416 בר קוקטיילים טבעוני - יצא פרווה

בר קוקטיילים מעוצב שנותן מענה לאוכלוסיית הטבעונים זה רעיון מעולה. יאיר גת יצא לרחוב הארבעה לבדוק אם 416 עושה רושם גם על מי שלא טבעוני. צפו בווידאו לציון המלא

[brightcove_iframe video_id='yummies_mivzak_katava263' autoplay='1' kid='1_41zkot1s' duration='55''] (כל הצילומים: יאיר גת. עריכה: עפרה מייטביץ', אפטר: אסף לזרוביץ')

מאות פעילים, אולי אפילו יותר, עמדו ברחבת הסינמטק במוצאי שבת ומחו נגד המשלוחים החיים. אם היינו הולכים לאכול בשר, היינו חולפים במהירות דרך ההמון ומשתדלים לא ליצור קשר עין. מזל שהיינו בדרך לבר-מסעדה טבעוני, כך שהמצפון היה שקט יחסית. כמו רוב חללי ההסעדה שלאורך רחוב הארבעה, גם ל-416 (4 על שם הרחוב, 16 על שם מספר הבנין) יש שתי כניסות. אחת ברחוב ועוד אחד פונה לכיכר גבעון שעד לפני כמה שנים היתה החניון הצפוף מאחורי רחוב הארבעה. עמדת המארחת, נמצאת משום מה בצד של הכיכר וכדי להגיע אליה חצינו את החלל ההומה, חולפים על פני שולחנות מלאים ומלצרים עם חולצות אחידות וחיוכים רחבים במיוחד. התיישבנו על מה שנקרא "שולחן גבוה" מלצרית מחייכת מזגה לנו מים עם נענע, לימון ותות, ומבעד לווליום הגבוה של המוזיקה, ושל צעקות הסועדים שניסו להתגבר עליה, ניסינו להחליט מה מזמינים. בר טבעוני 416 התפריט של 416 הודפס אמנם לא מזמן, אך נראה כאילו עבר עליו עדר בדרכו למרעה. העמוד הראשון מציג ארבע מנות ראשונות, שבקריאה ראשונה נראות כמו מנות ברים סטנדרטיות: צ'יפס, חומוס, לבנה וקלמרי. רק שהצ'יפס הוא מפולנטה, החומוס משעועית שחורה, והקלמארי מפטריות מלך היער. לא ביררנו לגבי הלבנה, אני רק יכול לנחש שחלב אין  שם. בהמשך העמוד מופיעים ארבעה סלטים, שהבולט בהם הוא "סטייק רוקה" עם "רצועות סטייק בגריל". בעמוד הבא, שכולל ארבע כריכים וארבע מנות עיקריות, משובצים פריטים כמו ""באן מי", "לאפה בתנור", שווארמה בצלחת" ומה שנראה כמו מנת הדגל של המקום "סטייק במחבת ברזל". תפריט היין נמסר לנו בעל פה: "שלושה אדומים ושלושה לבנים".

[caption id="attachment_32546" align="aligncenter" width="601"]סלט של 416 בר טבעוני סלט שאפשר למצוא גם בבתי קפה[/caption]

כדי לענות על שאלות כמו אילו יינות מי עושה אותם ובאיזו שנה, נדרש המלצר להתייעצויות ממושכות בבר, שבסופן בחרנו כוס של סוביניון בלאן ניו זילנדי וכוס בלנד ישראלי של יקב וורטמן. אני מאמין שמדובר ב"עמק שפייה לבן 2015", רק שבשלב הזה נראה שהמלצר עומד להישבר,

