המבחן האמיתי של מנסור עבאס מתחיל עכשיו | רביב דרוקר, טור מיוחד

היחסים שלנו התחילו ברגל שמאל. כשהוא החל לפרק את הרשימה משותפת ולפלרטט עם נתניהו, הוא מיתג אותי מיידית בצד הלא נוח. די בצדק. חשבתי שמה שהוא עושה זה שיא הציניות. לחבר את ערביי ישראל עם בנימין נתניהו והקואליציה שלו. שידרתי אז ידיעה על הצבעה ספציפית בכנסת בה עבאס וסיעתו היו בכוננות בחנייה לעזור לליכוד. לידיעה צורפה תמונה שהראתה שניים מחברי הכנסת יושבים במכוניתם בחניון הכנסת. עבאס וסיעתו רתחו. לקח קצת זמן, התפייסנו.

לקראת הבחירות האחרונות רציתי לעשות עליו סרט. במערכת שלי לא נרשמה התלהבות. עוד פעם סרט על מנסור? עשינו כבר אחד. מי ירצה לצפות בזה? צודקים, חשבתי לעצמי, אבל לא יכולתי לוותר. זו האמת. אני לא יכול לחשוב על פוליטיקאי יותר מרשים ממנו, שפועל בישראל. מנהיג אמיתי, שמוכיח שוב כמה חשוב הממד הפרסונלי בעשיית היסטוריה.

הציבור הערבי-ישראלי תמך בהשתלבות באחוזים גבוהים, לפני שעבאס נכנס לזירה. איימן עודה ואחמד טיבי נראו מועמדים יותר טבעיים להוביל את התהליך ההיסטורי. לא היה להם את זה. אולי מחסור באומץ, אולי לא קורצו מהחומר הנכון. אפשר להגיד די בביטחון, אילולא האישיות הייחודית של עבאס, זה לא היה קורה. בטח רע"ם לא הייתה מובילה את זה. הכניסה שלו לקואליציה שינתה את פני המדינה. רק בגללה, נוסדה בכלל ממשלת שינוי ונתניהו איבד את כיסאו. רק בגלל ההחלטה הזאת, הממשלה גם נפלה. בהובלה צינית מאין כמוה של נתניהו, התרומם גל אדיר של שנאת ערבים, שהפיל את הממשלה.

כתבות נוספות:

• מנסור עבאס פותח הכול: 3 חודשים עם יו"ר רע"ם - כמו שלא ראיתם
• הסודות של דוד ביטן - הפרק המלא
• היומן של ניר חפץ

הבחירות הללו היו, אם כן, במידה רבה מלחמה של עבאס על קיומו הפוליטי האישי, אבל גם מאבק היסטורי על הדרך שהוביל. אם היה נמחק, ספק אם איזשהו מנהיג ערבי היה הולך בנעליו. גם במצב הקיים, קשה לראות מי יעז לעשות את מה שעבאס עשה, בטח לאור המחירים שהוא שילם.

במשך שלושה חודשים וחצי רדפתי אחרי עבאס, ביפיע, ערערה, טמרה, בפזורה הבדואית בדרום, בחורה, איפה לא. רדפתי זו ממש המילה הנכונה. אם הייתם רואים את לוג ההתכתבויות שלנו בוואטסאפ, סביר שהייתם חושבים שאני סטוקר מהזן הגרוע ביותר. עבאס לעיתים נעלם, לא עונה שבוע, שבועיים. אי אפשר להבין למה. הוא לא אוהב את הסרט? נמאס לו מהמצלמה? סתם עסוק? אחרי זה הוא חוזר כאילו כלום. למה חזר? לא ברור.

מי שיראה את הסרט, שנשדר הערב (חמישי) אחרי החדשות בתוכנית "המקור" יגלה עוד הרבה חידות על האיש, שקשה לפתור. למה הוא לוחץ ידיים באצבעות נקועות? למה הוא נכנס לחוג בית ביום שישי בלילה, שמתנהל בחושך, בנוכחות 17 אנשים? למה הוא מזמין אותנו לחתונה, שהוא לא רוצה שנצלם? למה הוא קורא למצלמה אדם שעוד שנייה יתחיל למתוח עליו ביקורת חריפה?

עבאס הוא אישיות ייחודית. בשיטוטיי במערכת הפוליטית שאלתי עליו הרבה. פחדתי פחד מוות שאני נופל בקסמיו ויום אחד יתברר שמדובר בשלומי לחיאני, או משהו כזה. בחדרים סגורים שמעתי מחמאות אדירות עליו, כאלו שאתה לא נוהג ל/שמוע בין פוליטיקאים, מחמאות מהשרים הכי בכירים, חברי כנסת מהשורה, כולל ליכודניקים ואנשי "ימינה" ז"ל. תוצאות הבחירות, שהוא היה רחוק מלחזות אותן, מזמנות לו את המבחן הקשה מכול. לא הפגנה של ליכודניקים ולא הפגנה של בדואים נגד נטיעות בנגב. הרבה יותר גרוע. מבחן האופוזיציה הנוראי. שנים של מדבר לאדם שכל דרכו היא להשתתף בשלטון.

חשבון הנפש של מנסור עבאס | הערב (חמישי), 21:15, רשת 13