הלבן עם הרביעייה השחורה. אגב, יפה לשמוע יהודים טובים שרים שיר הללויה לבורא עולם באופן שהוא חיקוי כמעט מושלם לדרך האמריקנית-נוצרית. בלוז נטו אף פעם לא באמת הצליח בישראל, אבל במזרחית יש מסורת ארוכת שנים של בלוז מעולה של זמרים כמו אבנר גדסי ("גברים בוכים בלילה") ומרגול צנעני ("עוד יהיה לי"). הלוואי והבלוז הזה יגיע לקמצוץ מהתהילה של אותן קלאסיקות.
ציון: 4