מ"שר הטבעות" ועד בודהיזם: בלי ההשפעות האלו, "מלחמת הכוכבים" פשוט לא היה קיים
אבירי ג'דיי, אימפריות אכזריות, חייזרים ירוקים - מותג הקולנוע האהוב מלווה אותנו כל כך הרבה שנים, עד שקשה לדמיין עולם בו הוא כלל לא קיים. אך איך בכלל הוא הגיע להתקיים? לרגל "יום 'מלחמת הכוכבים" שחל היום והסדרה החדשה מבית דיסני+, "מלחמת הכוכבים: מול - לורד הצללים", חזרנו לכמה יצירות, אמונות ואירועים היסטוריים שהפכו את הגלקסיה הרחוקה-רחוקה למה שגדלנו לאהוב
"לפני זמן רב מאוד, בגלקסיה רחוקה, רחוקה": כך קראו כתוביות הפתיחה בסרט מדע בדיוני אחד קטן שעלה לאקרנים בשנת 1977 - "מלחמת הכוכבים" שמו, סרט שאפילו חברת ההפקה שלו לא האמינה בו יותר מדי. כמעט 50 שנים אחר כך, והמותג שברא הבמאי ג'ורג' לוקאס ("אמריקן גרפיטי") הוא אבי הוליווד המודרנית - ילדים מרחבי העולם חולמים במשך עשורים להיות ג'דיי אמיץ כמו לוק סקייווקר; מעריצים שרופים קנאים לכל שינוי קטן במיתולוגיה הענפה של הפרנצ'ייז; ופריטי מרצ'נדייז שונים מגלגלים מדי שנה מיליוני דולרים לחברת דיסני, שבבעלותה המותג ב-15 השנים האחרונות.
אבל מה לספרי "שר הטבעות" של ג'. ר. ר. טולקין, סיפורי המלך ארתור ואבירי השולחן העגול או תרבויות צפון-אפריקאיות? כל אלו ועוד השפעות תרבותיות והיסטוריות רבות אחרות קיננו בראשו של לוקאס במשך שנים עד שהתבטאו באופן זה או אחר בעת יצירת "מלחמת הכוכבים". אפשר אפילו לטעון שמה שהפך את המותג הזה לכה אוניברסלי ואהוב הוא הישענותו על תרבויות ואמונות שכל אדם בעולם מכיר או מתחבר אליהן.
כתבות נוספות ממדור תרבות ובידור:
לרגל "יום 'מלחמת הכוכבים'" שחל היום (שני, 4 במאי) - או "May the 4th" (משחק המילים די ברור) - ולרגל שתי היצירות החדשות ביקום הנרחב, "מלחמת הכוכבים: מול - לורד הצללים", הסדרה המונפשת אודות הסית' דארת' מול שזמינה לצפייה בדיסני+, והסרט "מלחמת הכוכבים: המנדלוריאן וגרוגו", שיעלה לאקרנים בישראל ב-21 במאי - החלטנו לעשות כבוד לכמה יצירות ומושגים מרחבי העולם שבלעדיהם נדמה ש"מלחמת הכוכבים" פשוט לא הייתה קיימת.
אקירה קורוסאווה
בזכות הבמאי היפני המהולל הזה, הכיר העולם מסגרות נרטיביות חדשניות ("ראשומון"), פגש לראשונה בהיסטוריה המפוארת של דמות הסמוראי ("שבעת הסמוראים") והתאהב בתרבות היפנית העשירה, אחרי הטראומה של מלחמת העולם השנייה. ההשפעה העצומה של קורוסאווה על תרבות המערב הניבה לו מעריצים וחקיינים רבים - בין הידועים שבהם הוא במאי המערבונים האיטלקי סרג'יו ליאונה (ש"העתיק" את סרטו של קורוסאווה, "יוג'ימבו", למערב הפרוע, ובכך יצר את המערבון הנודע "בעבור חופן דולרים"), אך אולי החשוב מכולם הוא אותו ג'ורג' לוקאס ידוע.
