הכל נשאר במשפחה • ראיון עם פייראנג'לו טומאסי

מנהל הייצוא של יקב טומאסי המפורסם מאיטליה הגיע לארץ להשיק פרויקט חדש של המשפחה: יינות מחבל פוליה הדרומי. עז תלם פגש אותו לראיון

פייראנג'לו טומאסי
פייראנג'לו טומאסי | צילום: אלי פרכטר

זהו הביקור הרביעי של פייראנג'לו טומאסי בארץ. פגשתי אותו במסעדת פרונטו בתל אביב, אליה הגיע כדי להשיק את ליין היינות החדש של המשפחה, שמגיע מאזור פוליה שבאיטליה.

 

פוליה נמצאת בעקב המגף, ואחרי שנים שבהם הייתה אזור למקומיים בלבד, בשנים האחרונות חווה התעוררות בכל הבחינות, תיירותית, תעשייתית וגם בתחום היין. האחוזה בפוליה מצטרפת למיזמי הין הנוספים של המשפחה, אשר תוצרתה מיובאת מזה עשור לארץ על ידי חברת שקד, ב-ונטו וטוסקנה. טומאסי מספר שישראל היא אתר ההשקה הבינלאומי הראשון של היינות מפוליה, כמו שהייתה הראשונה בה הושקו היינות מטוסקנה.

 

את תוצרתם מייצאת משפחת טומאסי, שנודעת בעיקר בזכות האמרונה הייחודי שלה, ל-70 מדינות, כשיעדי הייצוא הגדולים הם צפון אמריקה, צפון אירופה (סקנדינביה והמדינות הבלטיות) והאזור השלישי בנפח הוא חנויות דיוטי פרי. 80% מהיין מיוצא מחוץ לאיטליה.

 

מכל חמישה בקבוקים שאתם מייצרים, ארבעה נמכרים בחו"ל, זה הרבה משקל על הכתפיים שלך

נכון, אבל תחשוב על זה הפוך: כשאתה לוקח בחשבון ש-20% הוא בשוק אחד בלבד, בו התחרות הפנימית עצומה, זה סיכון לא פחות גדול. כל היקבים באיטליה, בין אם קטנים או גדולים, יכולים לייצר לעצמם מכירות ברמה המקומית. אז כשאתה חושב על ייצוא, רק היקבים עם המבנה, עם היכולות האסטרטגיות, ועם יכולת להקצות משאבים ראויים ונוכחות ביעדי הייצוא, יכולים להשיג אחוזים טובים במכירות, וכאן יש לנו יתרון על יקבים רבים.

 

ואיפה ישראל נמצאת ישראל בתוכנית הייצוא?

אם אתה לוקח בחשבון שהאוכלוסייה בישראל לא גדולה, ומסתכל על האחוזים שלנו בהשוואה לצריכת היין המקומית, ישראל נחשבת שוק גדול בשבילנו. אמנם לא מבחינת נפח ייצוא, אבל פרופרציונלית בהחלט הייתי ממקם אותה בחמישיה הפותחת שלנו.

 

כמה יינות אתם מייצרים סה"כ?

בהתחשב בכך שפוליה זה פרויקט חדש מבחינתנו, הייצור הכולל מבוסס על 400 הקטרים של כרמים (1 הקטר=10 דונם. ע.ת.), או קצת פחות מ-3 מיליון בקבוקים מבחינת יכולת. זה לא אומר שאנחנו מוכרים 3 מיליון בקבוקים, כי את המכירות מפוליה אנחנו מתחילים רק עכשיו.

 

אחוזת סוראני בפוליה
אחוזת סוראני בפוליה | צילום: יח"צ

למה לייצר יינות דווקא בפוליה?

ראשית, החברה שלנו מבוססת על משפחה. זוהי החוזקה שלנו. שנית, אנחנו הבעלים של הקרקע, אותה רכשנו לפני שנתיים. החברה שלנו הוקמה על ידי אב סבי ב-1902, וב1997 השקנו לראשונה את פרויקט היינות בטוסקנה, מחוץ לאזור הבית שלנו, ונטו.

 

לשאלתך, אנחנו רואים פוטנציאל גדול לעסק בפוליה לטווח הרחוק. האזור פנטסטי, איכויות הגפנים והיין טובות מאוד, ואנחנו חושבים שנוכל להתמודד עם ניהולו במקביל ליקב בונטו, ואפילו מצאנו מספר קווי דמיון בין היינות הצפוניים לדרומיים.

