"רוצחי פרח הירח" היא אחת היצירות החשובות של סקורסזה

הוא אמנם נמשך 206 דקות, שהם שלוש שעות ו-26 דקות, אבל הסרט החדש של במאי העל מצליח לרתק לכל אורכו (בעיקר בזכות שני השחקנים הקבועים שלו, רוברט דה נירו וליאונרדו דיקפריו - אבל לא רק): עם רפרנסים ברורים ל"החבר'ה הטובים", משחק פנומנלי של לילי גלדסטון ועלילה שהיא בוקס בבטן הרכה של האומה האמריקאית - סקורסזה עשה זאת שוב | ביקורת קולנוע

"רוצחי פרח הירח"

בעולם מתוקן ונורמלי, או ליתר דיוק - בישראל השפויה שוחרת השלום והתרבות, המתוקנת והנורמלית (סוג של), סרטו החדש של מרטין סקורסזה "רוצחי פרח הירח", היה מקבל תשומת לב הרבה יותר גדולה. האפוס רחב היריעה של מאסטר הקולנוע היה אמור לעלות לאקרנים באמצע אוקטובר, אך אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם אילצו את העוסקים בדבר לדחות את ההקרנה. לצערנו, לא הייתה כאן פרמיירה חגיגית ולא מסע יחסי ציבור שיצא מגדרו. אבל צפייה ראשונה בסרט מוכיחה כי הוא ראוי להרבה יותר מהקרנת עיתונאים שקטה. מדובר ביצירת אמנות שמגלה בפעם המי-יודע-כמה איזה אמן הוא מרטין פאקינג סקורסזה.

עלילת "רוצחי פרח הירח" מבוססת על ספר בעל אותו השם מאת העיתונאי דייוויד גארן, שראה אור בשנת 2017. הספר מתאר את פרשת רציחותיהם של בני שבט האוסייג' במדינת אוקלהומה, בשנים 1926-1921. כל חטאם של בני השבט היה תגליות הנפט האדירות ששפר מזלם להיות בעליהן, ובהתאמה הפכו אותם לבעלי נכסים מיוחסים ורמי מעלה. בתוך כך, נרקחה מזימה על ידי התושבים הלבנים של המחוז להשתלט על אדמותיהם השופעות זהב שחור ובעיקר לרשת את הכסף הרב שצברו. הפרשה נחקרה על ידי סוכנות ה-FBI בראשותו של ג'יי אדגר הובר, אך מקרי רצח רבים לא פוענחו מעולם.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

בליבת הסרט ניצב ארנסט ברקהארט (ליאונרדו דיקפריו), טבח צבאי קל דעת עד מאותגר שכלית. הוא חוזר משדות הקרב של מלחמת העולם הראשונה שזה עתה הגיעה לסיומה, היישר אל חוות הבקר של דודו - ויליאם הייל (רוברט דה נירו). הייל, גנגסטר גרידי במסווה של פילנתרופ מעונב, דוחק באחיינו לשאת לאישה את מולי קייל (לילי גלדסטון), בת שבט האוסייג', כדי לרשת את נכסיה.

בחדרי חדרים, הייל מנצח על מזימת רציחתם של אינדיאנים בעלי נכסים בשיטות של מאפיה שלא היו מביישות את דמותו של ג'ימי קונאווי, אותו גילם בסרט נוסף של סקורסזה, "החבר'ה הטובים". בכלל, ההשפעות של סרט הגנגסטרים המשובח של סקורסזה משנת 1990 ניכרות כאן למכביר, מה שהופך את "רוצחי פרח הירח" למערבון/דרמת פשע ראוי לצפייה על המסך הגדול. הסרט הופק תחת המטריה של אפל טיוי, שלאט לאט הופכת ליריבה ראויה לנטפליקס (שתחתיה הופק "האירי" של סקורסזה) ואמזון פריים עם הפקות משובחות ומושקעות שמושכות אליהן יוצרים מן השורה הראשונה.