לצד ההשפעות שליקט לוקאס מ"יוג'ימבו" (ובפועל, גם מ"בעבור חופן דולרים"), "שומר היערות", "שבעת הסמוראים" (אחרי הכול, מה הם אבירי הג'דיי אם לא סמוראים בחלל?) ורצונו ללהק את המוזה מס' 1 של הבמאי - טושירו מיפונה - לתפקידי אובי-וואן קנובי ודארת' ויידר, "המבצר הנסתר" הפך ברבות השנים לסרט מבית קורוסאווה שמושווה הכי הרבה ליצירתו של הבמאי האמריקאי. סרט סמוראים זה מ-1957 עוקב אחר שני איכרים פשוטים שנקלעים למלחמה הגדולה עליהם בכמה מידות, ונאלצים לסייע לנסיכה מורדת וגנרל מזדקן להילחם באויבו המר של האחרון. כעת תחליפו את שני האיכרים בדרואידים האהובים C-3PO ו-R2-D2, את הנסיכה היפני בנסיכה ליאה ואת הגנרל ואויבו באובי-וואן קנובי ודארת' ויידר. נשמע מוכר?
לוקאס סגר לבסוף מעגל עם אחד האנשים שבזכותו הגיע לתהילת העולם, כש"הציל" את קורוסאווה משנות קושי כלכלי ונפשי (בהן אף ניסה לקחת את חייו) והתעלמות ניכרת מהממסד המערבי, כשהפציר באולפני פוקס המאה ה-20 - לצד מעריץ אחר, פרנסיס פורד קופולה ("אפוקליפסה עכשיו", טרילוגיית "הסנדק") - להשקיע בסרטו החדש דאז של הבמאי היפני, "קגמושה". הימור זה התברר כנכון, כש"קגמושה" זכה בדקל הזהב בפסטיבל קאן ב-1980, והעניק לבמאי המזדקן עדנה מחודשת ועוד כ-20 שנה של יצירה משמעותית. ב-1990, לוקאס וידידו סטיבן ספילברג - תלמיד נוסף של קורוסאווה - העניקו למאסטר היפני סוף כל סוף פרס אוסקר לשם כבוד.
דתות מזרח אסייאתיות
כמו מרבית היצירות בעולם המערבי המונותאיסטי, "מלחמת הכוכבים" מתמודדת עם שאלות של אמונה עיוורת, התפכחות מאמונה וכוח עליון - לא פעם דרך מוטיב "הכוח" ומסדר הג'דיי, שמסתמן בעבור מרבית הדמויות ה"נורמטיביות" ביקום הרחב הנ"ל כמשהו מיסטי לא ברור או דבר להערצה. אך למרות שאלמנטים מהדתות האברהמיות - יהדות, נצרות ואסלאם - נוכחים במידה מסוימת (יש אלו הטוענים שהמונח ג'דיי מגיע מהמונח הערבי "אל-ג'די", שמשמעה "לוחם מיסטי"), "מלחמת הכוכבים" סוטה מדרכו של אפוס מד"ב אחר, "חולית" - שביסס לא מעט מהמיתולוגיה שלו על עקרונות האסלאם והיהדות. במקום זאת, לוקאס פנה אל עבר דתות ואמונות מהמזרח הרחוק, ובהן בודהיזם, קונפוציאניזם, שינטו וטאואיזם.
כך, האיזון בין האור לצד האפל ב"הכוח" ומאבקי הג'דיי והסית' הושוו לא פעם לתיאוריית היין והיאנג, למרות שבתפיסה זו אין רוע של ממש כמו שקיים ב"מלחמת הכוכבים". תפיסה מועדפת יותר מציבה את יסודות הצ'י - אותה אמונה בכוח שנמצא בכל יצור חי - כבסיס למסדר הג'דיי, והרעיון שעל פדוואן (ג'דיי מתלמד, ד"ע) "להרוויח" את הבנתו ושליטתו בכוחו, בדומה לסמוראי בתרבות היפנית. רבים סבורים שהגישה הזו, שמלקטת אלמנטים שונים מדתות שונות, הפכה את "מלחמת הכוכבים" ל"דת לעידן החילוני המודרני", בכך שאפשרה לקשת רחבה של אמונות לחיות זו לצד זו.
