דווקא כשהוא עוסק במוות, הסרט הזה מציג את האנושיות בצורה מלאה באהבת חיים
"סוס פרא תשע", סרטו החדש של זוכה האוסקר מרטין מקדונה ("שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", "רוחות אינישרין"), הוא קומדיה שחורה, פיוטית ומלאה בחמלה על שני סוכני CIA, חטאי העבר שלהם והאפשרות להתיידד עם המוות. עם ג'ון מלקוביץ' וסם רוקוול בתפקידים נהדרים, נוף מדהים שמהווה יותר מתפאורה עוצרת נשימה ותסריט משעשע וחכם בניחוח טרנטינו, מעניק הסרט מרחב כמעט רוחני לחשבון הנפש של הדמויות והצופים כאחד
יש משהו ביצירה של מרטין מקדונה שתמיד מצליח להפתיע. גם ב"סוס פרא תשע", סרטו החדש של הבמאי והמחזאי האירי זוכה האוסקר ("שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", "ברוז'" ו"רוחות אינישרין"), הוא רוקח תערובת משלו של הומור שחור, אבסורד, אלימות, דיאלוגים שנונים ודמויות שקשה להישאר אדישים אליהן. אלא שמתחת למעטה הציני והפרוע של הסרט מסתתרת יצירה מלנכולית, רגישה ופיוטית, שעוסקת בחברות, בחרטה, בהזדקנות ובשאלות הגדולות שמתחילות להעסיק אדם כשהוא מבין שזמנו הולך ואוזל.
עלילת הסרט מתרחשת בשנת 1973, זמן קצר לפני ההפיכה הצבאית בצ'ילה. כריס (בגילומו של ג'ון מלקוביץ', שזכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל ונציה האחרון על תפקידו בסרט) ולי (זוכה האוסקר סם רוקוול), שני סוכני CIA ותיקים ושותפים למבצעים חשאיים רבים, שנשלחים מסנטיאגו לאי הפסחא בשליחות אם.ג'יי., הממונה עליהם (סטיב בושמי הוותיק בהופעה נפלאה). כריס, שחולה בסרטן ומצבו הולך ומידרדר, מנצל את הנסיעה כדי להקליט מעין ממואר בו הוא מתעד את זיכרונותיו, תובנותיו וסודותיו המקצועיים. ככל שההקלטות מתקדמות, כך מתברר שהעבר שלו ושל לי מורכב הרבה יותר מכפי שנדמה, ושגם לנסיעה הזאת יש מטרות שאינן בהכרח חופפות.
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
אלא שהממואר הזה הוא גם הסיבה שהחופשה הזו מסוכנת, וכאן נכנס לתמונה הרובד שמעניק לסרט את המתח שלו. אם.ג'יי. חושש שההקלטות של כריס יחשפו פרטים על החיסול החשאי ביותר בהיסטוריה האמריקאית, ולכן הוא מטיל על לי משימה: לחסל את חברו. אלא שכריס כבר ביקש מלי בעצמו שיהרוג אותו על האי, כדי לחסוך מעצמו את הסבל שבסוף המחלה, ובגלל זיכרונו המתפורר הוא בכלל לא זוכר את הבקשה הרת הגורל הזו. הוא רק מוצא בכיס פתק בכתב ידו, שמזהיר אותו לא לסמוך על לי. כך, אותו מעשה עצמו יכול להיות גם ההוכחה האולטימטיבית לחברות וגם עוד ג'וב. כשכריס מגלה את האמת, הוא דורש מלי הוכחה חותכת: האם יביא למותו מתוך חמלה וחברות, או כי קיבל הוראה מלמעלה? השאלה הזאת מטעינה בדיעבד כל הקנטה וכל רגע של קרבה ביניהם, ומעניקה לחברות הזאת משקל שלא היה לה עד אותו רגע.
הבחירה באי הפסחא כלוקיישן מרכזי היא אחת ההברקות הגדולות של הסרט. מדובר במקום יוצא דופן, עם נופים געשיים, מרחבים ירוקים, סוסים פראיים, צוקים וים אינסופי, וכמובן פסלי המואי המונומנטליים, שמעניקים למקום נוכחות כמעט מיסטית. הסרט צולם באי עצמו, הישג הפקתי לא מבוטל, במיוחד בהתחשב בכך שמדובר באתר בעל חשיבות תרבותית וסביבתית יוצאת דופן, שההפקה נדרשה להשקיע זמן ממושך בקבלת אישורים ובבניית יחסי אמון עם הקהילה המקומית. המצלמה של בן דיויס לוכדת את יופיו של המקום באופן שמעניק לסרט איכות כמעט חלומית: הנוף אינו רק רקע להתרחשות, אלא חלק בלתי נפרד מהעולם הרגשי והרעיוני שלה. יש בו משהו קדום, שקט ונצחי, שעומד בניגוד מוחלט לחייהם של שני הגברים שהגיעו אליו, אחרי שנים של פעילות חשאית, אלימות והתערבות בגורלם של אחרים.