"רוצחי פרח הירח"
206 דקות? בקטנה | צילום: באדיבות פורום פילם

"רוצחי פרח הירח" הוא שיתוף הפעולה השישי בין דיקפריו לסקורסזה והעשירי בין דה נירו לבמאי המוכשר. לכל אורך 206 הדקות של הסרט, שעוברות במהירות בלתי אופיינית, החיבור בין הבמאי לפייבוריטים ההוליוודיים שלו בולט. לא יהיה זה פלא אם נגלה שסקורסזה רק ישב על הכיסא בזמן ששני הפנומנים האלו ניהלו ביניהם את הסצנה. הכימיה בין דה נירו לדיקפריו מבעבעת על המסך ושתי הדמויות המנוגדות זו לזו, הדוד המתוחכם מול האחיין הטיפש, הן שני מטאורים שעומדים בעוד רגע להתנגש ולהתפוצץ על המסך.

בעוד דמותו של ויליאם הייל היא וורסטילית, חזקה ומאיימת, דמותו של ארנסט נותרת תקועה במקום מתחילתו ועד סופו של הסרט. ארנסט מונע במרחב בעיקר על ידי פעולותיהן של דמויות אחרות. למרות שאשתו מספקת לו את המרחב הדרוש להחליט את ההחלטות שלו בעצמו, הוא לא עושה זאת ומחכה לאישורים ממנה. זה משרת את המטרה של הסרט ואף מנקה את דמותו של ארנסט, אידיוט שימושי, מאשמה. מנגד, המשחק העצור והמאופק משהו של דיקפריו (טרגדיה אחת מניעה אותו סוף סוף לקחת החלטה), שם אותו בצל של שני השחקנים שעומדים לצידו. ועדיין, מדובר באחת ההופעות היותר טובות שלו.

בין שני המטאורים הבוערים האלה ניצבת לילי גלדסטון במשחק חינני ולבבי, עם דמות טרגית ונוגעת ללב. ללא מניירות מיותרות וללא מחוות מוגזמות, גלדסטון עושה כאן תפקיד ראוי למועמדות לאוסקר. דמותה של מולי חודרת לנשמה וגלדסטון, בת לילידים אמריקאים, מתווכת אותה באופן אותנטי ובשקט עוצמתי.

לבסוף, כמה מילים עוד אפשר לומר על המאסטר של מספרי הסיפורים, מרטין סקורסזה? כנראה שלא מספיק. אחרי הביקורות המעורבות ל"האירי" (2019), בו סקורסזה החזיר אותנו למחוזות המאפיה והגנגסטרים, הוא עושה זאת שוב במערבון החצי אמריקאי חצי איטלקי הזה. הרפרנסים ל"החבר'ה הטובים" (בעיקר) הם לא רבים, אבל כל מעריץ אמיתי של סקורסזה יזהה אותם מקילומטר. סקורסזה יודע לדייק, ולספר את הסיפור באופן שירתק את הצופה, לצד הביקורת הבולטת של הסרט. לצד זה, הסינמטוגרפיה של "רוצחי פרח הירח" היא מרחיבת אישונים, הפסקול המקורי הוא תאווה לאוזניים - ושניהם יחד הופכים את הסרט ליצירה מרגשת ושובת לב. אולי לא מאסטר פיס שופע דיאלוגים בסגנון "אופנהיימר", אבל כזה שילווה אתכם במחשבות לאחר הצפייה.

בימים אלו  (סליחה מראש, אין דרך אחרת להתחיל את המשפט הזה), בהם אמריקאים צעירים ובורים מאשימים את ישראל בגניבת אדמות מידי הפלסטינים, "רוצחי פרח הירח" הוא בוקס עצום בבטן הרכה של האומה האמריקאית. סרטו מלא חיצי הביקורת החדים של סקורסזה הוא חריץ חשוב בהיסטוריה האפלה של המעצמה הגדולה בעולם, ומלמד, בשיעור כואב, דבר או שניים על חמדנות, גניבה והתנשאות תרבותית.

"רוצחי פרח הירח": ציון: 4.5 כוכבים | במאי: מרטין סקורסזה | 2023, ארה"ב