עם סצנות של מין בוטה ואלימות גרפית: האם "מלחמת הכוכבים" עדיין פונה גם לילדים?
למרות קשרים עתיקים לנאציזם ורעיונות רדיקליים, דווקא סצנה אחת קצרה במיוחד בעונתה השנייה של "אנדור", סדרת הבת של "מלחמת הכוכבים", העלתה לאחרונה ברשת את השאלה האם המותג הגדול בעולם הוא אכן "לכל המשפחה". לרגל יום "מלחמת הכוכבים", יצאנו להכריע – האם מדובר בפרנצ'ייז לילדים בלבד?
"סוף-סוף התוכנית הזו נוגעת בנושאים אמיתיים", "בחיי שלא חשבתי שהמילה הזו תיאמר במלחמת הכוכבים'", "אני נגעל", לא מאמין איך דיסני אישרו את זה" – אלו רק חלק מהתגובות המעורבות לסצנה אחת קצרה בפרק השלישי של בעונה השנייה של "אנדור", סדרת הבת של מותג העל "מלחמת הכוכבים", שעלתה לפני מספר שבועות לשירות הסטרימינג "דיסני פלוס".
אז מה הסיבה לכל המהומה? אחרי עשרות שנים של חרבות אור ומאבקי כוח, העזה הסדרה של היוצר טוני גילרוי ("מייקל קלייטון") להציג דבר ארור אך מוכר: אונס.
בכמה דקות (ספוילרים מכאן והלאה), מציגה התוכנית – שעוקבת אחר מעלליו של הגנב/מורד קסיאן אנדור (בגילומו של דייגו לונה) טרום אירועי הסרט "רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים", בו כיכב – את מעקב הסגן קרול (אלכס ולדמן), שליח האימפריה הגלקטית, אחר שוהים בלתי חוקיים. כשהוא לוכד את ביקס (אדריה ארחונה), חברתו המורדת של אנדור, הוא מחליט לסחוט אותה מינית בתמורה לכך שהוא לא יסגיר אותה. "כל מי שהיה מעורב ביצירת הסצנה הזו ידע למה היא משמעותית, לא רק ל'מלחמת הכוכבים'", אמרה לאחרונה השחקנית למגזין "וראייטי", "זה רק מוכיח איך אותם הדברים מעסיקים אותנו מאז ומתמיד. זה רלוונטי היום וזה עומד להיות רלוונטי בעוד 5 ו-10 ו-20 ו-50 שנה, כי אנחנו רק ממשיכים לחזור על אותן ההתנהגויות".
אם מדובר בסדרת סרטים/תוכניות שמאז ומתמיד עסקה במאבק בין החושך המוחלט לטוב, שהציגה רצח במשפחה וגם גילוי עריות, ועם השנים אף זזה מדיכוטומיה אל עבר התחום האפור – מדוע הכללת אחד מהמעשים הנתעבים ביותר שהאדם מסוגל לבצע מעוררת שערורייה שכזו? במילים פשוטות, נדמה שרגע נקודתי זה עורר מחדש את השאלה ארוכת השנים כלפי יצירה מונומנטלית זו של ג'ורג' לוקאס: האם "מלחמת הכוכבים" היא מותג לילדים או למבוגרים? התשובה רחוקה מלהיות חד-משמעית.
נחזור להתחלה, הרבה לפני שהגלקסיה הרחוקה התגלתה למישהו מלבד למוחו של ג'ורג' לוקאס הצעיר, אז באמצע שנות ה-20 לחייו. אין זה סוד שכשהיוצר פיתח את הנבל הגדול באופרת הסבון הגלקטית הזו, בראשה דארת' ויידר המאיים והקיסר פלפטין האכזר, ראשו פנה היישר לדימויים פשיסטיים למדי כמקור השראה, או ליתר חידוד – נאציים. כך, עוצבה האימפריה המרושעת כדיקטטורה המושתת על שליטה הדוקה, בראשה עריץ כל-יכול השואף לסדר טוטליטרי אשר מוכן להפעיל כל אמצעי כדי לדכא התנגדות. לרשותו של ויידר חיילי סער (המונח מוכר לכם?), ומדי הקצינים האפורים שלהם וכובעם המחודד מזכירים באופן מפורש יחידה נודעת לשמצה, האס.אס.