ב"סוס פרא תשע" יש ניחוח של סיפור שכאילו נכתב על ידי ארנסט המינגוויי. לא רק בגלל הגבריות המחוספסת, השתייה, הסכנה והעיסוק במוות, אלא גם בזכות האופן שבו הוא מתעכב על פרק זמן מוגבל בחייהן של הדמויות, כמעט מבלי להסיט מהן את המבט. מקדונה אינו ממהר להסביר, לסכם או להוביל אותנו במסלול עלילתי מהודק בכל רגע. הוא מאפשר לנו לשהות עם הדמויות, להקשיב לשיחותיהן, להתוודע למחשבותיהן ולדילמות שהן מתמודדות איתן. דווקא המבנה הזה, שמתפתח כמעט באופן לינארי ובקצב משלו, מייצר תחושת קרבה יוצאת דופן. אנחנו לא רק צופים בשני האנשים האלה, אנחנו ממש מבלים איתם זמן.
כריס ולי הם צמד נפלא. מדובר בשני גברים מבריקים, חדי לשון, ציניים, מאצ'ואיסטים במידה, וגם קצת משוגעים, כפי שאולי מתבקש ממי שבחרו במקצוע הזה. אבל מתחת למעטה הקשוח שלהם, מסתתרים הרים של רגישות, פגיעות וחיבה. מערכת היחסים ביניהם, שלא נאמר "ברומאנס", מורכבת מהקנטות, ויכוחים, זיכרונות משותפים ורגעים של קרבה שאינם זקוקים להצהרות גדולות. לצד זאת, הסרט אינו מתעלם מהמחיר הנפשי של חייהם: כריס, למשל, מטשטש את עצמו באמצעות הרואין, בתוך מציאות שבה הסמים, האלכוהול וההתפוררות של הסדרים הישנים הם חלק בלתי נפרד מרוח התקופה. מקדונה מעניק לשניים מרחב להיות גם מצחיקים וגם אבודים, גם קשוחים וגם רכים. מלקוביץ' ורוקוול, עם כימיה מהפנטת ותזמון קומי מדויק, מצליחים להפוך את החברות הזאת למשהו חי, מורכב ומרגש.
אחד האלמנטים היפים בתסריט הוא הממואר שכריס מקליט. ההקלטות שלו הן אוסף של מחשבות, זיכרונות והרהורים פילוסופיים על החיים, המוות, האמונה וההיסטוריה. לפעמים נדמה שהוא פשוט פולט מחשבות אסוציאטיביות, משפטים מופרכים או אנקדוטות שאין להן קשר ישיר למתרחש, אבל אצל מקדונה גם לשיחה שנראית מקרית לחלוטין יש לעיתים תפקיד בהמשך. פרטים שנזרקים כבדרך אגב חוזרים בהמשך ומתחברים לכדי מהלך עלילתי מפתיע, משעשע וחכם. יש בסרט דיאלוגים עם איכות כמעט טרנטינואית, שבהם ההנאה אינה רק מהמידע שמועבר, אלא מהדרך שבה הדמויות חושבות, מתווכחות ומסתעפות מנושא לנושא.
ובתוך כל זה, נמצאים תשעת הסוסים הפראיים של האי, שהופכים בהדרגה לדימוי מרכזי בסרט. כריס נקשר במיוחד לאחד מהם, במערכת יחסים כמעט נטולת מילים. הסוס מתקרב אליו, מרחרח אותו, וכמעט נדמה שהוא מזהה את המחלה המקננת בגופו. בהמשך, רגע יוצא דופן ביניהם מטלטל אותו באופן ששום שיחה פילוסופית על המוות לא הצליחה לעשות.
"סוס פרא תשע" הוא סרט מורבידי מאוד, אבל גם כזה שמלא באנושיות, חמלה ואהבת חיים. כריס אמנם מנסה להשלים עם מותו המתקרב ואפילו לתכנן את הדרך האידיאלית שבה ימות, אבל ככל שהסרט מתקדם, מתברר עד כמה קשה לו באמת להיפרד. הוא נאחז בעוד בקשה אחרונה, באנשים, בשיחות, בנופים, בזיכרונות ובסוסים. הוא רוצה לשלוט ברגע האחרון שלו, אבל גם ממש לא ממהר להגיע אליו.
מעבר למלקוביץ' ורוקוול, הקאסט נוצץ בליהוקיו: פארקר פוזי ("הלוטוס הלבן") בתפקיד אשתו הבוגדנית של לי, מצליחה להיות אדג'ית ומצחיקה מאוד; בושמי נפלא כהרגלו ומריאנה די גירולאמו הצ'יליאנית סוחפת ומרגשת. בולט במיוחד הוא דווקא המוזיקאי הוותיק טום ווייטס, שמעניק הופעה קצרה אך בלתי נשכחת ומבריקה כאחיו של כריס. הנוכחות שלו, הקול הייחודי והשירים שמזוהים איתו משתלבים באופן כמעט אורגני בעולם של הסרט. מעבר להיותו ליהוק מפתיע, יש בו משהו שמוסיף עוד שכבה יצירתית ומטא-קולנועית ליצירה כולה.
בסופו של דבר, מקדונה מצליח ליצור סרט על אנשים שבילו את חייהם בהתעסקות במוות, אבל דווקא ברגע שבו הוא מתקרב אליהם יותר מתמיד, הם מתחילים להבין כמה הם עדיין קשורים לחיים. נדמה שדווקא באי המבודד הזה, מול סוסים פראיים ופסלי אבן עתיקים, יש להם סוף-סוף הזדמנות לעצור לרגע ולהביט בכל מה שהיו, ובכל מה שכבר לא יספיקו להיות.