אז לא ווידאתי. בינתיים התמלאו הכוסות שלנו במים עם נענע, לימון ותות עוד שלוש ארבע פעמים, אבל מי סופר. הזמנו קלמרי –"טבעות מלח היער" – בחיי, כך נכתב בתפריט, בציפוי פנקו, טאקו בול – סלט של חסה קצוצה שעועית שחורה, קינואה, תירס שרוף קוביות אבוקדו ועגבניות, "ראובן הצדיק" - כריך עם טמפה על הפלנצ'ה, ואיך אפשר בלי סטייק במחבת ברזל, שנעשה על פי מתכון סודי בהחלט. אחר הצהריים, כשהזמנתי מקום, הזהירו אותי שיכול להיות שהמנות ייצאו לאט, כי "המטבח בהרצה". אם הן היו יוצאות רק קצת מהר יותר הן היו מגיעות לפני שהזמנו אותן. הקלמארי, הוגשו בסלסלת מתכת על גבי עיתון עם רבע לימון וקערית רוטב טרטר, רק שהם נראו כמו עוגיות עבאדי. "חשוב מאוד לסחוט את הלימון על הקלמארי", הדגיש המלצר, אז סחטנו. הם בטח היו טעימים יותר עם יין אבל היין, טרם הגיע, אז שתינו עוד קצת מים עם נענע, תות ולימון. השילוב בין מיץ הלימון הסחוט לפירורי הלחם המטוגנים לא יכול לא לעבוד. אבל הפטריות עצמן, מלך או מלח, היו חסרות טעם והמרקם הרך שלהן לא התקרב לדבר האמיתי. הסלט היה בסדר, לא היה משהו שאי אפשר לקבל בכל בית קפה. הרבה חסה. שעועית שחורה, קינואה לבנה וממרח אבוקדו שהחליף את קוביות האבוקדו שהובטחו בתפריט. היין טרם הגיע. אבל היי, מזגו לנו עוד מים נענע, לימון ותות. ראובן הצדיק, טייק אוף על כריך רובן, לא הצדיק את הטרחה. נתחי הטמפה, קרוב רחוק של טופו שנעשה על ידי התססה של פולי סויה, הונחו בשכבה אחת, לא מאוד נדיבה והשילוב שלהם עם הרטבים יצר חמצמצות סינתטית ולא נעימה. יכול להיות שקצת יין היה עוזר? מי יודע, הוא עדיין לא הגיע. אז הגיע הסטייק - במחבת ברזל מעשנת, מוקף בפלחי בצל ותפוחי אדמה. הוא נראה כמו הדבר האמיתי והגיב לסכין כמו אנטרקוט שנצלה יתר על המידה. בכל מה שקשור למרקם שף דוד סיני ברזילי הצליח לפצח את השיטה. הטעמים שהושפעו בעיקר מהמתכת הלוהטת היו מפויחים והזכירו בעיקר בצל ופטריות על מדורה. כוסות היין הגיעו לבסוף בתוספת התנצלות "עובדים היום מאוד קשה בבר". לא שאני מבין גדול, אבל נראה לי אם בר מצליח להוציא שתי כוסות יין במשך ארוחה שלמה, משהו שם לא באמת עובד. לקינוח הזמנו עוגת גבינה אפויה. סיפרו לנו שבבית הקפה 'עוגתה', אחד ממקומות העבודה הקודמים של השף, היא הייתה להיט, אבל זה לא עזר. היא אמנם נראתה כמו משהו ששווה לנעוץ בו כף, אבל המרקם שלה היה גרגרי ומוצק והטעמים הקלושים היו קרובים יותר לקורנפלור מאשר לגבינה. התאוששנו בחברתן של שתי כוסות אספרסו וצ'ייסר של קוניאק. המלצר קרא לו "פייר ברנארד". אנחנו יודעים שמדובר ב"פייר פראן" ושכדאי שמקום שקורא לעצמו גם בר קוקטיילים, ידריך קצת יותר טוב את הצוות שלו.

[caption id="attachment_32548" align="aligncenter" width="597"]עוגת גבינה של 416 קינוח של עוגת גבינה מאכזבת[/caption]

בר מסעדה טבעוני שהוא גם מעוצב ומוקפד, זה רעיון טוב. זה נראה לי קצת מוזר שאנשים שבחרו בטבעונות ישמחו לאכול מנות שנראות ומתנהגות כמו בשר. זה קצת כמו לראות תמונות ממקום הפשע לא? אבל לכו תתווכחו עם טבעונים. בימיו הראשונים 416 לא מצליח לממש את ההבטחה, אולי כי במקום לנסות להעמיק במטבח טבעוני, הוא מתעסק בחיקויים של מנות מבוססות בשר או פירות ים. הוא מכוון בעיקר לטבעונים שמאסו בקציצות עדשים וקינואה, ומתים ללעוס משהו אחר, לא חשוב באיזה טעם. בתור אחד שלא בחר בטבעונות, אני חושב שזה יוצא די פרווה. חשבון-בבקשה

לכל ביקורות האוכל של יאיר גת לחצו

בא לכם מתכון טבעוני טוב? כנסו לעמוד המתכונים הטבעוניים של יאמיז