בסרט הזה יש נופים עוצרי נשימה ומשחק מרשים, אבל גם הרבה מעבר לכך

בני ובנות נוער רבים עושים הרבה שטויות בצעירותם. הם שותים יותר מדי, מסתובבים עם החבר'ה, הולכים מכות ומחזרים אחרי בני ובנות המין השני. בלא מעט מקרים, הם גם אימפולסיביים, פזיזים וניחנים ביכולת מופלאה לקבל את ההחלטות הכי גרועות בכל רגע נתון. כך נראה ומרגיש טוטון בן ה-18, שעומד במרכזו של "פרה פרה", סרט התבגרות קטן ומפתיע, שעוקב אחר נער שמתגורר במחוז יורה הכפרי והיפהפה שבמזרח צרפת עם אביו ואחותו הקטנה, בת ה-7. עם כל מה שהוא עובר, ניכר שיש לו עוד התבגרות לעבור.

ההתבגרות הזו מגיעה לו ברגע חד וכואב, כאשר הוא חווה אירוע טראומטי שמשנה לחלוטין את חייו. כשטוטון נותר ללא תמיכה אמיתית מהסביבה ועם אפס מושג כיצד מבוגרים מתנהלים בחיים האמיתיים, הוא מוצא את עצמו עובד במחלבה המקומית. הוא לא שורד שם הרבה זמן: יום אחד הוא נגרר לקטטה עם עובד אחר שמביאה לפיטוריו, אך לא לפני שהוא לומד על תהליך הייצור של גבינת קונטה מסורתית, אחת הגאוות המקומיות של מחוז יורה. מסתבר שגלגל גבינה משובח דיו, אשר מתחרה בתחרות הגבינות המחוזית, יכול לזכות את היוצר שלו ב-30 אלף אירו. טוטון מחליט שהדרך הבטוחה ביותר להשיג כסף היא ללמוד כיצד לייצר בעצמו את הגבינה הזו, לרשום אותה לתחרות – ולקטוף את הפרס הגדול.

בעזרת אחותו ושני חבריו הטובים והנאמנים, טוטון מתחיל לגנוב חלב מהמחלבות השכנות, לרוב על פי פיתוי והסחת דעתה של עובדת מחלבה צעירה, ללמוד לעומק את כל שלבי ייצור הגבינה, ולנסות, כנגד כל הסיכויים, לייצר את הגבינה המושלמת.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• הוא היה הדמות המצוירת המפורסמת בעולם במשך 85 שנה. כעת, עתידו בספק

• אחד מהסרטים הגדולים בכל הזמנים יחזור בקרוב בסרט המשך

• הזמר שמתמודד עם מאניה-דפרסיה: "לומד לנצל את יתרונות ההפרעה"

הבמאית לואיז קורוואסר, שזהו סרט הביכורים שלה (שזיכה אותה בפרס הסזאר לסרט הביכורים הטוב ביותר, מצליחה ללכוד את הסיפור הזה באופן מינימליסטי, רגשי ומאוד מקומי. קורוואסר עצמה גדלה בחבל שבו מתרחשת עלילת "פרה פרה", וההיכרות האינטימית שלה עם המקום מורגשת בכל שוט – מהנופים עוצרי הנשימה של מזרח צרפת ועד האווירה ברחובות ובסמטאות של הכפר החקלאי הקטן. אפילו הרפתות והמחלבות מצולמות באותנטיות שמוציאה את היופי שבהן. סצנה אחת ספציפית, בה אחת הדמויות מיילדת פרה הריונית, היא בגדר עוצרת נשימה, והמדהים הוא שלא מדובר באפקטים או בטריקים קולנועיים, אלא בתיעוד של המלטה אמיתית של פרה, שתוזמנה לצורך הצילומים.

מרבית שחקני הסרט, שזכה בפרס הצעירים בתחרות "מבט מסוים" בפסטיבל קאן 2024, אינם מקצועיים, ולמרות שדבר כזה עלול לפגוע באיכות של סרטים כאלו, לא כך המצב במקרה הזה, שכן זהו חלק מהקסם שלהם. קלמן פאבו, בעל הבייבי פייס שמגלם את טוטון, מצליח לסחוב את הסרט על גבו עם תצוגת משחק קטנה ולא מתאמצת, שבה הוא מעביר בו-זמנית את רוח השטות והפזיזות שמלווה בגיל 18, וגם את כובד משקל האחריות שהוטלה עליו בניגוד לרצונו. באות מידה שבה הוא גורם לצופים לרצות לחבק אותו חזק-חזק, הוא גם מעורר את החשק לתת לו סטירה ולהגיד לו להתעורר על החיים שלו, והוא עושה זאת בצורה נפלאה.

שאר השחקנים עושים גם הם עבודה טובה, כשהבולטת מכולם היא לונה גארט הצעירה, המגלמת את אחותו הקטנה של טוטון, שמביאה לתפקיד הומור וחוכמה יתרה, כך שלא תמיד ברור אם הוא מגדל אותה או שהיא זו שמגדלת אותו. תגלית נפלאה, ללא ספק.

יתרון נוסף של הסרט הוא גם הדרך שבה הסיפור שבו מועבר בצורה סוחפת, מבלי שהוא מתמהמה שלא לצורך. דוגמה לכך ניתן למצוא בדרך שבה קורוואסר בוחרת להתמקד בייצור החלב והפקת הגבינה. היא עושה זאת בצורה מאוד מפורטת, כמעט כמו בסרט תיעודי. זו לא סתם גבינה שאנו עוקבים אחריה, אלא מטאפורה: טוטון האימפולסיבי והפזיז, שכל חייו התרגל לפעול מהבטן ולחפש פתרונות מהירים, לומד כאן על סבלנות, התמדה, אחריות, דיוק, ונכונות להיכשל, בדרך ליצירת דבר מה בעל ערך ומשמעות. מי ידע שלגבינה יכול להיות עומק כל כך הרבה יותר גדול מאשר בטעם שלה.

בעדינות, הומור וכנות רבה, "פרה פרה" מציע אהבה גדולה לדמויות שלו, לגיל ההתבגרות, למחוז יורה ואפילו לעולם הגבינות הבוטיק — אבל יותר מזה, יש בו סיפור פשוט, שכל מי שאי פעם התבגר יכול למצוא את עצמו מתחבר אליו. קשה שלא לצפות בטוטון הצעיר מנסה להצליח, אבל גם אם הסיכוי לכך קלוש, בלי לשים לב, פתאום מחזיקים לו אצבעות.