מיליון דולר? טעמנו את המנה החדשה עם הכמהין של פיצה האט

העולם נחלק לאוהבי הבצק הסופגנייתי של פיצה האט, ולאלו שלא מבינים שום דבר מהחיים שלהם. אני משתייכת לזן השני, ובאותה נשימה מעריצה כל דבר טראשי שמשיקה הרשת בשנים האחרונות - החל מהצ'יזי קראסט ועד לקראון פיצה עם כדורי שמנת סוטים ומענגים. אם יש משהו שימלא את הבצק העבה והשומני ויגרום לאפקט הגבינה הנמסה במעמד הביס - אני מרוצה. והנה, כאילו העולם לא מטורלל מספיק, יצאה רשת "פיצה האט" עם בשורה חדשה שעושה אצבע משולשת לאוהבי הבצק העבה העממיים: פיצת בוטיק לבנה ויוקרתית.

כמה יוקרתית? את הרוטב המסורתי מחליף קרם שמנת וכמהין, אותה פטריה יקרה שניצודה על ידי חזירים מיומנים ומאומנים באישון לילה, וששפים משלמים עבורה מאות אלפי דולרים לחתיכה. מפתיע? די, אבל לא יותר מהתוספות שמונחות עליה ולא ניתנות לשינוי אלא רק להסרה: אננס ופטריות שאמורים על פי המפרט הטכני "ליצור ביחד טעם חדש וממכר". כל האוממי הפוטנציאלי הזה מונח על בצק דק, מה שאומר שאפקט הביס הסופגנייתי הופקע מפיצת הבוטיק לטובת ביס אלגנטי ומאופק.

מאופקים ואלגנטיים נופפנו לשלום לשליח שעזב רכוב על אופנעו, ובידינו מגש חם ונוטף ריח כמהין או יותר נכון שמן כמהין, כי אם פטריית כמהין הייתה לוקחת חלק בפיצה, כל השכונה הייתה יודעת זאת רק מהסנפה קלה. פתחנו את המגש ומלמלנו "אוייש" קטן וחלוש כי הפטריות שהובטחו בתפריט לא היו במציאות, ורק אננס שפוזר בנדיבות ניסה למלא את ההבטחה. ה"אוייש" השני הופנה לכיוון הגבינה שבילתה כנראה יותר מדי זמן בתנור והגיעה צהובה-אדומה ובעיקר קשה ולא מקיימת את אקפט המתיחה שכל כך נדרש ומצופה מפיצה חמה - יוקרתית או עממית.

חשבנו לעצמנו שמילא. בטוח רוטב שמנת הכמהין יפצה על היעדר העסיסיות הגבינתית וירכך את כל העסק בקרמיות לבנה. הרוטב חשב אחרת. הוא היה במרקם די מוצק - אולי כתוצאה משהייה ארוכה בתנור שייבשה אותו, ואולי בגלל שמראש הוא לא צלח. בכל מקרה הביס היה יבש, וללא העסיסיות של רוטב העגבניות שכמעט תמיד מציל את המצב - הרגיש מאוד עצוב. האננס דווקא היה ממש בסדר ועדיין עסיסי, אבל כל קשר בינו לבין רוטב הכמהין הרגיש מקרי בהחלט.

שלא תבינו לא נכון, אנחנו מתים על אננס על פיצה, אבל הוא עובד הכי טוב עם משהו מלוח דוגמת פפרוני או סלמי, ופחות עם שמנת פטריות, לא משנה כמה יוקרתי כל העסק מכוון להיות. גם הבצק הדק התגלה כעוד טעות אסטרטגית כי ללא השומניות של הבצק הסופגנייתי הרגיל, הביס הרגיש כמו דיקט ופחות כמו בוטיק. ואם לסכם את המצב אחרי 3 סלייסים ועוד אחד שעבר חימום נוסף בתנור לבדיקת מרקם הקרם - הטעמים היו שטוחים, שום זץ מעניין לא הורגש באופק, וכל מה שנותר בחדר בתום הבליסה היה ריח יוקרתי של כמהין + 4 סופים של פיצה חצי נגוסים ומיותמים.

פיצת הבוטיק הלבנה של פיצה האט - 79.90 שקלים למגש בגודל לארג'