תנו לו כבר (עוד) אוסקר: בסרטו החדש, ניקולס קייג' מוכיח שוב שהוא שחקן מזן נדיר

הרנסנס של ניקולס קייג' בעיצומו והעולם כמרקחה. טוב, לא כל העולם, אבל תסכימו איתי שזה כיף ברמה של רכבת הרים כולל שני לופים לראות את קייג' יוצא מגדרו, במיוחד בשלושת השנים האחרונות, בניסיונות מוצלחים למדי להחזיר עטרה ליושנה. ת'כלס, גם אם במהלך הקריירה היו לו בחירות תמוהות ודפוקות - הוא תמיד היה כאן עם הנוכחות המוחצנת שלו, הפרצופים המוגזמים והרצון העז לאכול אפרסק (אם לא הבנתם את הרפרנס הזה, אתם בבעיה רעה). להזכירכם - אספן הקומיקס הבלתי נדלה מחזיק אוסקר אחד בארון, בכל זאת.

קייג', למרבה ההפתעה, ניחן בכישרון לא קטן בבחירת תפקידים דרמטיים או קומיים שמותאמים כמו כפפה לפרסונה המטורפת שלו, און ואוף סקרין. ב-2021 היה זה הסרט "פיג" שהחזיר אותו הביתה ללבבות שלנו. "משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק", שהיה חצי ביופיק חצי ברומנס על חייו של קייג', היה הפתעה נעימה. משם הוא הרחיק למחוזות הזויים בתפקיד דרקולה ב"רנפילד" החמוד. עכשיו הוא שב למסכינו כפרופסור לוזר ומקריח (ולא בצורה סקסית) בסרט "האיש מהחלומות" מבית אולפני A24.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• בבריטניה קוראים להחליף את הנציג הנבחר לאירוויזיון: "הוא אנטי-ישראלי"
• נפלנו מהכיסא: הדרישה המפתיעה של בראדלי מהשחקנים שלצידו על הסט
• החמרה במצבה של סלין דיון: "אין לה שליטה על השרירים שלה"

קייג' מגלם את פול מת'יוס, פרופסור לביולוגיה ומהאנשים האפורים ביותר בשולי החברה. מת'יוס הוא לא הטייפקאסט הקז'ואלי של קייג', שמעדיף ברוב המקרים לגלם דמויות גדולות ומוגזמות יותר מהחיים עצמם. לכן זוהי בחירה מקצועית מפתיעה, ובמהלך הצפייה בסרט היא מתבררת כנכונה ומדויקת.

חלומו הגדול של מת'יוס הוא לכתוב את הספר שיביא לפרסומו הגדול בעולם הביולוגיה. האנונימיות שלו נשברת כאשר מתגלה כי הוא נוכח בחלומותיהם של הסטודנטים שלו וגם של אנשים זרים לחלוטין. התופעה הזו הופכת אותו למפורסם בן לילה, עד שהחלומות האלו, שחלקם מגיע לכדי פנטזיות מיניות, הופכים את מת'יוס לפרדי קרוגר מודרני עם כל הדם והאלימות המתבקשת. משאיפת אוויר הרים צלול כיין, מת'יוס מתדרדר לתחתית התהום במהירות שיא על לא עוול בכפו.

האנלוגיות והמשמעויות ש"האיש מהחלומות" טומן בחובו הן ברורות כשמש ויוצרי הסרט לא עושים מאמץ מיוחד להסתיר אותן. הסאבטקסט אינו חבוי, הוא פשוט צף על פני השטח והסרט מאכיל את הצופים בכפית של כסף. הסרט שואל את השאלה הפשוטה: מה קורה כשאדם אפרורי ונטול כריזמה מרים את ראשו מתוך העדר ומתבלט? (רמז: זה מתדרדר במהירות). זוהי עוד אנלוגיה שחוזרת על עצמה בסרט, מתוקף היותו של מת'יוס פרופסור לביולוגיה. בנוסף, תרבות הביטול היא עוד רובד שיוצרי הסרט בחרו לעסוק בו. בתחילת הסרט מת'יוס נחשב לתופעה והופך למפורסם, אבל מהלכים רצחניים שלו, זאת אומרת, של הפרסונה הקריפית שלו בחלומות, מובילה אותו לתהום הנשייה. המצב האבסורדי הזה שהוא נכנס אליו בעל כורחו, הוא המנוע של הסרט והופך אותו מטרגדיה לקומדיה וההפך.

גם אם מדובר בתפקיד מאופק יחסית, ניקולס קייג' מככב באחת ההופעות הדרמטיות-קומיות הטובות ביותר שלו. הוא נע בכישרון הזיקית האופייני שלו בין המצחיק, לעצוב, למוגזם ולמטריד. לצדו מייקל סרה, בהופעה קצרה אך מדויקת, מספק לו קונטרה נדרשת כסוכן סלבים מהזן הנחות. הכול יחד הופך את הסרט למהתלה אבסורדית עד כדי כאב, מצחיקה ועצובה בו זמנית, אבל מתכתבת בצורה הולמת עם כל מה שמתרחש בקמפוסי האוניברסיטאות של ארצות הברית.

בצירוף מקרים הזוי, בין האבסורד אליו נגרר פול מת'יוס לטירוף שקורה באוניברסיטאות בארצות הברית עובר קו דמיוני. בתחילת החודש נוכחנו לדעת להפתעתנו, כי קריאות לרצח יהודים ברחבי קמפוס אוניברסיטאי כלשהו תלויות בקונטקסט שבו הן נאמרות, ומנגד הנפת דגל ישראלי עלולה לפגוע ברגשות של סטודנטים. רגישות היתר של צד אחד (למראה של דגל!) לעומת ביטול רגשותיו של הצד השני, מושמת ללעג דרך הביקורת שמותחים יוצרי הסרט והיא בבחינת קליעה מדויקת למטרה.