"בשפריר חביון" - געגועים לציונות תמימה ונשכחת

"בשפריר חביון" הוא ספר על געגוע מתמשך, געגוע של העם היהודי למולדתו, של אדם שראה דבר או שנים לילדותו, של מאמין ותשוקתו לאלוהיו. הרב חיים סבתו (62) הוא תלמיד חכם דתי לאומי וסופר, ממייסדי ורבני ישיבת ההסדר 'ברכת משה' במעלה אדומים. לצד ספרים תורניים שחיבר, הוא מפרסם גם פרוזה דקומנטרית פרי עטו והוא הזוכה הראשון בפרס ספיר.

בספרו החדש והחמישי במספר, סבתו כותב על ילדותו כאשר קהיר היא לו מולדת אמיתית ורחוקה, של ערבית ושל צרפתית ומעליהן עברית שוקקת, המתנגנת כגעגוע אחד גדול ונמשך מתוך הפיוטים והלימוד. והכל עם ערגה למולדת אחרת, כולה מדומיינת במילים - ארץ ישראל. ושם, בילדות הממשית הזאת, הלא דמיונית, המולדת הירושלמית של מעברת בית מזמיל על ריחותיה הערביים, ועין כרם על מנזריה זרועי המסתורין והאימה - סבתו פורס מניפה רחבת זמנים ומרחבים עם פסיפס של חלומות ושבריהם.

עוד ביקורות ספרים של שי דורון:

"ניצבת" - האם לאישה יש זכות לא ללדת ילדים?

'גברת ורבורג' - רומן משרתות סוחף ומצחיק

העלילה ישראלית מאוד והיא שוזרת בתוכה את רסיסי תקומת העם והאומה, בעיקר מהעשורים הראשונים למדינה הצעירה. חוט הסיפור עובר דרך ניצולי השואה שהגיעו כאודים מוצלים מאש לשכונות ירושלים, מספר על הילדות של עולי מצרים במעברה, מתאר את קהילת חאלב-סוריה המפוארת ונסיונות העליה ממנה בדרך לא דרך, ובתווך סיפורן של זקנות ירושלמיות בסגנון 'תהילה' של עגנון - ועל הדרך כמובן את מלחמת יום כיפור שבה איבד סבתו רבים מחבריו בקרבות ברמת הגולן.

הספר מובא בלשון הקודש, עם עברית מלוטשת ומיוחדת הבלולה בשפתם של תלמידי חכמים. ארון הקודש וארגז החול. אלא שבשונה מעגנון שכתב בעיקר על הגעגועים והכמיהה לארץ המובטחת, סבתו כותב על החיים במדינה הצעירה עצמם - כמעין פרק ב' לספריו של עגנון ולמעשה זורק את הדמויות למציאות המודרנית. "בשפריר חביון" מותח ביקורת מעודנת על אפלייתם של ילדי המעברה המזרחים לעומת האשכנזים, על המבוכה והבלבול מתוקף היותו תלמיד חלאבי-מצרי בישיבה תיכונית ציונית ועל אותו מכנה משותף שמאחד את כל העדות, הקיבוצים, הדתיים והחילונים - של הקמת מדינה יהודית עברית בארץ ישראל.

סבתו מפרק את הקצוות החשופים שהובילו להקמת המדינה, ונוגע בעדינות בפרקי ציונות רבים המובילים לתבשיל מעורר תאבון עם געגועים לתשוקה לציונות תמימה ונשכחת, מהסוג שכמעט איננה וקיימת עוד. הוא כותב על חאלב הננטשת, הבלתי נשכחת, דרך הפוגרום בעיירה באוקראינה, מתאר את החיפוש אחר הילדים שנעלמו במנזרים באירופה ההרוסה, והבריחה מטריפולי שבלוב בין גלים ואנגלים אל טעמם של תפוזי הקיבוץ. סיפור אובדנה של הילדות הוא סיפור קניינה של המולדת החדשה על תקוותיה, על יסוריה ועל האמת שתמיד מסתתרת בה. ועל הסיפור הזה כולו שפוך חן מיוחד עם ניגון ישראלי מאוד שהוא למעשה חסידי, מזרחי וצברי כאחד.

"בשפריר חביון" הוא ספר שמתאר כאמור געגוע, רצון לחדש ולרענן ערכים שאורם הועם ושקיעתם במאה ה-21 הולכת וגדלה. דווקא בתקופה של דור האייפון, האח הגדול ונינט - הספר של סבתו מעורר נחשול ישראלי מאוד רווי שקדים וצימוקים, המלבב את נפש קוראיו ומתאר תקופה רבגונית בתולדות הציונות. מתנה מצוינת לתקופת החגים.

חיים סבתו / בשפריר חביון. הוצאת 'ידיעות ספרים', 187 עמ'.