המסעדה של איקאה - אל תתנו לה לבלבל אתכם

[brightcove_iframe video_id='yummies_mivzak_katava242' autoplay='1' kid='1_8iy91ju8' duration='84']

צפו בביקור של יאיר גת באיקאה וגלו את הציון שהמסעדה קיבלה (כל הצילומים: יאיר גת, עריכה: עפרה מייטביץ', אפטר: אסף לזרוביץ')

התחנה הראשונה במסלול השירות העצמי במסעדה של איקאה היא תחנת הקינוחים - מדפי זכוכית עליהם מונחות עוגות בכל מני צבעים, קעריות של מוסים ואפילו צנצנות עם כדורי שוקולד צבעוניים, כמה יפה, כמה יצירתי. הצטיידנו במגשים וסכו"ם והחלטנו לחזור אל הקינוחים בסוף הארוחה כמו שאנחנו רגילים. גם מקרר המשקאות היה צבעוני ומפתה, אפילו הצלחנו למצוא שם בירה. עד לאותו רגע, המסעדה שבסניף איקאה בראשון לציון, נראתה לנו כמו כל קפטריה או בית קפה בשירות עצמי. עמדת המרק, שמאחוריה ניצב עובד עייף בסינור לבן, הייתה הסימן הראשון לכך שעברנו אל עולם המטבח המוסדי או אפילו הצבאי. לקחנו מרק אפונה אפור בצלחת לבנה והמשכנו לצעוד. מאחורי וויטרינת המנות עיקריות המתינו בשקט, וכנראה גם די הרבה זמן, נקניקיות בכל מיני צבעים. זה נשמע כמו פיתוח שוודי מדליק, אבל הצבעים –אלף גוונים של צהוב חולני וחום סופני, נוצרו מרמות שונות של חשיפה לאור ניאון ואוויר מזגנים. בצמוד לנקניקיות ניתן היה לראות את כדורי הבשר השוודיים, מנת הדגל של איקאה, שהיו יותר כהים מאשר בצילומים שלהם שמקדמים את טירוני הקניינות עם כניסתם למתחם וגם יותר מגובשים (כלומר קשים). היו שם גם שניצלונים סטנדרטיים, נתחים של סטייק פרגית, רבעי עוף שהוצעו כ"מנת היום" ומנת דגל נוספת: נתחי סלמון בהירים במיוחד ברוטב ירקרק במיוחד, ואנחנו חשבנו שלנו היה יום קשה.

[caption id="attachment_31357" align="aligncenter" width="597"] פרגית שהתחממה תחת מנורות החימום זמן רב.[/caption]

העמסנו – אין מילה אחרת לתאר את זה, מנה של 15 כדורי בשר, בתוספת צ'יפס ושעועית ירוקה ומנה של סטייק פרגית עם תפוחי אדמה בתנור ושעועית ירוקה, ובדרך לשולחן עצרנו בבר הסלטים. על גרגרי התירס מקופסא, הכרוב והגזר המגורד וויתרנו מראש. גם העגבניות נראו קצת חיוורות, אז הלכנו בעיקר על ירוקים והקפדנו להוסיף להם רוטב בהיר ממיכל פלסטיק עליו נכתב וינגרט. המרק הצליח לרדת נמוך אפילו יותר מהציפיות שלנו. הוא היה מלוח ואבקתי, מסוג הדברים שאוכלים בערים נצורות, רק כדי שיהיה משהו חם לשים בפה. שתיים שלוש כפות הספיקו לנו כדי לשים אותו בצד. המנות העיקריות היו קרביות אפילו יותר. על פי המרקם אפשר היה לנחש שכדורי הבשר השוודיים לא הכילו יותר מדי בשר והתיבול שלהם, שהתבסס על פלפל שחור ופפריקה היה הרבה יותר ישראל משוודי. הצ'יפס היה מסולסל, קפוא ומחומם אבל לא מספיק, ובין תרמילי השעועית מצאנו לא מעט עלים וקצוות שעועית. את הטענות אין מה להפנות לאיקאה, השעועית היא ממפעל אחר.

[caption id="attachment_31358" align="aligncenter" width="599"] 15 כדורי בשר, לא פחות. חבל שהם לא נראים כמו בקטלוג של איקאה[/caption]

תפוחי האדמה יצאו מאותו פס ייצור של הצ'יפס ולמרות צורתם השונה, דמו לו גם בטעם וגם במרקם. שניהם אגב, לא ייכנסו כנראה אל היכל התהילה של הטעמים והמרקמים. נתחי הפרגית שבילו שעות ארוכות על מתקן החימום הצליחו לשמור על עסיסיות מסוימת אבל עוד לא נולדה העסיסיות שיכולה לנצח טעם של עוף במילואים. הסלט, או יותר נכון הרוטב של הסלט, היה נקודת האור היחידה. אור חלש ומהבהב, שהצליח להביא קצת רעננות וחמצמצות. ואז, כמו שהבטחנו לעצמנו, חזרנו לקינוחים: בוואריה פרווה ומוס אגוזים.

[caption id="attachment_31359" align="aligncenter" width="599"] בוואריה ומוס אגוזים של איקאה. קינוחים זולים, אבל היינו מעדיפים לשלם עוד קצת בשביל הטעם[/caption]

הבוואריה היא בין הפריטים הגדולים ביותר שתוכלו לרכוש באיקאה תמורת 10 שקלים וזה ההישג היחיד שלה. מדובר בקוביית קרם ענקית מונחת על שטיחון אמבטיה של שערות קדאיף ומעליה שברי בוטנים מסוכרים. בפה העסקה מתגלה כקצת פחות טובה. המרקם של הקרם מוצק מאוד והטעם ניטראלי כמעט לחלוטין, עם נגיעת קורנפלור. מוס האגוזים הכיל בעיקר שאריות בוטנים, שיצרו יחד עם השוקולד, טעם של חטיף סניקר'ס שלא עלה יפה. שתינו גם אספרסו מהמכונה ויצאנו לדרך הארוכה בין המדורים, המחסנים והקופות אל החניון ומשם הביתה. היא אולי נראית כמו פוד קורט קניון ומצטלמת כמו מסעדה, אבל אל תתנו לזה לבלבל אתכם, מדובר בחדר אוכל. יכול להיות שתצאו ממנו שבעים, אולי אפילו מסופקים, אבל אפילו במחירים האלה לא תתקשו למצוא ארוחות הרבה יותר שוות. כמו שאמר לנו חבר לפני כמה ימים: 'אם אתם רעבים באיקאה, עדיף כבר שתאכלו ספה.'   חשבון: כדורי בשר בינוני: 37 ₪ פרגית: 39 ₪ טובורג X 2: 24 ₪ מרק אפונה: 9 ₪ בוואריה: 10 ₪ מוס אגוזים: 10 ₪ אספרסו X 2: 10 ₪   סה"כ: 157 ₪