אידיאולוגיה פאשיסטית
לא לדאוג - "האימפריה מכה שנית" אינה בעצם "היהודי זיס" בתחפושת, אך זוהי עובדה ידועה למדי שלוקאס פנה להיסטוריית האידיאולוגיה הפאשיסטית, ובעיקר לנאציזם, בכדי לאפיין את הנבלית המרכזית של המותג, האימפריה. מלבד ההשראה שלקח מהמראה החיצוני של המפלגה הנאצית וחייליה - לדוגמה, המדים השחורים של קציני האימפריה שדומים לאלו שלבשו בכירי המפלגה הנאצית, וקסדתו של דארת' ויידר שדמתה לקסדת החיילים הגרמנים של מלחמת העולם השנייה - שאב לוקאס למיתולוגיה שיצר אמונות ומונחים פאשיסטיים.
כך, לדוגמה, חיילי הסער - הלא הם הסטורמטרופרים - נקראו על שם פלוגות הסער הנאציות; האימפריה הטוטליטרית, כמו המפלגה הנאצית, עלתה באופן דמוקרטי לשלטון, ושואפת להרחיב את "מרחב המחיה" ("לבנסראום") ברחבי הגלקסיה. אך לוקאס, כבן ל"תרבות הנגד" האנטי-מיליטריסטית שסחפה את אמריקה בשנות ה-60, לא היה צריך להרחיק לכת עד לאידיאולוגיה הנאצית בשביל לבנות את זו האפלה של האימפריה. במהרה, החל לשאוב היוצר דימויים ממאבק הווייטקונג (ההתנגדות הווייטאנמית, ד"ע) בצבא האמריקאי במהלך מלחמת וייטנאם העקובה מדם שהתחוללה באותה העת. "האירוניה שבשני המקרים היא שהכוח הקטן והחופשי ניצח את אימפריית הענק הקולוניאליסטית", אמר לוקאס לידידו זוכה האוסקר ג'יימס קמרון ("אווטאר", "טיטאניק") בריאיון שערך עימו לפני כעשור.
"שר הטבעות"/"ההוביט"
היו ימים ובהם המאבק הגדול בצמרת טבלת הסרטים המצליחים ביותר בעולם היה בין טרילוגיית הפריקוולים של "מלחמת הכוכבים" ובין טרילוגיית סרטי "שר הטבעות", בבימויו של פיטר ג'קסון. אך מלבד כמה שחקנים שחלקו לאורך השנים (כדוגמת כריסטופר לי, שגילם במקביל את הרוזן דוקו ב"מלחמת הכוכבים" ואת סארומן ב"שר הטבעות"), לשני ענקי תרבות אלו היסטוריה משותפת עשירה.
אחד המקורות הראשונים אליהם פנה לוקאס להשראה בכתיבת "מלחמת הכוכבים" היו כתביו של טולקין - ספרי "ההוביט" ו"שר הטבעות". כך, "הזקן החכם" של טולקין, גנדלף, הפך לאובי-וואן קנובי; הגיבורים התמימים פרודו וסאם הפכו ל-C-3PO ו-R2-D2; הנבל האכזר סאורון הפך לדארת' ויידר, וכן הלאה. לוקאס הפך כה מושפע מכתיבתו של טולקין, עד שבתסריט המקורי של סרטו, דיאלוג מ"ההוביט" הועתק בשלמותו: בילבו באגינס/לוק סקייווקר מברך בברכת בוקר טוב את אובי-וואן, כשהנ"ל (או גנדלף במקור) שואל אותו אם הוא מאחל לו בוקר טוב או מתכוון שעבר עליו אחד שכזה. באגינס/סקייווקר עונה: "הכול נכון".
הדיאלוג המועתק נחתך לבסוף מהגרסה הסופית, אך לוקאס עשה מעשה חשוב בהרבה עבור כתביו של מורו ורבו טולקין. בזכות הפופולריות העצומה של "מלחמת הכוכבים", החלה פתיחות גדולה הרבה יותר בתרבות העולמית לתוצרי מדע בדיוני ופנטזיה, לצד ההבנה שתכנים שכאלו יכולים להניב רווח רב גם בקופות. כך, "שר הטבעות" - שנחשב במשך שנים לחומר "בלתי ניתן לעיבוד" למסך הגדול - קיבל חיים חדשים בטרילוגיית סרטיו של ג'קסון מתוך אמונה שמה שהיה נכון ל"מלחמת הכוכבים", יהיה נכון גם כאן. השאר היסטוריה.