סליחה, יש לי חוויאג' בקוקטייל: המסעדה החדשה שמחברת בין צרפת לכרם התימנים

המקום

אם יש מקום חדש לעוף עליו, LUNEL הוא מועמד מבטיח. בר האוכל החדש ברביעיית פלורנטין שייך לבעלי 'מנא' מרחוב הירקון - עמרי קאפוטייל וינון אלעל. הקונספט הוא בר אוכל ומשקה שמשלב את פרובאנס וירושלים באותו ביס, עם דגש נחמד על תימן, אבל קודם כל אוכל שעושה נעים בפה ובבטן. "יותר מדי מקומות מגדירים את עצמם בר יין," מסביר קאופטייל, "ואז מרשים לעצמם להוציא מנות בגודל פינצטה. לא פה. פה אפשר לאכול ממש ליד הדרינקים, ולאכול טוב".

איפה

לונל נמצא ברביעיית פלורנטין, מקום שהתחיל עם המון פוטנציאל ואז נהיה האזור הזה בפלורנטין שבו מקימים עוד זכיינויות למשהו מוכר. לשמחתנו, ממש עכשיו הוא התחיל לקבל אופי מחדש. האזור החיצוני של הרביעיה נהיה קצת מטונף מדי מכדי לארח בו עוד סניף של בית קפה מוכר, מה שמאפשר למקומות מקוריים ואישיים לגדול שם, ואמן שהפיצה החדשה של אלון פלד ולונל הן רק הסנוניות של ההתחדשות. אם ינקו קצת את האזור, ירוויחו כפליים, כי סטריט זה סבבה, דירטי סטריט זה הרבה פחות.

כתבות נוספות ביאמיז:

• השיטה המפתיעה של  עומר מילר לקציצות רכות כמו ענן
• עם בירה קרה בצד: נמצא האפי אוור שווה לאוהבי פירות ים
• מסעדת הקופי בר נסגרת, אבל יש לרותי ברודו בשורה מפתיעה

העיצוב

מגניב ממש. בר גדול במרכז, שולחנות קטנים מסביב, אמבטיה גדולה עם המון בקבוקי יין ריקים, ספרי בישול של ירושלים ואוכל תימני על שולחן צדדי. קצת רהיטי וינטג' במרחב וצלחות פורצלן אלגנטיות מבית סבתא. חלונות גדולים משקפים פנימה את כל מה שקורה בחוץ - מהמוסכים השוממים בלילה ועד אזורי הבילוי של פלורנטין, והאווירה אורבנית אך מהוגנת ונעימה.

המוזיקה

משהו עם גוון תימני אבל בווייב מודרני. וגם קצת צרפתי מדי פעם בשביל האלגנט. שילוב של פרובאנס וירושלים, כאמור, וזה עובד נהדר.

האווירה

משוחררת ומגניבה עם הרכב אנושי מגוון: זוגות שבאים לאכול, חברים שבאים לשוחח, כשעל כל שולחן לצד הדרינק גם שלוש מנות לפחות. באים לכאן כדי לאכול ולשתות ולשמוח.

האוכל

ינון אלעל הוא שף עם רקורד מוכח. הוא עבד לפני כן בקפה פופולר, התמחה במסעדת פויול המקסיקנית הממושלנת, וגם השתתף בעונה השלישית של משחקי השף בקבוצה של מושיק רוט. ללונל הוא רצה להביא את האוכל הצרפתי שהוא טוב בו, ולשלב ניחוחות של הבית, והבית הוא ירושלמי עם דגש תימני - מה שמביא לכאן שילובים שלא הכרתם ועובדים נהדר. למשל: בריוש עם עגבניות מרוסקות, גבינה מלוחה וטחינה גולמית עם עשבי תיבול. נשמע מוכר, כן? אבל הבריוש נטבל היטב בסמנה חומה ואז נקלה, מה שנותן לו טעם עשיר ותענוג שמשתלב נפלא עם כל הטריות והרעננות של הטופינגס (38 שקלים). יש גם כף של טרטר דג עם דובדבן, גבינת שמנת, בצל, פיסטוקים וכוסברה, שפותחת יופי את צ'אקרת הסקרנות (38 שקלים).

עוד שילובים בין כאן לשם תמצאו במנת האספרגוס הצרוב, שמגיע על רוטב קיסר, לצד ריבועי תפוח אדמה אפויים ומתחת להכל - וזה טוויסט משובח - ביצת עין (52 שקלים). לעיקריות יש טורטליני בצל וגבינת בושה בחמאת יין אדום, אפונת גינה וקציפת פרמז׳ן (82 שקלים); פילה דג על פסטה ללא צורה המכונה בעגה המקצועית "קרעי", ונרטבת על ידי בויאבז וכוסברה (97 שקלים). המבורגר הראגו יהפוך כנראה ללהיט של המקום בזכות שילוב מנצח בין גודל, טעם ומרקם: המבורגר מוצלח בתוך בריוש עם בצל כבש, בצל מקורמל, קורנישונים, איולי וצ׳יפס מושקע (89 שקלים) . דווקא בקינוחים עוד לא התייצבו כאן על הצלחות כשהגענו, כי הקונדיטור יואב רמות עוד מנסה למצוא טעמים שיתאימו למקום. פחזניות במילוי קרם ערמונים שאכלנו היו נהדרות, אבל המילפיי עם הסמנה על בצק הפילו הרגיש לא מדויק.

הדרינקים

יש היצע יפה של יינות מהארץ והעולם, אבל הקיק מגיע מכיוון הקוקטיילים, שלא בוחלים בתיבול תימני יחד עם רום, ג'ין, טקילה וויסקי. ברשימה תמצאו נגרוני קלאסי עם ביטר חוויאג'; הנסי מושרה בסמנה (חמאה חומה מתובלת) עם קרם פטיסייר וליקר קקאו, וגם שילובים רגועים יותר כמו ג'ין, אגסים וקרמו דה לואר.

שורה תחתונה

אחלה אוכל, אחלה דרינקים, ממש כיף של מקום. לונל מרגיש כמו המקום להיות בו כרגע ואז לבוא אליו שוב כי טעים וכיף גם אחרי שהרגע יעבור.

לונל - אברבנאל 72, רביעיית פלורנטין, תל אביב