במילים אחרות, מראשית קיומו של אחד המותגים הגדולים בעולם, לא חשש לוקאס להחזיר לחיים את ההיסטוריה האפלה ביותר של האנושות, ואף לגעת בנימים הרכים של הצדדים הפחות מוסריים של הפוליטיקה העולמית דאז. כך, לדוגמה, סיפר לאחרונה גילרוי בריאיון ל"הוליווד ריפורטר" על ההשראה שלו עבור סצנה בה בכירי האימפריה נפגשים בחשאי לשוחח על תוכניותיהם להשתלט על הכוכב השלו גורמן. "זה מבוסס ישירות על ועידת ואנזה – הוועידה הנאצית בה תכננו את 'הפתרון הסופי', בעודם סועדים בארוחה קלה", סיפר היוצר.
Happy May the 4th to all, including the Radical Left Lunatics who are fighting so hard to to bring Sith Lords, Murderers, Drug Lords, Dangerous Prisoners, & well known MS-13 Gang Members, back into our Galaxy. You’re not the Rebellion—you’re the Empire.
May the 4th be with you. pic.twitter.com/G883DhDRR5
— The White House (@WhiteHouse) May 4, 2025
אבל למה להרחיק לכת, כשנוכל לחזור לדבריו של לוקאס עצמו? כשהחשבון הרשמי של הבית הלבן צייץ אתמול (ראשון) תמונה תוצרת AI של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כג'דיי שרירי הנושא חרב אור אדומה (למרבה האירוניה, החרב האדומה היא סממן של האימפריה המרושעת) לרגל יום "מלחמת הכוכבים" (שמצוין בכל 4 במאי, כמחווה למשפט הנודע מתוך סדרת הסרטים "May the Force be with you", שבאנגלית נשמע כמו "May the 4th", כלומר - ה-4 במאי), הועלו מהאוב ציוצים שונים ב-X (לשעבר טוויטר) מריאיון שלוקאס העניק לבמאי זוכה האוסקר ג'יימס קמרון ("טיטאניק", "אווטאר", "שליחות קטלנית") מ-2016, שעומד בסתירה גמורה לפירוש ממשל טראמפ את ערכי הפרנצ'ייז.
"האנשים הטובים אצלך הם המורדים – שפועלים בדרכים לא שגרתיות, לא חוקיות – היום אולי נכנה אותם טרוריסטים, אל-קאעידה אפילו", טען אז קמרון; "בזמנו הם היו הווייטקונג", ענה לו לוקאס, ביחס לכוח הווייטנאמי במלחמת וייטנאם העקובה מדם. "זה היה עניין מאוד אנטי-אוטוריטרי, מאוד 'סיקסטיז' כנגד הממשל", המשיך קמרון, ואילו לוקאס השיב: "האירוניה שבשני המקרים היא שהכוח הקטן והחופשי ניצח את אימפריית הענק הקולוניאליסטית".
https://t.co/abeUKOfXtU pic.twitter.com/tREbET5mKh
— Austin (@awoodustin) May 4, 2025
אך האדם מתכנן תוכניות והאלוהים צוחק: מהרגע ש"מלחמת הכוכבים: תקווה חדשה" עלה לאקרנים ב-25 במאי 1977, מיליוני ילדים ומבוגרים כאחד נהרו בהמוניהם לבתי הקולנוע לצפות בסרט המד"ב, שהפך מאז לתופעה של ממש. לוקאס והצוות מאחורי הסרט לא ידעו איך "לאכול" את ההצלחה העל-דורית הזו, ואכן, שנותיו הראשונות של המותג לא התאפיינו בשיווק לכל המשפחה – אלא ככזה רחב יותר, שפונה לכל עבר, לא פעם לכיוון קאמפי ובוגר למדי.
כך, לצד ליין הצעצועים המיתולוגי של חברת "קנר", שהושק לראשונה שנה לאחר צאת הסרט, והופעות אורח בתוכניות כדוגמת "החבובות" (עצמה תוכנית שקרצה לילדים ומבוגרים כאחד) ו"רחוב סומסום", נשלחו דמויות וכוכבי "מלחמת הכוכבים" לתוכניות בידור שונות למבוגרים (או במונח הלועזי, "Variety Show"), מ"סאטרדיי נייט לייב" עד "המופע של בוב הופ" (שם גילמה את הנסיכה ליאה לא אחרת מאשר אוליביה ניוטון-ג'ון) – עניין שהסתכם בספיישל חג המולד המושמץ מכל עבר מ-1978, שכלל (בין שירים מפי בי ארתור מ"בנות הזהב") סצנה ממושכת שבה אביו של צ'ובאקה מענג את עצמו מינית במכשיר VR עתידני. כן, זה קיים.