האתגר הגדול ביצור בדרום לעומת הצפון הוא האקלים: יותר חם בפוליה והיינות משם נוטים להיות יותר אלכוהוליים מהיינות של הצפון. בכללי, בעולם, אנחנו רואים שהביקוש ליינות יותר אלכוהוליים עולה, ואנחנו רוצים לענות לביקוש הזה. למרות ההבדלים בזנים המקומיים, דרך הטיפול שלנו בגפנים ובפרי מניבים תוצאות דומות של יינות עגלגלים ופירותיים.

אסכם ואומר שיש כאן שילוב של הפוטנציאל של האזור עם יכולות ייצור היין והשיווק שלנו. ולא רק אנחנו בעניין, עוד יצרני יין איטלקיים גדולים החלו לפעול באזור.

 

עד לפני 4-5 שנים פוליה לא הייתה במרכז העניינים כמו שאתה מתאר. מה השתנה?

זה התחיל מתיירות פנים: אם תשאל איטלקים לאן הם נוסעים לטייל, הם ישר יגידו פוליה. יש עניין הולך וגדל בכל מה שיש לה להציע. אזורים תיירותיים אחרים באיטליה, כמו טוסקנה, סרדיניה והחוף האדריאטי, קידמו עצמם יותר טוב בעבר, ולכן היא הייתה יחסית אלמונית. הידע היזמי, שבעבר היה חסר, נכנס כעת אל האזור ועוזר לרומם אותו.

 

מה האסטרטגיה שלך לעוד 3 שנים מעכשיו?
ראשית, פרויקט פוליה עדיין לא פועל במלוא הקיבולת. אנחנו יכולים לנטוע בעוד 25 הקטר ונעשה זאת בשנתיים-שלוש הקרובות. שנית, רכשנו אחוזת יין נוספת, באזור אחר באיטליה, ותוצרתו תושק בשנת 2015, אז צפה לשובי בעוד שנה מעכשיו. בעוד שלוש שנים אני אהיה מאוד עסוק במכירת היינות מהפרויקטים החדשים שלנו, ואחרי זה, מי יודע. אנחנו שאפתנים, חברה משפתית יציבה וחזקה, ואנחנו רוצים וצריכים לגוון, ולו רק כדי להתאים את החברה לגודל המשפחה. הדור שלי גדול, והדור הבא יהיה גדול יותר.

 

מה שאתה אומר כאן זה שאתם מתרחבים כדי שלמשפחה יהיה איפה לעבוד?
בדיוק. החזון מאחורי האסטרטגיה שלנו הוא שלכל בן או בת למשפחת טומאסי יהיה מקום בחברה המשפחתית. כשאני ובני הדור שלי היינו צעירים יותר ועמדנו להצטרף לעסק המשפחתי, האבות שלנו החלו, בפעם הראשונה, פעילות חדשה במשפחה - מלון. כיום הפעילות שלנו בעסקי האירוח מורכבת משני מלונות ושלוש מסעדות - בונטו וטוסקנה, וכל מהלך אסטרטגי שלנו שם לנגד עיניו את המשפחה מעל הכל.

 

אז מתי הילדים שלך נכנסים לעניינים?
הם עדיין צעירים מאוד, בני ארבע וחצי ושש. כדי להעביר להם את המנטליות, שיראו עד כמה משפחתנו מבוססת על היין, שמנו עבורם בצד 60 בקבוקי אמרונה 2008, ו-60 בקבוקי אמרונה 2009. כשהם יהיו בני 18, אני אביא להם את הארגזים, ואספר להם שאמרונה הוא היין החשוב ביותר שאנחנו מייצרים, הוא היחיד שיכול לשרוד זמן רב, וזוהי ירושה מיוחדת ממני ומאמם, של היין שלנו, מהשנה בה נולדו. מה שיחליטו לעשות עם היין תלוי בהם, ואני מקווה שזה יעביר להם את התובנה שהחיים שלנו מבוססים על העסק שלנו, והעסק שלנו מבוסס על המוצר של האדמה בה אנחנו חיים.

 

לעוד כתבות של עז תלם בעולם היין:

10 רעיונות למנות שאפשר לבשל עם יין

ג'וב החלומות - ראיון עם יועץ יין

סקירת יינות מחוזקים