"הרגלים שהתקלקלו"? כך המלחמה משפיעה על אכילה בקרב ילדים
מנשנוש בלתי פוסק ועד לאובדן תיאבון מוחלט - המציאות הביטחונית והשגרה המעורערת שוחקות לא רק את מנגנוני הוויסות שלנו, אלא גם את של הילדים. שוחחנו בנושא עם דינה רויטמן, דיאטנית ראשית במאוחדת מחוז דרום, וחזרנו עם תשובות - למה האוכל הופך לכלי להתמודדות רגשית, איך נמנעים ממאבקי כוח סביב הצלחת ואיך מייצרים "עוגנים תזונתיים" בתוך הסערה?
המושג "אכילה רגשית" נשמע מכל עבר, אך מה הוא באמת אומר? בימים חסרי ודאות אלו, ילדים רבים מבטאים את המצוקה דווקא דרך הצלחת. חלקם פונים לאכילה תכופה ולחיפוש מתוקים ונשנושים לאורך כל שעות היום, בעוד אחרים מגיבים בהימנעות מאוכל ובירידה בתיאבון. עבור ההורים, ההתמודדות היומיומית הופכת למאתגרת במיוחד בין הרצון להרגיע לבין הצורך להציב גבולות.
לפי דינה רויטמן, הדיאטנית הראשית במחוז הדרום של קופת חולים מאוחדת, לא מדובר ב"הרגלים שהתקלקלו" אלא בתגובה טבעית והישרדותית למצב בתקופות של מצוקה. הגוף והנפש מחפשים הקלה מיידית, וכפי שמבוגרים פונים להתנהגויות שמספקות נחמה רגעית, כך גם הילדים. האכילה הופכת לכלי להתמודדות עם מתח, חרדה ושעמום, במיוחד על רקע השהייה הממושכת בבית והיעדר מסגרות קבועות. "במצבי לחץ הגוף נמצא בדריכות גבוהה", היא מסבירה. "אצל ילדים זה מתבטא לא פעם בחיפוש אחר פחמימות זמינות ומתוקים, או דווקא בירידה בתיאבון. האכילה בתקופה כזו היא מראה למצב הרגשי שלהם".
כתבות נוספות ממדור יאמיז:
אחת הטעויות הנפוצות של הורים בתקופה זו היא כניסה למאבקי כוח סביב הצלחת. "ילד שאוכל פחות או יותר מהרגיל בתקופה מתוחה אינו עושה זאת מתוך כוונה להכעיס. לכן לחץ, שכנוע והערות חוזרות עלולים להחריף את המצב אף יותר ולהוביל לאכילה רגשית עמוקה יותר או להימנעות", מוסיפה הדיאטנית.
במקום זאת, מציעה רויטמן גישה רגועה ולהציע אוכל בריא ומאוזן בזמנים קבועים, מתוך הבנה שעם חזרת השגרה והירידה במפלס החרדה, גם האכילה נוטה להתאזן מעצמה. המפתח, לדבריה, נעוץ בארגון הסביבה ולא באיסורים דרמטיים. "המתוק אמנם נותן תחושת הרגעה בנקודת הזמן בה הוא נאכל, אך כשהוא הופך לזמין מדי הוא נוטה להחליף ארוחות מזינות ולהשפיע על רמות האנרגיה והוויסות במהלך היום ומכאן לחוסר שקט מתמשך".
הפתרון הוא יצירת סדר והיגיון בתוך הכאוס: תכנון ארוחות מראש והכנה של נשנושים זמינים כמו פירות חתוכים או יוגורט. "כדאי גם לשים לב כיצד נראית סביבת האוכל בבית, כך שתתמוך בבחירות מאוזנות יותר. בסופו של דבר, הילדים שלנו זקוקים ליציבות. שגרה תזונתית גמישה, עם עוגנים ברורים של ארוחות עיקריות, מייצרת תחושת ביטחון ויציבות בתקופה לא יציבה".
"ארגז כלים להורה" - כיצד לאזן את הצלחת ברגע האמת
רויטמן מציעה מספר כלים פרקטיים שיכולים לסייע להורים להתמודד עם אכילה רגשית אצל ילדים ברגעים המאתגרים בהם אנחנו נמצאים:
- מזהים את הטריגר: שימו לב מתי הילד פונה לאוכל. האם זה אחרי אזעקה? כשמשעמם לו? או אולי כשחסר לו סדר יום? זיהוי המקור עוזר להגיב בסבלנות במקום בכעס.
- מייצרים עוגנים גמישים: אל תנסו לשמור על לו"ז נוקשה, אך חשוב לשמור על ארוחות עיקריות מאוזנות בשעות פחות או יותר קבועות. המסגרת הזו מייצרת יציבות ומפחיתה נשנוש אקראי.
- מארגנים את המרחב: במקום להילחם בדחף למתוק, שנו את הסביבה. דאגו שיהיה אוכל נגיש ובריא כמו ירקות ופירות חתוכים או כריכים קטנים בגובה העיניים והרחיקו את החטיפים לארון סגור.
- שומרים על פשטות: זה לא הזמן למתכונים חדשים או למאבקי כוח סביב אוכל. לכו על האוכל המוכר והאהוב על הילד. האוכל הפשוט מספק תחושת ביטחון שהיא קריטית בתקופה זו.
"זה לא הזמן לשינויים תזונתיים קיצוניים או לדרישות מורכבות", מסכמת רויטמן, "גישה רגועה, עקבית ולא שיפוטית סביב אוכל תומכת בוויסות טוב יותר", היא מזכירה ומדגישה: "אם השינוי הופך למתמשך ומלווה במצוקה בולטת, תמיד ניתן ואף רצוי לפנות לייעוץ מקצועי".
