אוכלים ובוכים • 10 דברים מעצבנים באוכל

למה נייר האפייה גדול מדי, איך תמיד רסק העגבניות מתפוצץ בפרצוף כשפותחים אותו ומי המציא את המדבקות "לשמירה על הטריות" שאף פעם לא נדבקות? 10 דברים מעצבנים באוכל

פופקורן
פופקורן | צילום: flickr dimitri n

(1) העולם הוא עגול, אז למה לא נייר האפייה?

נייר האפייה הסטנדרטי נראה תמיד אותו הדבר: מרובע, לבן והרבה יותר גדול מתבנית התנור המיועדת. כך כשרוצים לרפד את התבנית נאבקים עם הצדדים העיקשים של הנייר שמסרבים להיצמד לתבנית, ונוצרים קיפולים מעצבנים. בעיה נוספת היא כאשר רוצים לרפד תבנית עגולה בנייר אפייה ונאלצים להשתמש בכישורי הגזירה הזכורים משיעורי אמנות א-לה כיתה ג'. ואנחנו שואלים: מתי כבר יגיע היצרן שיעלה על הקונספט  וייצור ניירות אפייה עגולים?

 

(2) לא רק בכיור: נזילות מתבניות קפיץ
כל אופה חובב מכיר את הזה. מכינים בלילה של עוגה, מעבירים לתבנית קפיץ חדשה, מכניסים לתנור ובמהלך האפייה נקוות שלוליות עוגה בתחתית התנור, שנוזלות מבין החריצים בתבנית. ברכותיי, שוב קניתם תבנית קפיץ עקומה. אין מה להגיד - מה שקונים בזול עולה בסוף ביוקר, ובמקרה הזה מדובר באמת כואבת במיוחד. טיפ שלנו: רכשו תבניות קפיץ איכותיות או לחילופין למדו איך עובדים עם רינגים - החיים שלכם במטבח יהפכו לפשוטים ונטולי נזילות.

 

(3) נגעת נסעת או: למה אין מכסה נורמלי לשמנת חמוצה?
שמנת חמוצה היא חומר גלם מצוין שמתאים להרבה מאוד דברים, אבל לא תמיד צריך להשתמש בכל הכמות שבמיכל, ואז נשארים עם שמנת פתוחה בלי אפשרויות נאותות לסגירה. אז נכון שאפשר לעטוף את המיכל כולו עם נילון נצמד, אבל החיים היו הרבה יותר פשוטים אם רק היה מכסה ידידותי לסגירה חוזרת.

 

(4) הרסק שהתרסק
רסק עגבניות הוא ככל הנראה המוצר שהכי לא רוצה שיפתחו אותו, אחרת אי אפשר להסביר את העובדה שבכל פעם שמנסים לפתוח את הקופסה מכסה האלומיניום נצמד אליה כאילו חייו תלויים בכך. לאחר מאבקים ארוכים בסופו של דבר הקופסה נפתחת עם בונוס של שפריץ רסק לעיניים או על הבגדים.

(5) משחקים של מצבי צבירה

זה ידוע שגלידות ושלגונים מגיעים לחנויות ולסופרים בתנאים מבוקרים וברוב המקרים במשאיות קירור מיוחדות. זה גם ידוע שכאשר הן מגיעות לחנות ישר מכניסים אותם למקפיא, לא? אה, זה באמת לא ידוע, אחרת לא ברור איך קורה שמדי פעם קונים את אותה גלידה שקניתם בשבוע שעבר ופותחים אותה בבית רק כדי לגלות שהיא כבר נמסה לפחות פעם אחת ובדיוק אתמול החליטה לחזור להיות מוצקה. התוצאה: גלידה במרקם קשה עם גושי קרח - ממש לא מה שהאיטלקים ייחלו לו. וזה מבלי שהזכרנו את הארטיק שאיבד את המקל.

