"סימן חיים" מצליח לשחזר את התחושות של "הנוסע השמיני"

את "סימן חיים" הקדים בהקרנה שבה נכחתי הטריילר לסרט "הנוסע השמיני: קובננט", שיגיע אלינו בעוד כחודשיים. זהו הפרק המי זוכר כמה בסדרת הסרטים המיתולוגית (האם להחשיב גם את סדרת הבת על המאבקים בטורף? האם להתחיל לספור מהפריקוול "פרומתאוס"? והאם בכלל יש טעם להמשיך מעבר לארבעת הראשונים? אדבר על כך בהזדמנות אחרת). אמנם כמעט כל סרט אימה ו/או מד"ב חייב משהו ליצירה המכוננת ההיא של רידלי סקוט מ1979, אך במקרה של "סימן חיים" אם מתמצתים את העלילה במשפט, היא ממש זהה: קבוצת אסטרונאוטים מבקרת בכוכב אחר, פוגשת בצורת חיים זרה, ואז מוצאת עצמה כלואה במעבורת לצד אורח עוין.

אך "סימן חיים" (שעדיף היה להיצמד לשמו המקורי באנגלית, "חיים") הוא ממש לא סתם עוד חיקוי שמבקש להיות הנוסע השמונה מאות חמישים ושתיים. אגדיל ואומר כי ייתכן שהוא מצליח לשחזר את התחושות שעורר "הנוסע השמיני" במי שצפו בו אז, כשיצא לראשונה לבתי הקולנוע. אמנם היו לו סרטי המשך מוצלחים (במיוחד חלק 2 של ג'יימס קמרון, וחלק 4 של ז'אן פייר ז'נה), אך כמי ששייך לדור שצפה בהם בטלוויזיה, שנים אחר כך, לא זכור לי שהם הצליחו ממש לעורר פחד. מעבר לזמן החולף שעובד לרעתם של האפקטים, הבעיה המרכזית היא שהסדרה הפכה לכה פופולארית, שסביר שאפילו מי שמעולם לא צפה בה מכיר מקרוב את הבל הפה שיוצא מתוך הלוע שמסתתר בתוך הלוע של המפלצת המפורסמת. וזה הרי כלל ברזל בסרטי אימה – ככל שמשהו הופך למוכר יותר, הוא נעשה פחות מפחיד. על אחת כמה וכמה כשמדובר בחי-זר. לכן איש אינו עוצר את נשימתו מול "קובננט" המתקרב, בעוד שעבור "סימן חיים" הדבר הופך ליתרון גדול, שהוא מנצל היטב. הוא עורך בליינד דייט עם יצור מזן חדש, בעל חוקיות משלו, ובכך מונע מהצופים להגיע עם ציפיות והשערות, ומותיר אותם לגשש באפלה יחד עם הדמויות. לעקוב אחר כל שלב בהתפתחותו המואצת, מתא בודד למשהו שלא מייצרים חליפות חלל במידה שלו.

בצוות המגוון אתנית ומגדרית, שכמובן נשאלת השאלה מי ממנו ישרוד, שישה אסטרונאוטים (ועכבר). ריאן ריינולדס מגלם את רוי, בתפקיד בו הוא שומר על אותה פרסונת שוויצר חוכמולוג שהמציאה את הקריירה שלו מחדש ב"דדפול" (ואכן לשני הסרטים אותם תסריטאים מבריקים). ג'ייק ג'ילנהול הוא דיוויד, רופא מלנכולי שהתנדב בסוריה, והחללית מהווה עבורו מפלט מהזוועות שעל פני כדור הארץ. אולגה דיכוביצ'ניה הרוסייה היא המפקדת קרת הרוח. הירויוקי סנאדה היפני בקיא בכל מערכות תחנת החלל. רבקה פרגסון היא מומחית אבטחה מחושבת. אריון בקארה הוא ד"ר לביולוגיה, נכה שמגבלתו מתפוגגת יחד עם כוח המשיכה, אשר מעבדתו משמשת חממה לבייבי שאסף ממאדים.

הסרט רומז שהמדען חש, במידה מסוימת של התנשאות אנושית, רגשות אבהיים כלפי היצור. בסצנת מפתח הוא מגלה כלפיו אמפתיה, גם לאחר שריסק את ידו, ומסביר שהמפלץ לא שונא את האסטרונאוטים, הוא פשוט מבקש לשרוד, ולשם כך מוכרח לאכול. הבנאליות המצמררת הזו, אודות האכזריות שכרוכה בקיום, היא המרכזית מבין השאלות הגדולות שהסרט מבקש לדגדג בין סצנת אקשן שבה מישהו שנתקע מחוץ לחללית מנסה למצוא דרך פנימה כנגד הזמן, לסצנת אימה שבה החייזר זולל קורבן ביש מזל מבפנים החוצה. הצלחתו של הסרט להוסיף עומק לרצף הריגושים מזכירה את "כוח משיכה" המופלא, שזיכה את אלפונסו קוארון באוסקר לבימוי. אך בניגוד אליו, תהיה זו הפתעה אם הסרט הזה יהפוך למועמד מוביל לפרסים. אמנם באוסקר האחרון הייתה נציגות לדרמת החייזרים "המפגש", אולם סרט אימה כ"סימן חיים", שנובע מתוגה ופסימיות ממש כמו אלה שרודפות את דמותו של ג'ילנהול, נראה לעומת הסרט ההומאני עם איימי אדמס כמו משהו שמגיע מגלקסיה אחרת.

עוד ברשת סלבס:

תכנית הריאלטי של ג'ובאני רוסו וארוסתו

בצה"ל מעלימים עין? מושיק עפיה יככב בריאלטי צבאי

כוכב הסדרה גלי מככב בקלטת סקס חדשה