בלי שמות מוכרים, אבל עם המון רגעים מפחידים: "נגעת נרצחת" הוא סרט מרענן כמו פינה קולדה בגל חום קיצוני

מה כבר נשאר להגיד על הרשתות החברתיות שלא אמרנו? פח אשפה אומנותי מלא בג'אנק מזדמן, טרנדים שטותיים ובדיחות קקי פיפי. אין ויכוח - התלונות (ברובן המוחלט) מוצדקות. הגדילה המטאורית של טיקטוק בשנים האחרונות, הרשת החברתית שהחליטה שהעולם לא יכול בלי ילד הפלא אורן להב וספיר "רונדלים" מיכאלי, הביאה איתה מן הסתם גל ענק של ביקורות. מצד שני, לא מעט יוצרים מוכשרים צמחו מתוך הלייקים, השיתופים והטרנדים של אותן המדיות.

כאלה הם האחים האוסטרלים דני ומייקל פיליפו, מפעילי ערוץ היוטיוב RockaRocka בנושא אימה וחברותיה. סרטם הראשון באורך מלא, "נגעת נרצחת" (Talk to me), שהוקרן כבר בכמה פסטיבלים השנה, משך המון תשומת לב וסקרן את ראשי האולפנים הגדולים בהוליווד. מי שלבסוף שהצליחו להשיג את זכויות ההפצה של האוצר הבלום (עוד אומרים את זה?) הזה הם דווקא אולפני A24 ("תורשתי", "הכול בכל מקום בבת אחת"), שבשנים האחרונות משמשים חממה ליוצרים צעירים בתחילת דרכם.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• היסטריית "ההילולה: שנות ה-90": 250 אלף צופים בעשרה ימים
• הארי סטיילס סיים את סיבוב ההופעות שלו - ורשם נתון מטורף
• איזי בגרסה אופטימית ל"ילד מטריה": "למדתי להתמודד עם אלימות"

בגזרת העלילה "נגעת נרצחת" גנרי ואינו מחדש מי-יודע-מה. בבסיס הסרט, חבורת בני נוער שבאופן לא מוסבר (למעט התייחסות אגבית) מוצאת יד חנוטה ומקוללת, ובעזרתה הם מזמנים רוחות של אנשים מתים לעולם החיים ומזמינים אותן (ליטרלי) להיכנס חופשי-חופשי לגופם, או בקיצור - הופכים לקורבן של דיבוק מרצון. אבל יש קאץ': יש להם בדיוק דקה וחצי להחזיק את היד בזמן שהרוח עושה כרצונה, אחרת היא תרדוף אותם לנצח, עד המוות. כצפוי, הם לא עומדים בפיתוי ומכופפים את החוקים, מה שמוביל לשורה של אירועי שרשרת מצערים ומדממים.

במרכז הסרט עומדת מיה (סופי ויילד האלמונית), שאימה התאבדה לאחר שנטלה כדורים. ההתאבדות הזו מוטלת בספק, וסופי חושדת שאבא שלה לא מספר לה את כל האמת. הספק הזה ילווה את מיה - וגם את הצופים - לאורך כל הסרט. דרך דמותה העגמומית והמלנכולית של מיה הסרט לוקח אותנו מתחת לקליפה השטחית של קלישאות חרושות על רוחות רפאים ועולם המתים, להתמודדויות רציניות עם שכול, אבל ולקיחת אחריות על המעשים שלנו. כמיטב המסורת, הסרט מתובל בג'אמפ סקרס, אבל הוא ניחן בעיקר בסצנות זוועתיות שיצליחו לגרום לכם לנוע באי-נוחות בכיסא, בעיקר למראה דמות שדופקת את הראש בשולחן ללא הפסקה ומנסה להוציא לעצמה עין.

אי-אפשר לערער על העובדה שהאחים פיליפו מבינים דבר או שניים באימה, ואף על פי שהם עושים שימוש במוטיבים הידועים ביותר של הז'אנר (כיאה למתחילים), הם אינטליגנטים מספיק כדי להפתיע את הצופים בטוויסט חכם בסופם. כאושיות רשת שצמחו ושאבו את הכוח שלהם מתוך המדיות החברתיות, האחים פיליפו מכירים את הקהל שלהם (המורכב בעיקר מבני נוער) ויודעים בדיוק מה הוא אוהב.

אף על פי שהוא משויך לז'אנר האימה העילית, "נגעת נרצחת" לא מנסה או מתאמץ להתחכם יתר על המידה. לעומת סרטי אימה אחרים מבית A24 כמו "תורשתי" ו"מידסומר" של ארי אסטר, שבהם המעטפת הוויזואלית האסתטית להחריד שלהם מסתירה (לפעמים יותר מדי) שכבות על גבי שכבות של תמות פסיכולוגיות עמוקות, "נגעת נרצחת" עושה זאת בצורה קלילה על סף השטחית, אבל בכל זאת מצליח לעורר עניין בצופה ולסקרן לכל אורך 90 הדקות שלו.

"נגעת נרצחת" הופק באוסטרליה והקאסט שלו מקומי למהדרין (יש אפילו קנגורו!), אז אל תחפשו כאן שמות מפוצצים. השם היחיד שאולי יישמע לכם מוכר הוא מירנדה אוטו, המוכרת בעיקר מסרטי "שר הטבעות" שבהם שיחקה בתפקיד אאווין. זו אחת הגדולות של הסרט. הוא לא נשען על מעמדם של כוכבים בינלאומיים ליחסי ציבור ומשתמש בתוצרת אוסטרלית מוכשרת ביותר.

זה סרט אפקטיבי שיודע מה הוא רוצה מעצמו ולא מנסה להיות משהו שהוא לא. אין כאן תחכומי יתר סטייל "בו מפחד" או "מידסומר", ואף אחד לא ניסה כאן להמציא את הגלגל. בזמנים קשים של בצורת אומנותית - נוסף על שביתות התסריטאים והשחקנים - כל פרויקט שהוא לא מיחזור או חידוש של משהו נחשב למוצר טוב. זה לא מוריד מהערך של "נגעת נרצחת". להפך, זה הופך אותו לסרט מרענן כמו פינה קולדה בגל חום קיצוני. הוא מפחיד בצורה אפקטיבית כמו פעם, וכיף שעוד עושים סרטים כאלה.

"נגעת נרצחת": 3.5 כוכבים | במאי: דני ומיכאל פיליפו | ארה"ב, 94 דקות