 

(6) התקשות גורלית או: למה הטחינה הופכת לגוש דביק בתחתית?
כמו בכל סרט אימה, זה מתחיל בצורה אופטימית למדי: פותחים קופסה של טחינה, היא מחליקה ממנה בקלילות אל עבר הקערית ובאופן כללי נראית כמו זהב חלקלק, ריחני ונהדר. ואז, כמובן, מגיעה הסצינה המאיימת מכל - בתחתית הקופסה נוצר גוש קשה ודביק של טחינה שכל מאבק בה בעזרת כף או אפילו דילול במים עולה בתוהו - הגוש מסרב לצאת מהקופסה, וכאשר כבר מצליחים להוציא אותו בחלקים-חלקים משם, ממש קשה עד בלתי אפשרי להפוך אותו לטחינה ביתית חלקה. יש שיאמרו שזה קורה רק כאשר מדובר בטחינה ישנה, אבל לא משנה כמה פעמים וכמה סוגי טחינות ננסה, ותמיד נקפיד על טריות - תמיד התחתית תיראה בדיוק כך.

(7) השקית המתפוצצת: שקיות אטומות בלחץ

אין אדם שלא חווה את זה. אתם ניגשים לארון, מוציאים את שקית החטיף האהוב עליכם ומנסים לפתוח אותה "כמו שצריך" על ידי משיכת שני צידי השקית. לאחר מאבקים עיקשים וסינון כמה קללות עסיסיות על אמא של היצרן השקית נפתחת בבום גדול וכל התוכן מתפזר על הרצפה. לא טעיתם - מדובר פשוט באיטום ואקום של השקיות שאולי טוב לטריות של המוצר, אבל לא עושה את עבודתו כאשר מדובר בצרכן שרוצה לאכול את התוכן הפריך. הפתרון הלא-ממש אלגנטי הוא לפתוח את השקית עם זוג מספריים, אלא שאז כל ניסיון לסגור אותה שוב הופך לבעייתי כפליים.

 

(8) פתח כאן - באמת?
נחמד שלפעמים היצרנים באים לקראתנו. כותבים את תוקף המוצר בצורה ברורה, משתמשים באריזה ממוחזרת ואף מסמנים בדיוק איפה ואיך כדאי לפתוח את האריזה. מי לא מכיר את הפס המקווקו שאמורים למשוך במשיכה אחת חלקה - והאריזה תיפתח בקלילות? כולם מכירים, אבל כנראה שאף אחד לא באמת מצליח לפתוח את הרצועה הזאת בצורה מושלמת, מה שתמיד מותיר שיירי קרטון או סתם אריזה קרועה הרבה יותר מדי. בסופו של דבר איכשהו תמיד נזדקק לזוג מספריים כדי לפתוח את הקופסה מה שהופך את הסימון הזה ללא-יעיל בעליל.

 

(9) התעקשות מסוכנת או שבירת שיניים?
אין הרבה דברים מעצבנים כמו פיסטוקים שאי אפשר לפתוח או פופקורן שלא התפוצץ. זה מרגיש כמו בזבוז מוחלט של כסף על משהו לא אכיל, ולעתים - מרוב זעם - אפילו עלול לגרום לשבירת שיניים. כנראה שלא מדובר בבעיה יצרנית אלא כזו שהגיעה אלינו (לשם שינוי, כן?) בדרך הטבע, ועדיין - אין מעצבנת ממנה.

 

(10) סגירה חוזרת ולא מוצלחת
עוד ניסיון נחמד של יצרנים לבוא לקראת הצרכן. מדבקות לסגירה חוזרת שאמורות לשמור על  טריות המוצר. על פניו, בהחלט מדובר ברעיון פרקטי, אבל בפועל המדבקות האלה אף פעם לא נדבקות כמו שצריך (או בכלל), הדבק שלהן מתייבש ונעלם במהירות, ובאופן כללי - הן פשוט לא עושות את העבודה ואנו חוזרים לסגור את השקית עם קליפס מאולתר או אטב כביסה.

 

מסכימים עם הדברים המעצבנים? יש לכם משהו להוסיף? ספרו לנו באוכל קדימה אוכל.