מסיפורי למה ככה: למה שטרודל?

פתיחה

אנחנו חיים בתור הזהב של השטרודל. אם לא מספיק שהסימן הזה - @, האות a בתוך עיגול - מופיע לפחות פעמיים בכל אימייל שנשלח אי פעם, בשנים האחרונות הוא זוכה לפופלריות גדולה עוד יותר בזכות שימוש בפייסבוק ובטוויטר, וגם בשפת הדיבור האינטרנטית. סביר שה-@ הוא נפוץ יותר היום מאשר אותיות מסוימות בשפה האנגלית, כמו Q  למשל. הסיבה היחידה לכך שלא הכניסו אותו עדיין לשירי האלף-בית היא שקשה לבטא אותו  ("אלף אוהל, בית זה בית, גימל זה גמל גדול, מהו שטרודל? זהו אימייל ששלחתי כבר אתמול").

פתיחה 2

בתוך כל זה, הקוראים הצעירים שבינינו אולי לא יאמינו, אבל עד ממש לא מזמן - 15 שנים בערך - יכולת לחיות חיים ארוכים ומספקים, מלידה עד זקנה, מבלי להשתמש בסימן @ אפילו פעם אחת. רוב האנשים, אם בכלל טרחו אי פעם להקדיש לו מחשבה, לא הבינו מה פשר הסימן הזה. זאת היתה אחת המוזרויות של המקלדת - סימן שלא ברור למה הוא תופס בה מקום. מעל ה-1 נמצא סימן קריאה - סימן פיסוק שימושי לכל הדעות; מעל ה-3 - סולמית, שהיא לא רק סימן שימושי בזמן חיוג למענה הקולי של בזק אלא גם סימן מוסכם ל"מספר". מעל ה-4 - דולר. מעל ה-5 - אחוז. דברים שימושיים, שהצורך בהם ברור. אבל מה זה @, ומה אפשר היה לעשות איתו לפני שאנשים התחילו לשלוח אימיילים זה לזה?

עלילות השטרודל בימי הביניים

דבר אחד שברור בקשר ל-@ הוא שמדובר בסימן עתיק. הוא נמצא בשימוש הרבה, הרבה לפני שהאינטרנט הגיעה לסביבה. מה שהרבה פחות ברור הוא מאיפה, בעצם, הוא הגיע. חוקרים עם הרבה סבלנות מצאו אותו בכמה טקסטים עתיקים בכמה מקומות באירופה - וגם בכמה משמעויות שונות.

בשנת 2000, חוקר איטלקי איתר את אחת העדויות הראשונות לשטרודל במסמך מסחרי שנכתב בונציה בשנת 1536. במסמך מופיע השטרודל פעמיים(!), מובהק וברור, באופן שקשה לטעות בו. קצת מוזר לראות אותו שם. זה נראה כאילו היה מתגלה עותק של התנ"ך ובו הפסוק "ויאמר ה' אל משה, לך רד כי שיחת עמך אשר העלית מארץ מצרים; עתה אמור להם, @עמישראל, סורו מעמי כי עם קשה עורף אתם; ויאמר משה אל ה', OMG, מה אתה כזה עצבני".

המשמעות של ה-@ הראשוני הזה היא כנראה קיצור של "אמפורה" - יחידת משקל עתיקה. אבל בטקסטים מאוחרים רק קצת יותר הוא מופיע במשמעות אחרת. בצרפת במאה ה-17 הוא מופיע בתור תחליף לאות à - פשוט כי יותר קל ומהיר לעשות את הסיבוב הזה מסביב ל-a מאשר להרים בכל פעם את הנוצה מהנייר כדי לסמן את הצ'ופצ'יק הקטן שלמעלה. תאוריה אחרת היא שהסימן התפתח עוד במאה השביעית לספירה על ידי נזירים שכתבו בלטינית, בתור קיצור של המילה ad - "כלפי", או "למען".

הגיע ה-at

בקיצור, אף אחד לא ממש יודע מאיפה ה-@ באמת הגיע. מה שבטוח זה שבתחילת המאה העשרים הוא היה בשימוש בחשבונאות במובן של "מחיר ליחידה אחת". כלומר, אם הייתי אומר שקניתי ארבעה אייפדים ב-4,000 ש"ח, זה נשמע כמו דיל לא מהעולם הזה; אבל אם הייתי מבהיר שלמעשה קניתי ארבעה אייפדים @4,000 ש"ח, זה מבהיר שלמעשה זהו המחיר ששילמתי על כל אחד מהם, ויצאתי פראייר. הסימן מעולם לא קיבל שם רשמי באנגלית - קראו לו פשוט "at sign" - כשה-at מתייחס ל-"במחיר של". הוא התחיל להופיע במכונות כתיבה, ובהדרגה הפך לסטנדרט. כשמכונות הכתיבה הפכו למקלדות של מחשבים, כבר היה ברור שהוא חלק מאוסף הסימנים המקובל.

עדיין, לא היה הרבה מה לעשות איתו. אנשים שאינם מנהלי חשבונות לא הכירו את המובן של "מחיר ליחידה אחת", ובמשך קרוב לארבעים שנה השטרודל היה פשוט אחד מהסימנים האיזוטריים שעל המקלדת, שבהם משתמשים כשצריך משהו שאיננו אות או מספר. שפות תכנות זקוקות ל"סימני פיסוק" שלא קיימים בשפה רגילה, ולכן לעתים קרובות תוים שאינם בא"ב, כמו #, $, & וגם @, קיבלו תפקידים. זה בדיוק היה המצב גם כשריי טומלינסון המציא את האי-מייל, בשנת 1971.

זנב של קוף ואוזן חזיר

כתובת המייל מחולקת לשני חלקים: המחשב שאליו מיועד המייל (כמו nana10.co.il), ושם המשתמש הספציפי על המחשב הזה (כמו photoshop-police). כדי להפריד בין שני החלקים האלה, היה צריך סימן שלא יכול להופיע באף אחד מהם, כדי שלא יהיה מצב של בלבול. הפתרון המתבקש היה להשתמש באחד הסימנים האיזוטריים שעל המקלדת. טומלינסון אומר שהוא בחר בסימן ה-"at", ולא ב-% או ב-# למשל, מכיוון שזה נשמע הגיוני - המשתמש נמצא "בתוך" מחשב כלשהו - למרות שהוא היה מודע לכך שזה לא היה המובן המקורי של ה"at".

והשאר היסטוריה.

הפופולריות הפתאומית והכלל עולמית של ה-@ אילצה את תושבי כל העולם למצוא לו שמות. בתוך שנים מעטות, בכל שפה בעולם צמח כינוי משלה לסימן הזה. "שטרודל" הוא עניין ישראלי לחלוטין - בשום שפה אחרת לא קוראים לו ככה. בסינית קוראים לו "עכבר קטן". בהולנדית - "זנב של קוף", בפולנית - "אוזן חזיר",  ובקוריאנית - "שבלול". בהונגרית קוראים לו "תולעת" (איכס), ורק בתורכית יש מילה יפה יותר - "ורד". ככה: -<-<@. האמת, שטרודל לוקח.