בית המקדש היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה. על פי המקרא בית המקדש הראשון נבנה במאה ה-10 לפנה"ס ובו שבו והתלכדו ארון הברית והמקדש כבימי המשכן בשילה טרם הוצא ממנו הארון ונלקח למלחמה בה נפל שלל בידי הפלשתים. בית המקדש שכן בירושלים ושימש כמרכז להקרבת קורבנות, עליה לרגל ותפילה. במקדש כיהנו כוהנים צאצאי אהרן כשלצדם סייעו הלויים, כאשר במרבית התקופה כיהנו בכהונה הגדולה צאצאי צדוק, הכהן הגדול בימי שלמה המלך. לצד הקרבת הקרבנות, פעל במקדש בית הדין הגדול (כינויו המאוחר: סנהדרין הגדולה), שישב בלשכת הגזית והורה הלכה לעם ישראל