סטטיק מגיב לסערת האימוץ: האם אבדנו את זה סופית?
אחרי עברי לידר והראל סקעת, המוזיקאי הפופולארי מבקר בחריפות את עמדת המדינה
אמנים רבים ומובילי דעה יצאו נגד עמדת המדינה המתנגדת לאימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים. אז אחרי הראל סקעת ועברי לידר שהביעו אתמול עמדה אמיצה בנושא, גם הזמר הפופולארי סטטיק, שכידוע הוא בעצמו מאומץ, מגיב לסערה ומבקר בחריפות את העמדה הבעייתית ברשתות החברתיות. לא טודו בום.
כך כתב סטטיק:
מדינה יקרה שלי.
האם איבדנו את זה סופית ?!
אהלן, סטטיק. יותר נכון לירז רוסו.
בן 26, חיפאי, מוסיקאי, כותב, יוצר, מלחין, סטרייט, קצין במילואים.. וזהו בגדול..
אה, רגע, יש עוד תואר שאני סוחב איתי - מאומץ.
בואו נדבר על הבקשה של מר חיים כץ. משתי נקודות פרספקטיבה:
האחת, שכולנו אמורים להבין אותה - בתור אנשים שחיים במדינה דמוקרטית ב2017.
והשנייה, שאני אולי אשפוך לכם קצת אור עליה - בתור מאומצים.
בואו נתחיל מהראשונה. לא נמאס לנו ?
לא נמאס לעם הכי רדוף בתולדות ההיסטוריה מרדיפת מיעוטים ?
די, חלאס. 2017. הקהילה הלהט"בית בכל מקום, והרוב המוחלט כבר מבין שלשפוט אדם לפי הנטייה המינית שלו (כל עוד הוא לא מסכן את הציבור - ואת זה רשמתי אך ורק כדי שלא תתחילו עם "רגע אבל מה עם פדופילים גם זו נטייה מינית") זה פשוט בורות וראייה חשוכה לשמה.
הומואים, לסביות, טרנסים וואט אבר - כולנו ישראלים. לכולנו מגיעות זכויות זהות. בין אם מדובר בחתונה/אימוץ/מקומות עבודה - כולנו שווים. מה הקטע בדמוקרטיה עם לא ככה ? אנחנו דמוקרטיה של 2017 לא של 400 לפנה"ס !
כמו שהקהילה תורמת את שלה לקהילה אם זה בצבא, במשטרה, ברפואה , בבידור ובמשרות בכירות בכל הענפים - כך גם מגיע לאותם האנשים לחיות את חייהם על פי העדפתם האישית ! כמו כולנו !! ומי שלא מבין איך זה כמו כולנו - פשוט עיוור. פונה אליכם אחי ואחיותי הסטרייטים : דמיינו שהיה אסור לנו לאמץ? להתחתן? היינו שורפים את הרחובות ולא מנהלים מחאה שקטה ומבוקרת. תחשבו על זה, ונעבור להיבט השני.
אז כמו שאמרתי, לא סוד, אני מאומץ.
הפרוש הישיר של זה הוא שאם בגדול לא היו תופסים אותי שני הורים מדהימים הייתי כנראה מוצא את עצמי נתון לחסדים של משרד הרווחה ומגיע כנראה לאיזשהו בית יתומים כזה או אחר. אתם יכולים לדמיין שהיה יוצא משם לירז שונה לגמרי שכנראה לא היה מגיע לחצי ממה שיש לי היום, והיה נאבק בכל שאר התארים הקשים כמו "יתום" , "חייל בודד" והכי קשה.. פשוט לבד בעולם. קשה לי לדמיין את עצמי בגילי בלי אף אחד. בלי משפחה. בלי אמא. בלי אבא. בלי שאי פעם חגגו לי יום הולדת כמו שצריך. בלי טיול בר מצווה לחו"ל.. בלי מי שיצעד איתי לחופה.
ובכן, למזלי , I dodged that bullet על ידי זה שאימצו אותי זוג הורים מהמדהימים שפגשתם. אבל בקלות זה יכל להיות אחרת.
עכשיו תגידו לי, האם אתם תשללו מילד או ילדה שנתונים לחסדי המזל מבחינת האם יאמצו אותם או לא, על סמך ראייה חשוכה? על סמך חוסר בסובלנות? על סמך אי הבנת השונה? על סמך אפלייה לא מוצדקת בעליל שלא מגובה בשום הוכחות וההיפך?
ידעתם שהמחקרים בכל העולם מוכיחים כי אין שום השפעה שלילית בשום מקרה שנבדק מהמצאות הורים חד מיניים במשפחה?
זה לעולם לא פגע באף אחד, בשום מקום, בכל העולם !
אז על סמך הדעות החשוכות שלכם (שזכותכם להחזיק בהן, אנשים רעים שכמוכם) - על סמך אלה אתם תשללו מילד את הסיכוי שלו להגיע למשהו ? להשיג? לשאוף? לחגוג? לשמוח? או יותר מהכל - לא להיות לבד?
תחשבו על זה.
והנה משהו ישן מאד שלי. הרבה לפני שהיה למישהו אכפת ממה שאני רושם,
שאולי יתן לכם קצת פרספקטיבה על איך זה נראה מהצד השני. המאומץ.
השיר הראשון שאי פעם כתבתי : ילד מאומץ <3