"גנוב על החיים" ממשיך במסורת: לא מתוחכם מדי - אבל המיניונים עדיין מבדרים

יש לא מעט תופעות טבע שקשה מאוד להסביר: הגאות האדומה, אבני הסטונהנג' והצלחת סרטי המיניונים. אותם יצורים צהובים דוברי הג'יבריש שזורקים לאוויר שמות של מאכלים ומשקאות ומתנהגים כמו ילדים על סטרואידים.

איכשהו, בדרך מסתורית, סדרת סרטי "גנוב על" הפכו לאימפריית בידור שלא מפסיקה לצמוח. קצת כמו וירוס שמדביק את כולם. בכל פעם שסרט חדש נולד בסדרה, אנחנו מוצאים את עצמנו נסחפים לקולנוע עם הילדים ותוהים: איך לעזאזל הם עושים את זה שוב?

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• בפסטיבל בינ"ל: סרט ישראלי שנכתב בהשראת עסקת שליט זכה בפרס
• חגיגות ה-20 ל"משקאות חריפים": להקת שייגעצ תתאחד להופעה אחת
• טום הנקס ורובין רייט צילמו סרט ב-2024 - אבל נראים בני 20

עכשיו, נשאלת השאלה מה כל כך מיוחד בסרטים האלו? ובכן, אין בהם משהו מפתיע או יוצא דופן. הם מזכירים פיצה ללא תוספות: לא מהפכנית, אבל עובדת ומשביעה בכל פעם מחדש. וזה העניין. כל עוד הקהל ממשיך לבוא בהמוניו, הילדים צוחקים וההורים נהנים מתחת למזגן ולא מתלוננים יותר מדי, אז למי באמת אכפת שמדובר בשורה של סרטים בינוניים?

והנה כי כן, גם הקיץ מגיע בקול תרועה והמון בלאגן "גנוב על החיים", הסרט השישי בזיכיון "גנוב על הירח" של חברת אילומיניישן. גרו (סטיב קארל), נבל העל (לשעבר) המשמש עכשיו כסוכן בסוכנות נגד הנבלים, מוצא את עצמו בהרפתקה חדשה ומלאת אקשן. לצדו עומדות אשתו לוסי (קריסטן וויג), שגם היא סוכנת בליגה, ושלוש בנותיהם המאומצות: מרגו, אדית ואגנס.

אל המשפחה המאושרת מצטרף הפעם גרו הבן, תינוק פושטק שמאתגר את אביו בניסיונותיו לזכות באהבתו. המשפחה נקלעת לצרות כשמקסים לה מאל (ויל פארל), יריב חדש-ישן של גרו, נמלט מהכלא ויוצא למסע נקמה נגדו. לצדו של מקסים נמצאת ולנטינה (סופיה ורגרה), שותפתו המסוכנת והמוגזמת.

בניסיון להתמודד עם האיום על משפחתו, גרו מאחד כוחות עם קבוצה לא סטנדרטית בעליל הכוללת שלושה מיניונים, בנו התינוק ונערה ג'ינג'ית חובבת פשע.

בחלק השישי (כולל שני סרטי המיניונים) בסדרה הפופולרית, אולפני אילומיניישן מוכיחים שהם עדיין מבינים מיהו הקהל האמיתי שלהם. "גנוב על החיים" הוא סרט המספק בידור לא רע: הילדים ייהנו מהומור הסלפסטיק והבדיחות הפשוטות והמטופשות, והמבוגרים שבחבורה ייהנו מכמה אזכורים נוסטלגיים נחמדים ובדיחות על מצבים יומיומיים מעצבנים שיגרמו לגחך מתוך אמפתיה כואבת.

פסקול הסרט ממשיך מסורת מתוקה ומנגן אוסף שירים נוסטלגיים שמעוררים חיוך גדול אצל ההורים. הבחירות המוזיקליות מצליחות להיות משעשעות ואפילו גם מצחיקות, המוסיפות שכבה נוספת של הנאה לצפייה, וגורמות להורים להניע את הראש מצד לצד (ולא מתוך ייאוש). כנראה שהמון בדיחות טיפשיות שחוזרות על עצמן, בשילוב של מוזיקה טובה - זו באמת נוסחה מנצחת.

לסרט הצבעוני והמשעשע יש גם חולשות ונראה כמו ילד היפראקטיבי אחרי אוברדוז של ממתקים. הוא מפזר עלילות כמו קונפטי וקופץ מעלילה לעלילה מבלי להתמקד בסיפור מרכזי אחד. אפשר לומר שזה כמו לאכול פסטה, גלידה ופלאפל בו זמנית - טעים, אבל קצת מבלבל.

אם נודה על האמת, לראות יצורים צהובים משתוללים ומתרסקים עם עלילה ברקע במשך שעה וחצי זה לא בדיוק הבילוי המועדף על כולנו, אבל סדרת הסרטים הזו יודעת מה היא עושה וזו עובדה. כל עוד היא מצליחה לגרום לילדים להתפקע מצחוק עם כל תעלול ושטוז של המיניונים, בין אם זה ליפול על הפרצוף או להציק אחד לשני -מי אנחנו שנתווכח?

"גנוב על החיים" הוא כמו מורה מחליף: לא מושלם או מעשיר בידע, אבל מספיק טוב כדי להעביר את הזמן בכיף. הילדים יהיו מרוצים, ההורים יירגעו בידיעה שהכסף לא בוזבז לחינם וכולם יצאו מאושרים מכל העסקה הזו. אם אתם מוכנים לצלול לעוד סרט שמזכיר את קודמיו אך עדיין משעשע, סביר להניח שתמצאו עצמכם נהנים כאן. מצד שני, אם אתם מגיעים בציפייה לסרט אנימציה עם עלילה מתוחכמת במיוחד או לסיפורים חברתיים עמוקים - כדאי שתכווננו את הציפיות שלכם מחדש.

מדובר בסרט בידור לכל המשפחה, בלי יומרות לשנות את העולם אבל עם הרבה צבע והומור דבילי. למרות שהוא לא מרגש או מפתיע במיוחד, הוא עדיין עשוי להצליח בקופות בזכות המותג החזק שעומד מאחוריו.