עם כל הכבוד לג'וליה רוברטס, קשה להמליץ על "להשאיר את העולם מאחור"

אני מצטער לפתוח את הביקורת הזו עם מונח מעט מיני אבל המונח הזה הוא הדבר הראשון שעלה לי לראש כשהסתיים הלהיט העכשווי של נטפליקס "להשאיר את העולם מאחור": בלו בולז. ביצים כחולות. ושוב, סליחה, אבל כל מי שמכיר את המונח יצליח להבין הכי טוב מה עושה הסרט של נטפליקס למי שצופה בו. ציפייה, המון ציפייה, ממש ניסיונות חזקים לעורר ציפייה - ואז שום דבר לא קורה. אתה נשאר מול סרט שנגמר ולא באת על סיפוקך בשום צורה. ועכשיו אנסה להסביר למה בלי לעשות ספוילרים.

בגדול, הווייב של הסרט נותן תחושה שהוא מותחן. זוג (אית'ן הוק וג'וליה רוברטס), שני ילדים, בורגני, עבודות סבבה, דירה חמודה בברוקלין, מחליטים בהתרעה של מהרגע להרגע לצאת לחופשה עם הילדים. הם נוסעים לבית ביער, וילה מפנקת עם בריכה, נהנים מאוד אבל בערב פתאום יש בלקאאוט. החשמל והאינטרנט נפלו. בנוסף, דופק על הדלת שלהם זוג שטוען שהם הבעלים המקוריים של הבית, ושהם רוצים לחלוק איתם את הבית בגלל ההחשכה הענקית. די מהר מתגלה שההחשכה היא פעולה של האקרים והשישה ינסו להתמודד עם מה שמגיע.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• החייל שריגש את הרשת: "יגיע היום שאוכל לשיר גם בלי המסכה"
• קליל וקצבי עם עלילה מטופשת וחמודה - וטימות'י אחד: "וונקה" הוא סרט מתוק
• מארגני האירוויזיון: חרף הקריאות להחרמתה - ישראל תשתתף בתחרות

אוקיי, כנראה שיהיו קצת ספוילרים, אבל בשורה התחתונה - עם מה הם מתמודדים? לא הרבה. דברים קורים ונפתרים. כל סצינה שיש בה מתח נפתרת די בקלות והאנשים בבית מסתדרים אחלה די מהר. בגדול, סרט של נטפליקס שהיה יכול להיבלע במחשכי הרשימות של סרטים מומלצים עבורך. ספק אם היו צופים בו כה רבים אם לא היו בו שחקנים מוכרים ואם הבמאי, סאם אסמאעיל, לא היה עושה כה הרבה עבודה לתת לו סטייל.

והעבודה רבה: שוטים שמתהפכים באמצע השוט, קלוז-אפים, מבט מלמעלה שנכנס לתוך הבית. חלקם מגניבים ממש, חלקם מוגזמים, אבל בהחלט עבודת הבימוי הופכת את זה מעוד סרט למשהו שבכל זאת מחזיק שעתיים+. אבל עבודת הבימוי הזו היא גם זו שמייצרת את תחושת חוסר הסיפוק. ברקע כמעט כל סצנה שבה קורה משהו שיכול להיות מותח, יש מוזיקת אימה עמוקה, והסצנה מבוימת כמו מותחן רציני. ואז, כאמור, לא קורה כלום. שוב ושוב. בהתחלה זה עוד מובן, בכל זאת מפחיד לחשוב לחיות בעולם שבו אין יותר סלולר ואינטרנט והתקשורת נופלת, אז המוזיקה המפחידה מכניסה לעניין, אבל רבאק - ככל שהטריק חוזר על עצמו שוב ושוב, הוא פשוט מפסיק לעבוד.

ניקח לדוגמה את הדקות הראשונות של הסרט: ג'וליה רוברטס פשוט מודיעה להוק שהיא אירגנה להם חופשה. ממש מעכשיו לעכשיו. הצופה מרגיש שיש פה משהו לא הגיוני. היא בטח מסתירה משהו. אז ספוילר: היא לא. היא פשוט רצתה חופשה. כי היא, לטענתה "ממש שונאת אנשים". היא גם חוזרת על זה כמה פעמים בסרט. האם זה מורגש חוץ מזה בסרט? לא ממש, פרט לחשדנות שלה כלפי הזוג שמגיע אליה באמצע הלילה בלי תעודות זהות. לא ממש שנאת אנשים, יותר חשדנות בריאה, אבל הסרט מתעקש, אז שיהיה.

השחקנים מצידם מעולים. ממש. הם הסיבה השנייה שהסרט מחזיק. חוץ מהוק ורוברטס, מהרשלה עלי מעולה כבעל הבית, קווין בייקון כרגיל אדיר בתפקיד קטן אך משמעותי וגם כל שאר הצוות נותנים עבודה (פרט קצת לצ'ארלי אוונס, המשחק את הבן הבכור).