במרוצת השנים, ההתעצבות של "מלחמת הכוכבים" כמותג נוסטלגי ואף ילדותי, עליו גדלו דורות של ילדים ברחבי העולם, לצד מרצ'נדייז ושלל סדרות טלוויזיה/ספין-אופים/סדרות קומיקס וכו' שפנו לקהל הצעיר, הייתה בלתי נמנעת. לא עוד רעיון בתולי ראשוני על התנגדות אזרחית למעצמה טוטליטרית, אלא קונספט בינלאומי, שבמסגרתו שואפים מיליוני ילדים להיות אבירי ג'דיי חזקים ומגניבים אי שם בחלל. היכן שהמתחרה הגדולה בעולם המד"ב, "מסע בין כוכבים" ("Star Trek"), נתפסה בוגרת יותר ומורכבת יותר מבחינה פוליטית ורעיונית, מכיוון שהעזה לעסוק במתחים בין-גזעיים כבר בשנות ה-60 – "מלחמת הכוכבים" הפכה לדבר שתוכלו למצוא בכל חנות צעצועים מקומית.
התבטאויותיו של לוקאס עצמו, שנודע באמירותיו הסותרות כלפי מותג שאליו פיתח מאות כיוונים שונים במרוצת השנים, בוודאי לא סייעו להשתחררות של "מלחמת הכוכבים" מכבלי התיוג כ"בידור לכל המשפחה": "כשצופים מבוגרים צופים בסרט, הם מתעצבנים לא פעם על החלקים 'הצעירים' יותר שלו – לא אגיד שאנחנו ברמה של 'ברני הדינוזאור', אבל זה תמיד היה שם – פעם זה האיווקים, פעם זה C-3PO", אמר ב-2002 ביחס לביקורות כלפי דמותו של ג'אר ג'אר בינקס מסרטי הפריקוולים שיצר בראשית המאה, שנחשב לאחת הדמויות הנלעגות ביותר בפרנצ'ייז.
אותו לוקאס שעיצב את גיבוריו בדמות הווייטקונג השנוא באמריקה ואז טען שהעולם שיצר תמיד היה עבור ילדים, היה גם זה שתכנן בשנות ה-2000 סדרה עם HBO, במלוא מובן המילה: Star Wars:" Underworld", שתוארה כ"'דדווד' בחלל' וכללה, לפחות על הנייר, מין בוטה ואלימות גרפית.
התוכניות עבור יצירה נועזת שכזו נגנזו כשלוקאס מכר את הבייבי האהוב שלו לתאגיד העל דיסני ב-2012 עבור לא פחות מ-4.06 מיליארד דולרים. את הקשר של דיסני ל"בידור לכל המשפחה" ותכנים נועזים הרבה פחות מ-HBO אין צורך להסביר, אך נדמה כי מבול התוכן שקשור לעולם "מלחמת הכוכבים" שנוצר מאז – מטרילוגיית סרטי ההמשך בעשור שעבר לעשרות סדרות ב"דיסני פלוס" – בחרו לשמור על מורשת הנוסטלגיה והנעימה לכלל, ולא לקחת סיכונים יתרים.
אלו שלוקחים סיכונים, לעומת זאת, נדמה שמשלמים על כך ש"פגעו" במורשת – כדוגמת גילרוי וריאן ג'ונסון, שסרטו "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי" והטיפול הבוגר במורשת מסדר הג'דיי (ובדמותו של לוק סקייווקר) גרר אחריו תרעומת ברחבי ה"פאנדום" של המותג, גם קרוב לעשור אחרי צאתו.
כשהעולם נעשה פשטני ודיכוטומי יותר ויותר, אולי המקום "הבוגר" של "מלחמת הכוכבים" ימשיך ויתמעט, וישנה כיוון לעבר בידור שיבדר את כל הגילים, ובכך ימשוך אותם בהמוניהם אל בתי הקולנוע הקורסים. ועדיין – את המורשת המורכבת של המותג, שמושרשת בהיסטוריה האפלה של האנושות, מרצח המונים ועד תקיפות מיניות חמורות - לא יהיה ניתן להכחיש אף פעם.