הפתעת השולחן: שניצל ממולא בצ'ימיצ'ורי

אריאלה פיקסלר אלון

המתכון הזה זוכה בכל פעם מחדש לתואר 'חביב הקהל' של שולחן החג. מדוע? פשוט כי כולם מתאהבים בו, במראה המפתיע שנגלה לעיניים בעת החיתוך בסכין. מבחוץ הנתח נראה כמו שניצל רגיל, שמנמן וזהוב, אך כשחותכים אותו לרוחב מתגלה הכיס הצבעוני והטעים והשמחה רבה.
לכאורה מדובר בשניצל ממולא רגיל, אך הצ'ימיצ'ורי, אותו רוטב קסם ארגנטינאי, עושה פה את כל ההבדל.

רוטב הצ'ימיצ'ורי נותן לבשר העוף מרקם מעודן בזכות הרכב החומרים הייחודי, וגם מעניק לו טעם שמתפוצץ בפה לאלף תתי-טעמים שכולם מתחברים בסינרגיה מושלמת לחוויה עצומה שכולה טעם. כמו שאמרתי, מדובר במתכון קל, מהיר וסוּפּר-חסכוני (פה בהוראות הרחבתי, למעשה הדבר דורש בדיוק חמש דקות עבודה). בקיצור, רוצו להכין בלי לחשוב פעמיים.

מצרכים:

בווידאו - הטיפ של אסף גרניט לשניצל של אמא שלו
[brightcove_iframe video_id='yummies_chefs_tips_asaf04' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_8tkpctrs' duration='50']

אופן ההכנה:

מכינים את רוטב הצ’ימיצ’ורי:
קוצצים את הבצל והגמבה דק מאוד ומערבבים עם יתר החומרים. טועמים ומתקנים תיבול. מניחים בקערה סגורה היטב עד השימוש.

מכינים את השניצלים:
בעזרת להב של סכין חדה יוצרים כיס בכל חצי פרפר חזה עוף (תוחבים את הסכין במרכז הנתח לרוחב ובזהירות חותכים ויוצרים כיס. יש להיזהר לא לחתוך יותר מדי וליצור חור בדופן החזה).

לוקחים 3-2 כפות מהצ’ימיצ’ורי. מקפידים לקחת רק את הירקות ולא את הנוזלים. הירקות ששהו בנוזלים קיבלו את הטעמים וזה מה שצריך.
תוחבים את המלית עד שהכיס מתמלא, והכי טוב שיתמלא ככל האפשר. מנקים את פי הכיס משאריות פטרוזיליה, שכל הנתח יישאר נקי מבחוץ והמלית לא תבצבץ החוצה. מניחים על מגש או צלחת.

מכינים 3 צלחות:
באחת קמח, בשנייה ביצים טרופות עם שום ותבלינים, ובשלישית פירורי לחם. הטוב ביותר – חצי כמות פירורית זהב וחצי פאנקו – פירורי לחם קריספיים יפניים. מקמחים בנדיבות את כל צדי הנתח. מנערים משאריות קמח.
טובלים כל נתח מקומח בביצים הטרופות והמתובלות ומקפידים שהוא יכוסה היטב מכל צדדיו. מנערים משאריות ביצה. טובלים את הנתח בתערובת פירורי הלחם.
מניחים את הנתח המצופה במגש בצד לכ 20 דקות כדי שהציפוי יתייבש ובעת הטיגון הוא יהיה קריספי יותר. אם אוהבים ציפוי עבה במיוחד, אפשר לחזור על פעולת הטבילה בביצה ופירורי לחם פעם נוספת. לדעתי ציפוי דקיק ועדין עדיף, היות שהמלית מתובלת ודומיננטית.
מחממים מחבת כבדה על אש גבוהה. מוסיפים לתוכה שמן בגובה של כ 2-1.5 ס”מ. כשהשמן חם מאוד מנמיכים את הלהבה לבינונית (חשוב, כי הנתח עבה וייקח לו זמן להתבשל היטב מבפנים. עוף שאינו מוכן בשלמות, בדרגת צלייה ‘מדיום’, מסוכן לאכילה, ולכן מטגנים על אש בינונית ולאורך זמן רב יותר, כך הנתח יתבשל מבפנים, אך הציפוי לא יישרף).
מכניסים נתח אחד או מקסימום שניים בכל פעם (כדי שחום השמן לא ירד בעקבות הכנסת כמות רבה של נתחים בבת-אחת).
מטגנים את הנתח משני הצדדים עד להזהבה עמוקה.
מוציאים למגש מרופד בנייר סופג.
אם נתחי העוף עבים, מכניסים אותם לאחר הטיגון לתנור חם (180 מעלות) לכמה דקות, עד שכל פנים העוף מוכן.
מגישים חם עם עוד קצת (בעצם הרבה…) מרוטב הצ’ימיצ’ורי שנשמר בצד.