גם בגיל העמידה: "בחורים רעים" שומר על קצב, הומור ואקשן - ועושה כבוד לשורשיו

אין מה לעשות - בהוליווד תמיד יהיה מקום לעוד סרט אקשן כזה או אחר. ועוד יותר מזה, תמיד יהיה מקום לעוד סרט בפרנצ'ייז מתמשך, שהחל לפני עידנים ולא מראה סימני גסיסה. הדוגמה הבולטת ביותר היא סדרת סרטי "מהיר ועצבני" שעלק הסתיימה ומתעקשת לפקוד את המסכים שוב ושוב.

דוגמה קטנה יותר אפשר למצוא בסדרת סרטי "בחורים רעים", שפרצה לחיינו ב-1995, כשהיינו צעירים, יפים והתלבשנו בצורה מזעזעת. היום אנחנו רק יפים. רק וויל סמית', הנסיך המדליק וכוכב הסרט ההוא, איכשהו מצליח לשמור על עצמו צעיר, גם ממרומי גיל 55.

השבוע עלה לאקרנים הסרט החדש והרביעי בסדרה, "בחורים רעים: הכל או כלום", שעלילתו מתרחשת כ-30 שנים אחרי זו שבסרט הראשון, והוא מחזיר אל מרכז המסך את סמית' ומרטין לורנס בתור מייק לאורי ומרקוס ברנט, צמד החמד הבלתי-אפשרי שמתרוצץ ברחובות מיאמי ועוצר סוחרי סמים.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• שישה שירים פחות ואולי היה פה אלבום מושלם. ועדיין - שאפו לפאר טסי
• שכחו מהעלילה של "חמדה". המשחק של ששון גבאי הוא הלב של הסרט
• התוכניות של yes ל-2024: נועה בדרמה, דוקו על נגה ארז וערן זהבי

הרווק הנצחי מייק לאורי (סמית'. דודה שרופה למרות הסטירה לכריס רוק) כבר התבגר אבל עדיין שומר על מראה מסוקס. אחרי שנים של הוללות הוא סוף כל סוף מתחתן. בינתיים, מרקוס (לורנס) לא בדיוק שומר על תזונה נכונה, אוכל נקניקיות מיום האתמול ומקבל התקף לב ביום המאושר בחייו של שותפו.

בילוי קצר בעולם שמעבר הספיק למרקוס להבין שהחיים עוד לפניו, לא לפני שהוא מספר למייק שהייתה לו התגלות: משהו לא טוב עומד לקרות בעיר החמה והמיוזעת. והוא צדק. מישהו מנסה להכתים את שמו של קפטן הווארד, שמצא את מותו בסרט הקודם. כשהם יוצאים למסע טיהור שמו של הקפטן, הם נאלצים להימלט מהחוק ומקבלים עזרה ממקום לא צפוי (ולא מקאבי לאמה שמגיח כאן להופעת אורח).

גם אם הם עמוק עמוק בגיל העמידה (מגנזיום מישהו?), הדינמיקה הזוגית של סמית' ולורנס משעשעת ועדיין עובדת היטב. לורנס כבר לא צעיר ובהתאם כבר לא מהיר. בכל זאת, האיש כמעט בן 60. הצבתו במרכזן של סצנות אקשן פעלתניות ומהירות מרגישה מעט תלושה מן המציאות אבל זה נסלח כי הוא מפצה על זה בדמות דבילית שפולטת שטויות רוחניות נון-סטופ. סמית' לעומתו, שמור היטב כמו רכב יד ראשונה מרופא ונראה שהשנים לא ניכרות על פניו יותר מדי.

בואו נדבר בכנות: "הכל או כלום" בטח ובטח לא מכוון לפרס אוסקר, אבל זה לא סותר את העובדה שנעשה כאן מאמץ לא קטן להפיק סרט ראוי, מגניב ומהנה. מדובר בסרט פיל גוד כזה, שלא מתיימר להיות משהו שהוא לא צריך להיות. יש בו סצנות אקשן טובות שיגרמו לכם לזוז לא מעט פעמים בכיסא וקטעים שיצחיקו אתכם בטיפשותם, מהסיבה הפשוטה שהחיבור הוותיק והמוצלח בין שני השחקנים פשוט בלתי מנוצח. הסרט הזה מראה לנו שסרט אקשן לא חייב להיות מקורי או חדשני, הוא פשוט צריך לתת לנו בדיוק את מה שאנחנו רוצים: אדרנלין, פיצוצים, מרדפים והמון צחוקים.

עם השנים, סדרת סרטי "בחורים רעים" צברה לעצמה קהל מעריצים גדול ואדוק שמעדיף אקשן ודמויות מצחיקות על פני מקוריות ועומק, וכנראה שזה עובד להם נהדר. הסרט אמנם לא מביא איזו בשורה חדשה בשום חלק, סצנה או דיאלוג, אבל אי-אפשר להגיד שהוא לא ממלא את תפקידו. נכון, הוא לא יצירת מופת או סרט חובה לצפייה אבל הוא גם לא מבייש את הפירמה וכבידור קולנועי הוא עושה עבודה לא רעה בכלל.